מפרשים:
1 בד"ה והא אר"י הלכה כו' ותירץ הר"א כהן דעיקר קשיא לר"י כו' אבל הכא לא פליגי בגזירה עכ"ל בפשיטות ה"מ לתרץ קושייתם דהכא לא פליגי תנאי כלל בגזירה והוי ההיא דפרק חלון סתם וליכא מחלוקת אחריה אלא משום דהשתא כיון דלא מצינו תנאי דהכא דפליגי כלל בגזירה לא ה"ל למפרך משום דאר"י הלכה כסתם משנה אלא ממתני' בפשיטות ה"ל למפרך דליכא שום תנא דפליג עליה אי לאו דסמיך תלמודא עצמו אהך דג' חצירות דאיכא ר"ש דלא גזר ולהכי הוצרך למפרך דמ"מ הא אר"י הלכה כסתם משנה דה"ל הכא סתם ואח"כ מחלוקת ומהרש"ל פי' בזה דרך קרוב לזה ע"ש וק"ל:
2 בד"ה א"ד אף לשעירבה כו' לפי הא"ד קשיא הא כו' ומאי לטעמיה הוא דהא אפילו רב כו' עכ"ל ק"ק בפשיטות טפי ה"ל לאקשויי במלתא דרב גופיה דקיימינן ביה דהכא גבי חורבה לא גזר לפי הא"ד והתם פליג רב אדר"י וגזר בחורבה כמ"ש התוס' שם ע"ש:
3 בד"ה גפנים כו' ותימה דהיכי שרי להניח הזרעים כשיגדלו כיון כו' עכ"ל לאו משום איסור הזרעים דהא בהיתר יגדלו דלגבי גדול פתח הוא וכל פתח כמחיצה כפרש"י אבל ר"ל דהגפנים שבקטנה אע"ג דבהיתר נטיעתם מ"מ גדלים באיסור כיון דדיורי גדולה בקטנה ור"ל דהיכא שרי להניח הזרעים משום איסור תוספת הגפנים וק"ל:
4 בד"ה א"ל רבא כו' שהרי רבה ור' זירא ורבה בר רב חנן כו' עכ"ל ולא ניחא להו למימר דגרסינן רבא ור' זירא כו' דלא הוו מקדמי רבא לר' זירא אבל רבה הוה קודם לר' זירא ובמלתייהו שהשיבו לאביי דמקדים תשובת ר' זירא לתשובת רבה יש לומר דמסדר להו התלמוד כדרך תשובתן שר' זירא אסיק אדעתיה והשיב לאביי מקמי שהשיב לו רבה וק"ל: