חידושי הלכות על עירובין נ״ט

1 בפרש"י בד"ה ושל רבים כו' רבותא אשמועינן דאע"ג דנעשית של יחיד עכ"ל לעיל נמי גבי עיר של יחיד ונעשית של רבים נמי ודאי דרבותא הוא דכש"כ של יחיד והיא של יחיד דמערבין כולה אלא משום דהכא איכא למימר דדוקא קתני של רבים ונעשית של יחיד דמהני לה שיור אבל של רבים והיא של רבים לא תיהני לה שיור לכך הוצרך לפרש דאינו כן אלא דה"נ הכא רבותא אשמועינן דאף של רבים ונעשית של יחיד בעי שיור ועיין לקמן בתוס' בד"ה ולא שבק כו' וק"ל:

2 תוספות בד"ה מבוי מבוי כו' והורגלו להיות אחד אסרי אהדדי כו' וקשה לר"י כו' עכ"ל והא דלא קשיא להו מהא דקאמר ללישנא קמא מערבין לרוחבה ואע"ג דהורגלו להיות אחד לא אסרי אהדדי והיינו ע"כ ע"י תיקון לחי וקורה די"ל כדקאמר לעיל גבי לרוחבה דאיכא לאסתלוקי כיון דהני נפקי בהאי פתחא והני בהאי פתחא משא"כ הכא מבוי מבוי דחד פתחא להו דהיינו רה"ר וקשיא להו שפיר מהא דעושה לחי לחצי מבוי דלית ליה רק חד פתח ודו"ק:

3 בד"ה דעבוד דקה מחיצה גבוה ד"ט כו' עכ"ל כתב מהרש"ל ט"ס הוא וטעה המעתיק בין י' כו' עכ"ל וכ"כ הב"י בטור א"ח סי' שצ"ב אבל דוחק הוא למחוק כל הספרים דבגמרא לקמן ובר"פ כל גגות קאמר בהדיא דקה ארבעה ודו"ק: