מפרשים:
1 בד"ה כי אתמר כו' חזרו להיתרן הראשון במזיד לא חזרו לגמרי כו' עכ"ל ובפרק הזורק כתבו התוספות והרא"ש בשם ר"ת לתרץ בע"א דהא דאמר רב נחמן דבמזיד לא הוי מחיצה אלא לזרוק ולא לטלטל היינו שע"י המחיצה נעשה רה"י אבל ספינות דבלאו הכי הוו רה"י כי נקשרו אפילו מזיד שרי לטלטל כו' עכ"ל ע"ש אבל א קשה לפירושו מתוך סוגיא דשמעתין ביבשו מים ובאו בשבת דבלאו הכי הוה רה"י כדאמרינן בסמוך דאי לאו בעלמא מחיצה היא גבי בור כו' ואית לן למימר דאפילו באו במזיד בשבת דמותר אפילו לטלטל כי התם גבי ספינות וצ"ע:
2 פרש"י בד"ה לא ימלא כו' דאי נקיט לה הוא ואפ"ה אסור למה הוצרכו ראשה כו' אלא פשיטא בדלא נקיט לה ומתני' כו' עכ"ל וכה"ג כתבו התוספות וז"ל ומשמע דקאי אמתני' ואע"ג דאיכא ראשה ורובה כו' עכ"ל וכתב מהרש"ל אבל קשה למה אנו צריכין לכל זה הדוחק כי המקשה שבא לדחות הפשיטות כו' עכ"ל ע"ש ולי נראה דלק"מ דודאי הוצרכו לזה דהברייתא איירי בדאיכא ראשה ורובה לאוכוחי דכי נקיט מנא ולא נקט ראשה ורובה אסור אפילו בדאיכא ראשה ורובה בפנים דההיא נמי קמבעיא ליה באת"ל כמ"ש התוספות והשתא פשיט נמי הך דע"כ הברייתא איירי בנקיט מנא ולא נקיט לה דאסירי אפילו בראשה ורובה וכן מוכח מלשון הפשטן דקאמר וכי נקיט מנא ולא נקיט לה מי שרי והתניא כו' דמשמע דהך נמי בעי למפשט: