חידושי הלכות על עירובין ל״ח

1 פרש"י בד"ה ואומר כו' ועירובו של מערב יקנה לי בבה"ש דלמחר לצורך יום ב' כו' עכ"ל ר"ל ומניח שם העירוב בעי"ט דהכא ליכא לפרושי דנוטל ובא לו וחוזר ומוליכו בשני כו' כדלקמן דא"א להוליכו בשני לצד מערב דלא יכול לילך כלל מחוץ לעיר ביום שני לצד מערב למאי דס"ד דמנח אלפים מכאן ואלפים מכאן וע"כ צריך להניח גם העירוב של צד מערב בערב י"ט וק"ל:

2 תוס' בד"ה ור' אליעזר כו' ומיהו התם דקאמר ר' מערבין עירובי חצירות אבל לא עירובי תחומין מ"ט כו' עכ"ל ויש לדקדק למאי דמסקינן בשמעתין דר' אית ליה קדושה אחת אמאי מערבין עירובי חצירות דהא מאן דאית ליה קדושה א' אין מערבין אף עירובי חצירות כמ"ש התוס' דכן הקשו לו רבנן לר"א ויש ליישב לפי תירוץ התוס' שכתבו לענין הכנה דבהכי פליגי רבי ורבנן כו' בכה"ג נמי איכא למימר דפליגי ר' ורבנן בקדושה א' דר' סבר לא שייך איסור קדושה א' בעירובי חצירות כיון דבי"ט שרי להוציא מחצר לחצר וסוגיא דהכא אליבא דרבנן דפליגי עליה דר' אזלא וק"ל:

3 בד"ה משום הכנה כו' ועוד דתניא בפ"ק דביצה דר"א אומר ביצה תאכל היא כו' עכ"ל ולמאי דקאמר הכא דר"א אית ליה הכנה הא דתניא ר"א אומר ביצה תאכל כו' אליבא דב"ש מתניי' ומיהו אע"ג דשמותי הוא ס"ל בהא כב"ה דאסרי ביצה משום הכנה כדאמר הכא תלמודא ומי שהגיה כאן ת"ר א"ל כו' טועה הוא דא"כ תקשי מהך ברייתא דהכא דאית ליה לר"א הכנה אהא דבעי למימר בפ' אילו עוברין דלית ליה הואיל ולית ליה הכנה אלא תלמודא מהדר הכי לאוקמי מלתיה דר"א כפי המסקנא דהתם דאית ליה הואיל ואית ליה שפיר הכנה וק"ל:

4 גמרא דרב אדרב מי כו' והא אתמר שבת וי"ט רב אמר נולדה בזה כו' יש לדקדק בזה למאי דלא ס"ד השתא איסור הכנה אמאי לא תקשי ליה טפי למרמי מדרב אדרב מתרתי פסקי בדין עירוב גופיה דהכא פסק כר"א דשבת וי"ט ב' קדושות הן ובפ"ב דביצה פסק רב דהלכה כת"ק דאמר י"ט שחל להיות ע"ש אין מערבין לא עירובי תחומין ולא עירובי חצירות וע"כ משום דקדושה א' הן כיון דלא אסיק אדעתיה איסור הכנה כמ"ש התוס' לעיל ואפשר ב דרב חסדא הכא לא הוה ידע ההוא פסקא דרב בפ"ב דביצה ודו"ק:

5 תוס' בד"ה והא בעינן סעודה כו' וי"ל דכמו שצריך בלילה דהיינו שעת קניית כו' עכ"ל ר"ל לפום הסברא דתחלת היום קונה עירוב צריך בלילה שעת קניית עירוב הוא ועירובו תוך התחום כך לענין סעודה הראויה מבע"י דקאמר הכא צריך שיהא הוא תוך תחומו אף מבע"י וק"ל:

6 בד"ה הא קא מכין כו' ברייתא דלעיל קתני לה דפליגי בה ר' יהודה ורשב"ג כו' עכ"ל ר"ל דממלתיה דברייתא טפי ניחא ליה לאקשויי ארבה מלהקשות ממלתיה דרב יהודה אדנפשיה וכתב בגליון והא דקא מייתי מלתיה דרב יהודה לפי כו' ר"ל לפי דברי התוס' דאברייתא דלעיל סמיך ופריך ארבה הא דנקט במלתיה רב יהודה ולא נקט הברייתא דלעיל משום שהיתה ידועה להם הברייתא דלעיל ממלתיה דרב יהודה כעין שכתבו התוס' לעיל שהוא הביא הברייתא מתחלה לבית המדרש וסיפא דמלתיה דרב יהודה אין מערבין בתחלה בפת ליתא בברייתא דלעיל וליכא לאקשויי אדנפשיה אלא מהך דאין מערבין ברגליו דקתני לעיל פריך לרבה ומהרש"ל הגיה בגי' לפי שלא היתה ידועה להם כו' אין צורך כי הדברים ברורים כמו שכתבנו וק"ל: