מפרשים:
1 בפרש"י בד"ה ור"ש כו' ואע"פ שלא שיתפו שני המבואות יחד ה"נ אע"פ כו' עכ"ל לישנא דהכא נמי הוא מגומגם דהא בהכי גופיה איירי הכא ומהרש"ל מיישב ליה דה"נ הכא אף שלא הניחה לשם שיתוף ועוד נראה לפרש דה"נ הכא לר"ש אפי' ביין ושמן וק"ל:
2 בד"ה למה הדבר דומה כו' ולרבנן דמתני' אם נשתתפה עם שניהן ביין ובכלי א' כו' עכ"ל איכא לפרושי הכי לרב ששת דההיא דג' חצירות איירי בהכי דנתנו עירובן באמצעית וכן הכא שנתנו עירובן בחצר שבין ב' המבואות ביין דבכלי אחד רבנן מודו דה"ל כמו שנשתתפו יחד וביין ושמן הכא כיון דבב' כלים הוא שלא לשם שיתוף אפי' בבית א' אינו חיבור ותרי עירובי נינהו ואסורין היא עמהן ושניהן עמה אבל לרב יהודה דמוקי לה התם בנתנה האמצעית עירובה בב' החיצונות א"א לפרש כן דביין ויין נמי ע"כ לרבנן נמי ה"ל תרי עירובי כיון דבשני חצירות הניחו עירובן ולא עדיף מב' בתים דלכ"ע לא הוי עירוב וכל פרש"י הוא לרב דמתני' איירי בכלי א' אבל לאביי אף בב' כלים ביין ויין ה"ל כמו שנשתתפו יחד ודו"ק:
3 תוס' בד"ה ומקני רשותא כו' קנין שאינו צריך הוא דשרי כי ההיא דפ' מי שמת דבלא קנין קני כדאמר התם דאין הלכה כר"א דהא משמע התם דאי הוה הלכה כר"א כ"ש דהוה ניחא כו' עכ"ל עיין ברא"ש פ' מי שמת תמצא מבואר וק"ל:
4 בד"ה אא"ב כו' וה"ה יין ויין בב' כלים אבל אורחא כו' עכ"ל ר"ל דלהכי לא נקט לה כולה מתני' ביין ויין ולמתני בד"א בכלי א' אבל בב' כלים צריכין לערב ומשום דביין ויין לאו אורחא להיות בב' כלים ועוד דלא רצה התנא להאריך ולפרש ביין ויין בד"א בכלי א' אבל בב' כלים כו' דגבי יין ושמן לא הוצרך לפרש דמסתמא בב' כלים וק"ל:
5 בד"ה ור"ש כו' כיון דלא עביד לשם שיתוף דממ"נ תרוייהו הכא בחצר קיימא כו' עכ"ל לרב יהודה ניחא דנתנו עירובן בחיצונות בב' חצרות בב' מבואות ותרי שיתופי נינהו אבל לרב ששת דהכא בחצר שבין ב' המבואות הניחו עירובן וכיון דלפי שיטת ר"י לקמן לא מניחים השיתוף אלא בחצר ואם כן ממ"נ אף אם תאמר בב' כלים הרי שניהם בחצר א' קיימי וה"ל חד שיתוף כמו בבית א' בב' כלים גבי עירוב אלא דהכא גרע טפי כיון דלאו לשם שיתוף הוה לא הוה חד בב' כלים וכמ"ש לעיל וכמו שפרש"י וק"ל:
6 גמ' ורב יוסף אמר ר"ש ורבנן בפלוגתא כו' ורבנן כרבנן ור"ש כר"י בן נורי כו' א"א לכוון הך אוקימתא לרב דמוקי מתני' רישא בכלי א' וסיפא בב' כלים דמשמע לרבנן בכלי א' אין צריכין לערב אפילו ביין ושמן וא"כ שפיר סברי רבנן דמתני' כר"י בן נורי דיין ושמן הוה חיבור כמו יין ויין דהוי חיבור לכ"ע אלא דבשני כלים ביין ויין נמי צריכין לערב ולאביי ניחא ודו"ק:
7 בפרש"י בד"ה ואי חד טעמא כו' דאי מדר"א ה"א טעמא כו' עכ"ל ר"ל ה"א דרב דפסק הלכתא כוותיה דר"א ה"א דטעמא דר"א כו' ובהא פסק כוותיה אבל בנשתתפו בפת סומכין להכי איצטריך למימר הלכה כר"מ לאשמועינן דאין סומכין כלל אבל ר"א ודאי דלפי האמת נמי סבר הכי ומהרש"ל דחק בזה ולא ידעתי למה וק"ל:
8 תוס' בד"ה ר"א בן תדאי אומר אין ברירה אין זה כעין ברירות כו' עכ"ל דקשיא להו דהך ודאי דמיא לההיא דלעיל דפליגי אי משתתפין באוצר וה"ל טפי לאתויי תנאי דהכא דמשתעי בהך מלתא גופא לענין עירוב ולא ה"ל לאתויי פלוגתא דב"ש וב"ה לענין ברירה גבי טומאה ולזה קאמרי כיון דהכא כ"א נתן חלקו מעות לא שייך לברירה דלעיל דהכא כאילו נשתתפו במעות כו' וק"ל:
9 בד"ה משתתפין כו' ומיהו בכל דבר מהני כדתנן בכל מערבין ומשתתפין כו' לענין שיתוף מהני כל דבר אבל לעירוב דוקא פת כדקתני ואם רצו לערב ביין אין מערבין ודקתני בכל מערבין היינו עירובי תחומין כ"כ התוספות בריש פרק בכל מערבין ע"ש:
10 בד"ה בפת כ"ע ל"פ כו' ור"י מפרש כו' דכיון דסגי ביין כו' ועוד שהשיתוף לכל הבתים כו' עכ"ל ר"ל דמהני תרי טעמי עדיף פת דשיתוף מפת דעירוב דליכא למימר מהאי טעמא בתרא לחוד נימא דעדיף יין דשיתוף טפי מפת דעירוב דהא אמרינן אדרבה לרבנן לקמן דפת דעירוב עדיף מיין דשיתוף ולזה פר"י הכא דבפת דעירוב נמי פליגי ולא קאמר בפת דעירוב לכ"ע אין סומכין וגרע מיין דשיתוף מה"ט שכתב דאם כן הוה סברא הפוכה מדרבנן דלקמן ודו"ק: