חידושי חתם סופר על כתובות ט״ו

מהדורה: חידושי חתם סופר, תרכ"ד-תרס"ח

« חידושי חתם סופר על כתובות י״ד ×¢×´×‘ חידושי חתם סופר על כתובות ט״ז ×¢×´× »

1 תוספות על סנהדרין פתח ↗

דיני ממונות לא כ"ש - תימה דבריש המוכר פירות ב"ב דף צב: קאמר שמואל דאין הולכים בממון אחר הרוב ואמאי לא נילף בק"ו מדיני נפשות כדאמר הכא ואין לומר דדיני נפשות גופייהו לא אזלינן בתר רובא ברובא דליתיה קמן אלא ברובא דאיתיה קמן דהא בריש פרק סורר ומורה לקמן סנהדרין דף סט. משמע דבכל דוכתא אזלינן בתר רובא בדיני נפשות כגון רוב נשים לט' ילדן ורובא דאינשי דטעו בעיבורא דירחא וצ"ל דרובא לרדיא זבני לא חשיב כי הנך רובא הלכך לא סמכינן אהך רובא בדיני ממונות:

2 כתובות פתח ↗

וְרוֹב הָעִיר נָמֵי, אִי דְּקָא אָזְלִי אִינְהוּ לְגַבַּהּ: כֹּל דְּפָרֵישׁ — מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ! לָא צְרִיכָא, דְּקָא אָזְלָא אִיהִי לְגַבַּיְיהוּ, דְּהָוֵה לֵיהּ קָבוּעַ, וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי.

3 כתובות פתח ↗

3 בבא בתרא פתח ↗

מַתְנִי׳ נִיפּוּל הַנִּמְצָא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה – הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ. חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה – הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. נִמְצָא בֵּין שְׁנֵי שׁוֹבָכוֹת; קָרוֹב לָזֶה – שֶׁלּוֹ. קָרוֹב לָזֶה – שֶׁלּוֹ. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה – שְׁנֵיהֶם יַחְלוֹקוּ.

4 כתובות פתח ↗

וּמִי בָּעֵינַן תְּרֵי רוּבֵּי? וְהָתַנְיָא: תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן לָקַח — סְפֵיקוֹ אָסוּר. וּבַנִּמְצָא — הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב.

5 כתובות פתח ↗

אֶלָּא מִתִּשְׁעָה צְפַרְדְּעִים וְשֶׁרֶץ אֶחָד בֵּינֵיהֶם, וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן נָגַע — סְפֵיקוֹ טָמֵא. הָתָם נָמֵי לְחוּמְרָא!

6 כתובות פתח ↗

וּמִדְּאוֹרָיְיתָא מְנָא לַן? אָמַר קְרָא: ״וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו״, עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לוֹ. וְרַבָּנַן? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לְזוֹרֵק אֶבֶן לְגָו.

7 כתובות פתח ↗

לָא צְרִיכָא: דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה יִשְׂרְאֵלִים וְגוֹי אֶחָד בֵּינֵיהֶם, דְּהָוֵה לֵיהּ גּוֹי קָבוּעַ, וְכׇל קָבוּעַ — כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי.

8 כתובות פתח ↗

מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה: וּלְיוּחֲסִין לָא בָּעֵינַן תְּרֵי רוּבֵּי? וְהָתְנַן:

10 תוספות על סנהדרין פתח ↗

11 כתובות פתח ↗

גּוּפַהּ: מָצָא בָּהּ תִּינוֹק מוּשְׁלָךְ, אִם רוֹב גּוֹיִם — גּוֹי, אִם רוֹב יִשְׂרָאֵל — יִשְׂרָאֵל, מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה — יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְהַחְיוֹתוֹ, אֲבָל לְיוּחֲסִין — לֹא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְפַקֵּחַ עָלָיו אֶת הַגַּל.

12 כתובות פתח ↗

וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הוֹלְכִין בְּפִיקּוּחַ נֶפֶשׁ אַחַר הָרוֹב! אֶלָּא כִּי אִיתְּמַר דִּשְׁמוּאֵל — אַרֵישָׁא אִתְּמַר: אִם רוֹב גּוֹיִם — גּוֹי, אָמַר שְׁמוּאֵל: וּלְפַקֵּחַ עָלָיו אֶת הַגַּל אֵינוֹ כֵּן.

12 כריתות פתח ↗

אָמַר רַב נַחְמָן: מַאי טַעְמָא דְּרַב? קָסָבַר: שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת – אִיקְּבַע אִיסּוּרָא, חֲתִיכָה אַחַת – לָא קָבְעָה אִיקְּבַע אִיסּוּרָא.

15 משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

דְחוּיָה הִיא שַׁבָּת אֵצֶל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת כִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. לְפִיכָךְ חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה עוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו בְּשַׁבָּת עַל פִּי רוֹפֵא אֻמָּן שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם. סָפֵק שֶׁהוּא צָרִיךְ לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת סָפֵק שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. וְכֵן אִם אָמַר רוֹפֵא לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְרוֹפֵא אַחֵר אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁסְּפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת: אֲמָדוּהוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהוּא צָרִיךְ לְכָךְ וְכָךְ לִשְׁמוֹנָה יָמִים אֵין אוֹמְרִים נַמְתִּין עַד הָעֶרֶב כְּדֵי שֶׁלֹּא לְחַלֵּל עָלָיו שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת אֶלָּא מַתְחִילִין מֵהַיּוֹם שֶׁהוּא שַׁבָּת וּמְחַלְּלִין עָלָיו אֲפִלּוּ מֵאָה שַׁבָּתוֹת כָּל זְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ וְיֵשׁ בּוֹ סַכָּנָה אוֹ סְפֵק סַכָּנָה מְחַלְּלִין. וּמַדְלִיקִין לוֹ אֶת הַנֵּר וּמְכַבִּין מִלְּפָנָיו אֶת הַנֵּר וְשׁוֹחֲטִין לוֹ וְאוֹפִין וּמְבַשְּׁלִין וּמְחִמִּין לוֹ חַמִּין בֵּין לְהַשְׁקוֹתוֹ בֵּין לִרְחִיצַת גּוּפוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר שַׁבָּת לְגַבֵּי חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה הֲרֵי הוּא כְּחל לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן: כְּשֶׁעוֹשִׂים דְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא עַל יְדֵי נָכְרִים וְלֹא עַל יְדֵי קְטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עֲבָדִים וְלֹא עַל יְדֵי נָשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא שַׁבָּת קַלָּה בְּעֵינֵיהֶם. אֶלָּא עַל יְדֵי גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְחַכְמֵיהֶם. וְאָסוּר לְהִתְמַהְמֵהַּ בְּחִלּוּל שַׁבָּת לְחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח ה "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה נְקָמָה בָּעוֹלָם אֶלָּא רַחֲמִים וְחֶסֶד וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וְאִלּוּ הָאֶפִּיקוֹרוֹסִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁזֶּה חִלּוּל שַׁבָּת וְאָסוּר עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר יחזקאל כ כה "גַּם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם": הַחוֹשֵׁשׁ בְּעֵינָיו וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁתֵּיהֶם אוֹ בְּאַחַת מֵהֶם צִיר אוֹ שֶׁהָיוּ דְּמָעוֹת שׁוֹתְתוֹת מֵהֶן מֵרֹב הַכְּאֵב אוֹ שֶׁהָיָה דָּם שׁוֹתֵת מֵהֶן אוֹ שֶׁהָיָה בָּהֶן קַדַּחַת וְכַיּוֹצֵא בָּחֳלָאִים אֵלּוּ הֲרֵי זֶה בִּכְלַל חוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן סַכָּנָה וּמְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְעוֹשִׂין לוֹ כָּל צָרְכֵי רְפוּאָה: וְכֵן אִם יֵשׁ מַכָּה בַּחֲלַל גּוּפוֹ מִן הַשָּׂפָה וּלְפָנִים בֵּין בְּפִיו בֵּין בְּמֵעָיו בֵּין בִּכְבֵדוֹ וּטְחוֹלוֹ אוֹ בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת כָּל שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלָלוֹ הֲרֵי זֶה חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֹמֶד שֶׁחָלְיוֹ כָּבֵד הוּא לְפִיכָךְ מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת מִיָּד בְּלֹא אֲמִידָה. וּמַכָּה שֶׁהִיא בְּגַב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל הֲרֵי הִיא כְּמַכָּה שֶׁל חָלָל וְאֵינָהּ צְרִיכָה אֹמֶד וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. וְהַחֹם שֶׁמְּסַמֵּר אֶת הַבָּשָׂר כְּמַכָּה שֶׁל חָלָל דָּמִי וּמְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְכֵן כָּל חֹלִי שֶׁהָרוֹפְאִים אוֹמְרִין שֶׁזֶּה יֵשׁ בּוֹ סַכָּנָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּעוֹר הַבָּשָׂר מִבַּחוּץ מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת עַל פִּיהֶם: הַבּוֹלֵעַ נִימָה שֶׁל מַיִם מְחִמִּין לוֹ חַמִּין בְּשַׁבָּת וְעוֹשִׂין לוֹ כָּל צָרְכֵי רְפוּאָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְכֵן מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה אוֹ אֶחָד מִזּוֹחֲלֵי הֶעָפָר שֶׁמְּמִיתִין אֲפִלּוּ הָיוּ סָפֵק מְמִיתִין סָפֵק אֵין מְמִיתִין עוֹשִׂין לוֹ כָּל צָרְכֵי רְפוּאָה לְהַצִּילוֹ: חוֹלֶה שֶׁאֲמָדוּהוּ רוֹפְאִים לְהָבִיא לוֹ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת וְרָצוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וְהֵבִיאוּ לוֹ עֶשֶׂר גְּרוֹגָרוֹת בְּבַת אַחַת כֻּלָּן פְּטוּרִין מִכְּלוּם. וַאֲפִלּוּ הֵבִיאוּ בָּזֶה אַחַר זֶה וַאֲפִלּוּ הִבְרִיא בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם בִּרְשׁוּת הֵבִיאוּ: חוֹלֶה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִשְׁתֵּי גְּרוֹגָרוֹת וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא שְׁתֵּי גְּרוֹגָרוֹת בִּשְׁנֵי עֵקְצִין וְשָׁלֹשׁ גְּרוֹגָרוֹת בְּעֹקֶץ אֶחָד כּוֹרְתִין הָעֹקֶץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלֹשׁ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין צְרִיכִין אֶלָּא לִשְׁתַּיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְבּוּ בִּבְצִירָה אֶלָּא יִכְרְתוּ עֹקֶץ אֶחָד וְלֹא יִכְרְתוּ שְׁנַיִם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: הַמְבַשֵּׁל לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת וְאָכַל הַחוֹלֶה וְהוֹתִיר אָסוּר לְבָרִיא לֶאֱכל מִן הַמֻּתָּר גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ. אֲבָל הַשּׁוֹחֵט לַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת מֻתָּר לַבָּרִיא לֶאֱכל מִמֶּנּוּ בָּשָׂר חַי שֶׁאֵין בַּדָּבָר תּוֹסֶפֶת כְּדֵי שֶׁנִּגְזֹר שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה עוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו עַל יְדֵי נָכְרִי. כֵּיצַד. אוֹמְרִין לַנָּכְרִי לַעֲשׂוֹת לוֹ וְהוּא עוֹשֶׂה. לְבַשֵּׁל לוֹ וְלֶאֱפוֹת וּלְהָבִיא רְפוּאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וְכֵן כּוֹחֵל עֵינָיו מִן הַנָּכְרִי בְּשַׁבָּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם סַכָּנָה. וְאִם הָיוּ צְרִיכִים לִדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן מְלָאכָה עוֹשִׂין אוֹתָן אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל. לְפִיכָךְ מַעֲלִין אָזְנַיִם בְּשַׁבָּת וּמַעֲלִין אֻנְקְלִי וּמַחְזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מֻתָּר: הַיּוֹלֶדֶת כְּשֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד הֲרֵי הִיא בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. קוֹרְאִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְחוֹתְכִים אֶת הַטַּבּוּר וְקוֹשְׁרִין אוֹתוֹ. וְאִם הָיְתָה צְרִיכָה לְנֵר בְּשָׁעָה שֶׁהִיא צוֹעֶקֶת בַּחֲבָלֶיהָ מַדְלִיקִין לָהּ אֶת הַנֵּר. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה סוּמָא מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתָּהּ מִתְיַשֶּׁבֶת עָלֶיהָ בַּנֵּר וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה. וְאִם הָיְתָה צְרִיכָה לְשֶׁמֶן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מְבִיאִין לָהּ. וְכָל שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מְשַׁנִּין בִּשְׁעַת הֲבָאָה כְּגוֹן שֶׁתָּבִיא לָהּ חֲבֶרְתָּהּ כְּלִי תָּלוּי בִּשְׂעָרָהּ. וְאִם אִי אֶפְשָׁר מְבִיאָה כְּדַרְכָּהּ: אֵין מְיַלְּדִין אֶת הָעוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּשַׁבָּת וַאֲפִלּוּ בְּשָׂכָר וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְאֵיבָה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם חִלּוּל. אֲבָל מְיַלְּדִין אֶת בַּת גֵּר תּוֹשָׁב מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ מְצֻוִּין לְהַחֲיוֹתוֹ. וְאֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת: חַיָּה מִשֶּׁיַּתְחִיל הַדָּם לִהְיוֹת שׁוֹתֵת עַד שֶׁתֵּלֵד וְאַחַר שֶׁתֵּלֵד עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת וְעוֹשִׂין לָהּ כָּל צְרָכֶיהָ. בֵּין שֶׁאָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי בֵּין שֶׁאָמְרָה אֵינִי צְרִיכָה. וּמִשְּׁלֹשָׁה עַד שִׁבְעָה אִם אָמְרָה אֵינִי צְרִיכָה אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. וְאִם שָׁתְקָה וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי שֶׁמְּחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. וּמִשִּׁבְעָה וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם הֲרֵי הִיא כְּחוֹלָה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה וַאֲפִלּוּ אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי אֵין עוֹשִׂין לָהּ מְלָאכָה אֶלָּא עַל יְדֵי נָכְרִים: עוֹשִׂין מְדוּרָה לְחַיָּה וַאֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה מִפְּנֵי שֶׁהַצִּנָּה קָשָׁה לְחַיָּה הַרְבֵּה בַּמְּקוֹמוֹת הַקָּרִים. אֲבָל אֵין עוֹשִׂין מְדוּרָה לְחוֹלֶה לְהִתְחַמֵּם בָּהּ. הִקִּיז דָּם וְנִצְטַנֵּן עוֹשִׂין לוֹ מְדוּרָה אֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז. וּמַרְחִיצִין אֶת הַוָּלָד בְּשַׁבָּת בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַד אַחַר שֶׁחוֹתְכִין אֶת טִבּוּרוֹ אֲפִלּוּ בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת. וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ וּמְלַפְּפִין אוֹתוֹ מִפְּנֵי שֶׁסַּכָּנָה הִיא לוֹ אִם לֹא יַעֲשׂוּ לוֹ כָּל אֵלּוּ. וְכֵן מַרְחִיצִים אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמִּילָה וּלְאַחַר הַמִּילָה וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לַמִּילָה בְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה: הָאִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמֵתָה מְבִיאִין סַכִּין בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים וְקוֹרְעִין אֶת כְּרֵסָהּ וּמוֹצִיאִין אֶת הַוָּלָד שֶׁמָּא יִמָּצֵא חַי שֶׁסְּפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וַאֲפִלּוּ לָזֶה שֶׁאֵין חֶזְקָתוֹ חַי: מְפַקְּחִין פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ בְּשַׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לִטּל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין. וְהַמַּקְדִּים לְהַצִּיל הַנֶּפֶשׁ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. כֵּיצַד. רָאָה תִּינוֹק שֶׁנָּפַל לַיָּם פּוֹרֵשׂ מְצוּדָה וּמַעֲלֵהוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא צָד הַדָּגִים עִמּוֹ. שָׁמַע שֶׁטָּבַע תִּינוֹק בַּיָּם וּפָרַשׂ מְצוּדָה לְהַעֲלוֹתוֹ וְהֶעֱלָה דָּגִים בִּלְבַד פָּטוּר מִכְּלוּם. נִתְכַּוֵּן לְהַעֲלוֹת דָּגִים וְהֶעֱלָה דָּגִים וְתִינוֹק פָּטוּר אֲפִלּוּ לֹא שָׁמַע שֶׁטָּבַע הוֹאִיל וְהֶעֱלָה תִּינוֹק עִם הַדָּגִים פָּטוּר: נָפַל תִּינוֹק לַבּוֹר עוֹקֵר חֻלְיָה וּמַעֲלֵהוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְתַקֵּן בָּהּ מַדְרֵגָה בִּשְׁעַת עֲקִירָתוֹ. נִנְעַל דֶּלֶת בִּפְנֵי תִּינוֹק שׁוֹבֵר הַדֶּלֶת וּמוֹצִיאוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְפַצֵּל אוֹתָהּ כְּמִין עֵצִים שֶׁרְאוּיִין לִמְלָאכָה שֶׁמָּא יִבָּעֵת הַתִּינוֹק וְיָמוּת. נָפְלָה דְּלֵקָה וְיֵשׁ שָׁם אָדָם שֶׁחוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִשָּׂרֵף מְכַבִּין אוֹתָהּ לְהַצִּילוֹ מִן הָאֵשׁ וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא כּוֹבֵשׁ דֶּרֶךְ וּמְתַקְּנָהּ בִּשְׁעַת כִּבּוּי. וְכָל הַקּוֹדֵם לְהַצִּיל הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִטּל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין בְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה: מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּלֶת סָפֵק הוּא שָׁם סָפֵק אֵינוֹ שָׁם מְפַקְּחִין עָלָיו. מְצָאוּהוּ חַי אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְרוֹצֵץ וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּבָּרֵא מְפַקְּחִין עָלָיו וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְחַיֵּי אוֹתָהּ שָׁעָה: בָּדְקוּ עַד חָטְמוֹ וְלֹא מָצְאוּ בּוֹ נְשָׁמָה מַנִּיחִין אוֹתוֹ שָׁם שֶׁכְּבָר מֵת. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ עֶלְיוֹנִים מֵתִים לֹא יֹאמְרוּ כְּבָר מֵתוּ תַּחְתּוֹנִים אֶלָּא מְפַקְּחִין עַל הַכּל שֶׁאֶפְשָׁר בְּמַפּלֶת שֶׁיָּמוּת הָעֶלְיוֹן וְיִהְיֶה הַתַּחְתּוֹן חַי: הָיְתָה חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְיִשְׂרְאֵלִים אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אֶחָד וְאֶלֶף עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְנָפְלָה עֲלֵיהֶם מַפּלֶת מְפַקְּחִין עַל הַכּל מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרַשׁ אֶחָד מֵהֶם לֶחָצֵר אַחֶרֶת וְנָפְלָה עָלָיו אוֹתָהּ חָצֵר מְפַקְּחִים עָלָיו שֶׁמָּא זֶה שֶׁפֵּרַשׁ הָיָה יִשְׂרָאֵל וְהַנִּשְׁאָרִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת: נֶעֶקְרוּ כֻּלָּן מֵחָצֵר זוֹ לֵילֵךְ לֶחָצֵר אַחֶרֶת וּבְעֵת עֲקִירָתָם פֵּרַשׁ אֶחָד מֵהֶן וְנִכְנַס לֶחָצֵר אַחֶרֶת וְנָפְלָה עָלָיו מַפּלֶת וְאֵין יָדוּעַ מִי הוּא אֵין מְפַקְּחִין עָלָיו. שֶׁכֵּיוָן שֶׁנֶּעֶקְרוּ כֻּלָּם אֵין כָּאן יִשְׂרָאֵל וְכָל הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן כְּשֶׁהֵן מְהַלְּכִין הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקַת שֶׁפֵּרַשׁ מִן הָרֹב. לְפִיכָךְ אִם הָיָה הָרֹב יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֶקְרוּ כֻּלָּם וּפֵרַשׁ אֶחָד מֵהֶם לְחָצֵר אַחֶרֶת וְנָפְלָה עָלָיו מַפּלֶת מְפַקְּחִין: הַמְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָדַע מָתַי הוּא יוֹם שַׁבָּת מוֹנֶה מִיּוֹם שֶׁטָּעָה שִׁשָּׁה וּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי וּמְבָרֵךְ בּוֹ בִּרְכוֹת הַיּוֹם וּמַבְדִּיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם זֶה שֶׁהוּא מְקַדֵּשׁ וּמַבְדִּיל בּוֹ מֻתָּר לוֹ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ בִּלְבַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת. וְאָסוּר לוֹ לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר עַל פַּרְנָסָתוֹ שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם סְפֵק שַׁבָּת הוּא. וְאִם יָדַע שֶׁהוּא שְׁמִינִי לִיצִיאָתוֹ אוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִיצִיאָתוֹ וְכַיּוֹצֵא בְּזֶה הַמִּנְיָן הֲרֵי זֶה מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהֲרֵי הַדָּבָר וַדַּאי שֶׁלֹּא יָצָא בְּשַׁיָּרָא בְּשַׁבָּת. וּשְׁאָר הַיָּמִים חוּץ מִיּוֹם זֶה עוֹשֶׂה כְּדֵי פַּרְנָסָה בִּלְבַד: עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁצָּרוּ עַל עֲיָרוֹת יִשְׂרָאֵל אִם בָּאוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן אֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת וְאֵין עוֹשִׂין עִמָּהֶן מִלְחָמָה. וּבְעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר אֲפִלּוּ לֹא בָּאוּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי תֶּבֶן וְקַשׁ יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן בִּכְלֵי זַיִן וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. וּבְכָל מָקוֹם אִם בָּאוּ עַל עִסְקֵי נְפָשׁוֹת אוֹ שֶׁעָרְכוּ מִלְחָמָה אוֹ שֶׁצָּרוּ סְתָם יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן בִּכְלֵי זַיִן וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. וּמִצְוָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּכוֹלִין לָבוֹא וְלָצֵאת וְלַעֲזֹר לְאַחֵיהֶם שֶׁבַּמָּצוֹר וּלְהַצִּילָם מִיַּד הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּשַׁבָּת. וְאָסוּר לָהֶן לְהִתְמַהֲמֵהַּ לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וּכְשֶׁיַּצִּילוּ אֶת אֲחֵיהֶן מֻתָּר לָהֶן לַחֲזֹר בִּכְלֵי זַיִן שֶׁלָּהֶן לִמְקוֹמָם בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבוֹא: וְכֵן סְפִינָה הַמְטֹרֶפֶת בַּיָּם אוֹ עִיר שֶׁהִקִּיפָהּ כַּרְקוֹם אוֹ נָהָר מִצְוָה לָצֵאת בְּשַׁבָּת לְהַצִּילָן בְּכָל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּילָן. וַאֲפִלּוּ יָחִיד הַנִּרְדָּף מִפְּנֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אוֹ מִפְּנֵי נָחָשׁ אוֹ דֹּב שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחֲרָיו לְהָרְגוֹ מִצְוָה לְהַצִּילוֹ. וַאֲפִלּוּ בַּעֲשִׂיַּת כַּמָּה מְלָאכוֹת בְּשַׁבָּת וַאֲפִלּוּ לְתַקֵּן כְּלֵי זַיִן לְהַצִּילוֹ מֻתָּר. וְזוֹעֲקִים עֲלֵיהֶן וּמִתְחַנְּנִים בְּשַׁבָּת וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן לַעֲזֹר אוֹתָם. וְאֵין מִתְחַנְּנִים וְלֹא זוֹעֲקִין עַל הַדֶּבֶר בְּשַׁבָּת: צָרִין עַל עֲיָרוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שְׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת. וְעוֹשִׂין עִמָּהֶן מִלְחָמָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת עַד שֶׁכּוֹבְשִׁין אוֹתָהּ וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ דברים כ כ "עַד רִדְתָּהּ" וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה. וְלֹא כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ יְרִיחוֹ אֶלָּא בְּשַׁבָּת:

16 כתובות פתח ↗

17 תוספות על יומא פתח ↗

ולפקח הגל אינו כן - אומר ר"י דהיינו טעמא דאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב משום דכתיב ויקרא י״ח:ה׳ וחי בהם ולא שימות בהם שלא יוכל לבוא בשום ענין לידי מיתת ישראל:

18 כתובות פתח ↗

בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי וְאַלְמָנָה לַיּוֹם הַחֲמִישִׁי. שֶׁפַּעֲמַיִם בְּשַׁבָּת בָּתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין בָּעֲיָירוֹת: בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים, הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין. גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי? לְפִי שֶׁשָּׁנִינוּ: הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִישְּׂאוּ — אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ, וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. יָכוֹל הִגִּיעַ זְמַן בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת יְהֵא מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת? לְכָךְ שָׁנִינוּ: בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי. אָמַר רַב יוֹסֵף: מָרֵיהּ דְּאַבְרָהָם! תָּלֵי תַּנְיָא בִּדְלָא תַּנְיָא?! הֵי תַּנְיָא וְהֵי לָא תַּנְיָא? הָא תַּנְיָא וְהָא תַּנְיָא! אֶלָּא: תָּלֵי תַּנְיָא דִּמְפָרֵשׁ טַעְמָא בִּדְתַנְיָא דְּלָא מְפָרֵשׁ טַעְמָא. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי? שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים — הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין. וְתִינָּשֵׂא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין? שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּהֵא טוֹרֵחַ בִּסְעוּדָה שְׁלֹשָׁה יָמִים, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת וּשְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, וּבָרְבִיעִי כּוֹנְסָהּ. וְעַכְשָׁו שֶׁשָּׁנִינוּ ״שָׁקְדוּ״, אוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ ״הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִישְּׂאוּ, אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה״, הִגִּיעַ זְמַן בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכְנוֹס — אֵינוֹ מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת. לְפִיכָךְ: חָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלְתָה הִיא אוֹ שֶׁפֵּירְסָה נִדָּה — אֵינוֹ מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת. וְאִיכָּא דְּבָעֵי לַהּ מִיבַּעְיָא: חָלָה הוּא, מַהוּ? הָתָם טַעְמָא מַאי — מִשּׁוּם דַּאֲנִיס, וְהָכָא נָמֵי הָא אֲנִיס. אוֹ דִּלְמָא: הָתָם אֲנִיס בְּתַקַּנְתָּא דְּתַקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן, הָכָא לָא. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר חָלָה הוּא מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת: חָלְתָה הִיא, מַהוּ? מָצֵי אָמַר לַהּ: אֲנָא הָא קָאֵימְנָא, אוֹ דִלְמָא מָצְיָא אָמְרָה לֵיהּ: ״נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ״. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר אָמְרָה לֵיהּ ״נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ״ — פֵּירְסָה נִדָּה, מַהוּ? בִּשְׁעַת וִוסְתָּהּ, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ דְּלָא מָצְיָא אָמְרָה לֵיהּ ״נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ״. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִוסְתָּהּ, מַאי? כֵּיוָן דְּלָא בִּשְׁעַת וִוסְתָּהּ הָוְיָא, מָצְיָא אָמְרָה לֵיהּ ״נִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ״, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאִיכָּא נְשֵׁי דְּקָא מְשַׁנְּיָיא וִוסְתַּיְיהוּ — כִּשְׁעַת וִוסְתָּהּ דָּמֵי. פָּשֵׁיט רַב אַחַאי: הִגִּיעַ זְמַן וְלֹא נִישְּׂאוּ — אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. ״לֹא נָשְׂאוּ״ לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ״לֹא נִישְּׂאוּ״. הֵיכִי דָמֵי: אִי דְּקָא מְעַכְּבָן אִינְהִי — אַמַּאי אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה? אֶלָּא לָאו, דְּאִיתְּנִיס כִּי הַאי גַוְונָא, וְקָתָנֵי: אוֹכְלוֹת מִשֶּׁלּוֹ וְאוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ כׇּל אוּנְסָא, לָא אָכְלָה, וּדְקָא מְעַכְּבִי אִינְהוּ. וּבְדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵי ״לֹא נָשְׂאוּ״, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא בְּדִידְהִי, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא בְּדִידְהִי. אָמַר רָבָא: וּלְעִנְיַן גִּיטִּין אֵינוֹ כֵּן. אַלְמָא קָסָבַר רָבָא אֵין אוֹנֶס בְּגִיטִּין. מְנָא לֵיהּ לְרָבָא הָא? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — אֵינוֹ גֵּט. מֵת הוּא דְּאֵינוֹ גֵּט, הָא חָלָה — הֲרֵי זֶה גֵּט. וְדִלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ חָלָה נָמֵי אֵינוֹ גֵּט, וְהִיא גּוּפָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה. אֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה — הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם מַתִּי״, ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ מֵחוֹלִי זֶה״, ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ לְאַחַר מִיתָה״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. דִּלְמָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבּוֹתֵינוּ. דְּתַנְיָא: וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּהָ לְהִנָּשֵׂא, וְאָמְרִינַן: מַאן רַבּוֹתֵינוּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בֵּי דִינָא דִּשְׁרוֹ מִשְׁחָא. סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. וְאֶלָּא מִסֵּיפָא: ״מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — הֲרֵי זֶה גֵּט. מֵת, וְהוּא הַדִּין לְחָלָה. דִּלְמָא מֵת דַּוְקָא, דְּלָא נִיחָא לֵיהּ דְּתִפּוֹל קַמֵּי יָבָם! אֶלָּא מֵהָא: דְּהָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ ״אִי לָא אָתֵינָא מִיכָּן וְעַד תְּלָתִין יוֹמִין לֶיהֱוֵי גִּיטָּא״, אֲתָא בְּסוֹף תְּלָתִין יוֹמִין וּפַסְקֵיהּ מַבָּרָא. אֲמַר לְהוּ: חֲזוֹ דַּאֲתַאי, חֲזוֹ דַּאֲתַאי. אָמַר שְׁמוּאֵל: לָאו שְׁמֵיהּ מַתְיָא. וְדִלְמָא אוּנְסָא דִּשְׁכִיחַ שָׁאנֵי. דְּכֵיוָן דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְאַתְנוֹיֵי וְלָא אַתְנִי — אִיהוּ דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ. אֶלָּא רָבָא סְבָרָא דְנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר: מִשּׁוּם צְנוּעוֹת וּמִשּׁוּם פְּרוּצוֹת. מִשּׁוּם צְנוּעוֹת — דְּאִי אָמְרַתְּ לָא לֶהֱוֵי גֵּט, זִימְנִין דְּלָא אֲנִיס וְסָבְרָה דַּאֲנִיס, וּמִיעַגְּנָא וְיָתְבָה. וּמִשּׁוּם פְּרוּצוֹת — דְּאִי אָמְרַתְּ לָא לֶיהֱוֵי גִּיטָּא, זִימְנִין דַּאֲנִיס וְאָמְרָה לָא אֲנִיס, וְאָזְלָא וּמִינַּסְבָא, וְנִמְצָא גֵּט בָּטֵל וּבָנֶיהָ מַמְזֵרִים. וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא לָא לֶהֱוֵי גֵּט, וּמִשּׁוּם צְנוּעוֹת וּמִשּׁוּם פְּרוּצוֹת שָׁרִינַן אֵשֶׁת אִישׁ לְעָלְמָא?! אִין, כׇּל דִּמְקַדֵּשׁ אַדַּעְתָּא דְּרַבָּנַן מְקַדֵּשׁ, וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִידּוּשֵׁי מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: תִּינַח קַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא. קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רָבָא, וְכֵן לְעִנְיַן גִּיטִּין. אַלְמָא קָסָבַר רָבָא יֵשׁ אוֹנֶס בְּגִיטִּין. מֵיתִיבִי: ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — אֵינוֹ גֵּט. מֵת הוּא דְּאֵינוֹ גֵּט, הָא חָלָה — הֲרֵי זֶה גֵּט! לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ חָלָה נָמֵי אֵינוֹ גֵּט, וְהִיא גּוּפַהּ קָא מַשְׁמַע לַן: דְּאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה. אֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא! דִּלְמָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבּוֹתֵינוּ. תָּא שְׁמַע: ״מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — הֲרֵי זֶה גֵּט. מַאי לָאו, הוּא הַדִּין לְחָלָה! לָא, מֵת דַּוְקָא, דְּלָא נִיחָא לֵיהּ דְּתִפּוֹל קַמֵּי יָבָם. תָּא שְׁמַע מֵהָהוּא דַּאֲמַר לְהוּ ״אִי לָא אָתֵינָא מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם לֶיהֱוֵי גִּיטָּא״, אֲתָא בְּסוֹף תְּלָתִין יוֹמִין וּפַסְקֵיהּ מַבָּרָא, וַאֲמַר לְהוּ: ״חֲזוֹ דַּאֲתַאי! חֲזוֹ דַּאֲתַאי!״ וַאֲמַר שְׁמוּאֵל: לָא שְׁמֵיהּ מַתְיָא! אוּנְסָא דִּשְׁכִיחַ — שָׁאנֵי, דְּכֵיוָן דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְאַתְנוֹיֵי וְלָא אַתְנִי, אִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִתַּקָּנַת עֶזְרָא וְאֵילָךְ, שֶׁאֵין בָּתֵּי דִינִין קְבוּעִין אֶלָּא בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. אֲבָל קוֹדֶם תַּקָּנַת עֶזְרָא, שֶׁבָּתֵּי דִינִין קְבוּעִין בְּכׇל יוֹם — אִשָּׁה נִשֵּׂאת בְּכׇל יוֹם. קוֹדֶם תַּקָּנַת עֶזְרָא? מַאי דַהֲוָה הֲוָה! הָכִי קָאָמַר: אִי אִיכָּא בָּתֵּי דִינִין דִּקְבוּעִין הָאִידָּנָא כְּקוֹדֶם תַּקָּנַת עֶזְרָא — אִשָּׁה נִשֵּׂאת בְּכׇל יוֹם. הָא בָּעִינַן שָׁקְדוּ! דִּטְרִיחַ לֵיהּ. מַאי ״שָׁקְדוּ״? דְּתַנְיָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי? שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים, הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין. וְתִנָּשֵׂא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין! שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּהֵא אָדָם טוֹרֵחַ בַּסְּעוּדָה שְׁלֹשָׁה יָמִים: אֶחָד בַּשַּׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת וּשְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת, וּבָרְבִיעִי כּוֹנְסָהּ. וּמִסַּכָּנָה וְאֵילָךְ נָהֲגוּ הָעָם לִכְנוֹס בַּשְּׁלִישִׁי, וְלֹא מִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים. וּבַשֵּׁנִי לֹא יִכְנוֹס. וְאִם מֵחֲמַת הָאוֹנֶס — מוּתָּר. וּמַפְרִישִׁין אֶת הֶחָתָן מִן הַכַּלָּה לֵילֵי שַׁבָּת תְּחִלָּה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. מַאי סַכָּנָה? אִילֵּימָא דְּאָמְרִי בְּתוּלָה הַנִּשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי תֵּיהָרֵג — נָהֲגוּ?! לִגְמָרֵי נִיעְקְרֵיהּ! אָמַר רַבָּה, דְּאָמְרִי: בְּתוּלָה הַנִּשֵּׂאת בְּיוֹם הָרְבִיעִי תִּיבָּעֵל לַהֶגְמוֹן תְּחִלָּה. הַאי סַכָּנָה? אוֹנֶס הוּא! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא צְנוּעוֹת דְּמָסְרָן נַפְשַׁיְיהוּ לִקְטָלָא, וְאָתְיָין לִידֵי סַכָּנָה. וְלִידְרוֹשׁ לְהוּ דְּאוֹנֶס שְׁרֵי? אִיכָּא פְּרוּצוֹת, וְאִיכָּא נָמֵי כֹּהֲנוֹת. וְלִיעְקְרֵיהּ! שְׁמָדָא עֲבִידָא דְּבָטְלָא, וְתַקַּנְתָּא דְרַבָּנַן מִקַּמֵּי שְׁמָדָא לָא עָקְרִינַן. אִי הָכִי, בַּשְּׁלִישִׁי נָמֵי אָתֵי וּבָעֵיל! מִסְּפֵיקָא לָא עָקַר נַפְשֵׁיהּ. וּבַשֵּׁנִי לֹא יִכְנוֹס, וְאִם מֵחֲמַת הָאוֹנֶס — מוּתָּר. מַאי אוֹנֶס? אִילֵּימָא הָא דַּאֲמַרַן, הָתָם קָרֵי לֵיהּ ״סַכָּנָה״, וְהָכָא קָא קָרֵי לֵיהּ ״אוֹנֶס״?! וְתוּ: הָתָם נָהֲגוּ, הָכָא מוּתָּר? אָמַר רָבָא, דְּאָמְרִי: שַׂר צָבָא בָּא לָעִיר. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָתֵי וְחָלֵיף — לִיעַכַּב! לָא צְרִיכָא, דְּאָתֵי וְקָבַע. בַּשְּׁלִישִׁי מִיהָא לִכְנוֹס? אִסְפַּרְווֹא דִידֵיהּ בִּשְׁלִישִׁי קָאָתוּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי ״מֵחֲמַת הָאוֹנֶס״ — כִּדְתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה פִּתּוֹ אָפוּי, וְטִבְחוֹ טָבוּחַ, וְיֵינוֹ מָזוּג, וּמֵת אָבִיו שֶׁל חָתָן אוֹ אִמָּהּ שֶׁל כַּלָּה — מַכְנִיסִין אֶת הַמֵּת לַחֶדֶר, וְאֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה לַחוּפָּה, וּבוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ, וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵילוּת. וְכׇל אוֹתָן הַיָּמִים, הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים. וְאֵין מוֹנְעִין תַּכְשִׁיטִין מִן הַכַּלָּה כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְדַוְקָא, אָבִיו שֶׁל חָתָן אוֹ אִמָּהּ שֶׁל כַּלָּה, דְּלֵיכָּא אִינִישׁ דְּטָרַח לְהוּ. אֲבָל אִיפְּכָא — לָא. אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר, אֲבָל לֹא נָתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר — מִזְדַּבַּן. אָמַר רָבָא: וּבִכְרַךְ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר — מִזְדַּבַּן. אָמַר רַב פָּפָּא: וּבִכְפָר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר — לָא מִזְדַּבַּן. וְאֶלָּא דְּרַב חִסְדָּא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּגוֹן מָתָא מַחְסֵיָא, דְּמַפְּקָא מִכְּרַךְ, וּמַפְּקָא מִכְּפַר. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: הֲרֵי שֶׁהָיָה פִּתּוֹ אֲפוּיָה וְטִבְחוֹ טָבוּחַ וְיֵינוֹ מָזוּג, וְנָתַן מַיִם עַל גַּבֵּי בָּשָׂר, וּמֵת אָבִיו שֶׁל חָתָן אוֹ אִמָּהּ שֶׁל כַּלָּה — מַכְנִיסִין אֶת הַמֵּת לַחֶדֶר, וְאֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה לַחוּפָּה, וּבוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ, וְנוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵילוּת. וְכׇל אוֹתָן הַיָּמִים, הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים. וְכֵן מִי שֶׁפֵּירְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה — הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים. וְאֵין מוֹנְעִין תַּכְשִׁיטִין מִן הַכַּלָּה כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִבְעוֹל, לֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר מָר: הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים, מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אֲבֵילוּת בַּמּוֹעֵד, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁל צִינְעָא — נוֹהֵג. דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא בָּעַל, אֲבָל בָּעַל — אִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה עִמּוֹ. וְהָא הָכָא, דִּבְבָעַל עָסְקִינַן, וְקָתָנֵי: הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְהִיא יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים! כִּי קָאָמַר, אַפֵּירְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה. הָא ״וְכֵן״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: וְכֵן מִי שֶׁפֵּירְסָה אִשְׁתּוֹ נִדָּה וְלֹא בָּעַל — הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְאִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים. לְמֵימְרָא דַּאֲבֵילוּת קָיְלָא לֵיהּ מִנִּדָּה? וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר חֲנִינָא אָמַר רַב הוּנָא: כׇּל מְלָאכוֹת שֶׁאִשָּׁה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ — נִדָּה עוֹשָׂה לְבַעְלָהּ, חוּץ מִמְּזִיגַת הַכּוֹס וְהַצָּעַת הַמִּטָּה, וְהַרְחָצַת פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. וְאִלּוּ גַּבֵּי אֲבֵילוּת תַּנְיָא: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אָדָם רַשַּׁאי לָכוֹף אֶת אִשְׁתּוֹ לִהְיוֹת כּוֹחֶלֶת וְלִהְיוֹת פּוֹקֶסֶת, בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: מוֹזֶגֶת לוֹ הַכּוֹס, וּמַצַּעַת לוֹ הַמִּטָּה, וּמַרְחֶצֶת לוֹ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו. לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בַּאֲבֵילוּת דִּידֵיהּ, כָּאן — בַּאֲבֵילוּת דִּידַהּ. וְהָא אָבִיו שֶׁל חָתָן אוֹ אִמָּהּ שֶׁל כַּלָּה קָתָנֵי! כִּי קָתָנֵי, אַשְּׁאָרָא. וּמִי שָׁאנֵי בֵּין אֲבֵילוּת דִּידֵיהּ לַאֲבֵילוּת דִּידַהּ? וְהָתַנְיָא: מִי שֶׁמֵּת חָמִיו אוֹ חֲמוֹתוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לָכוֹף אֶת אִשְׁתּוֹ לִהְיוֹת כּוֹחֶלֶת וְלִהְיוֹת פּוֹקֶסֶת, אֶלָּא כּוֹפֶה מִטָּתוֹ, וְנוֹהֵג עִמָּהּ אֲבֵילוּת. וְכֵן הִיא שֶׁמֵּת חָמִיהָ אוֹ חֲמוֹתָהּ — אֵינָהּ רַשָּׁאָה לִהְיוֹת כּוֹחֶלֶת וְלִהְיוֹת פּוֹקֶסֶת, אֶלָּא כּוֹפָה מִטָּתָהּ וְנוֹהֶגֶת עִמּוֹ אֲבֵילוּת. תְּנִי בַּאֲבֵילוּת דִּידֵיהּ: הוּא יָשֵׁן בֵּין הָאֲנָשִׁים וְאִשְׁתּוֹ יְשֵׁנָה בֵּין הַנָּשִׁים. הָא ״וְכֵן״ קָתָנֵי! כִּי קָתָנֵי, אַכִּיחוּל וְאַפִּירְכּוּס. וְהָא ״עִמּוֹ״ קָתָנֵי, מַאי לָאו עִמּוֹ בַּמִּטָּה! לֹא, עִמּוֹ בַּבַּיִת. וּכְדַאֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ: בְּאַפַּהּ נְהוֹג אֲבִילוּתָא, דְּלָא בְּאַפַּהּ לָא תִּנְהוֹג אֲבִילוּתָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: מִי קָמְדַמֵּית אֲבִילוּתָא דְהָכָא לַאֲבִילוּתָא דְעָלְמָא? אֲבִילוּתָא דְעָלְמָא חֲמִיר, וְלָא אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ. אֲבֵילוּת דְהָכָא, כֵּיוָן דְּאַקִּילוּ רַבָּנַן, אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בֵּיהּ. מַאי קוּלָּא? אִילֵּימָא דְּקָתָנֵי בּוֹעֵל בְּעִילַת מִצְוָה וּפוֹרֵשׁ — הָתָם מִשּׁוּם דְּלֹא חָל עָלָיו אֲבִילוּתָא, אִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַד שֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח הַבַּיִת, אִי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַד שֶׁיִּסָּתֵם הַגּוֹלֵל. אֶלָּא דְּקָתָנֵי: נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹהֵג שִׁבְעַת יְמֵי אֲבֵילוּת. אָמַר מָר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִבְעוֹל, לֹא בָּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. בִּשְׁלָמָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מִשּׁוּם חַבּוּרָה. אֶלָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַמַּאי לָא? אָמַר רַבִּי זֵירָא: מִשּׁוּם חֶשְׁבּוֹנוֹת. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה מִי אֲסִירִי? וְהָא רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל מִצְוָה מוּתָּר לְחַשְּׁבָן בְּשַׁבָּת! וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פּוֹסְקִין צְדָקָה לַעֲנִיִּים בְּשַׁבָּת! וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלְכִין לְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְפַקְּחִין פִּיקּוּחַ נֶפֶשׁ בְּשַׁבָּת. וְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הוֹלְכִין לְטֵרַטְיָיאוֹת וּלְקִרְקְיָיאוֹת לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי רַבִּים בְּשַׁבָּת. וְתָנָא דְּבֵי מְנַשְּׁיָא: מְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינוֹקֶת לֵיאָרֵס בְּשַׁבָּת, וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת. אֶלָּא, אָמַר רַבִּי זֵירָא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁחוֹט בֶּן עוֹף. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת יִדָּחֶה, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁחוֹט בֶּן עוֹף! הָתָם דִּלְנַפְשֵׁיהּ — לָא טְרִיד, הָכָא דְּלַאֲחֵרִים — טְרִיד. אִי נָמֵי: הָתָם אִית לֵיהּ רַוְוחָא, הָכָא לֵית לֵיהּ רַוְוחָא. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, עֶרֶב שַׁבָּת נָמֵי — גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁחוֹט בֶּן עוֹף. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּתוּלָה נִשֵּׂאת בָּרְבִיעִי וְנִבְעֶלֶת בָּרְבִיעִי, וְלָא חָיְישִׁינַן לְאִיקָּרוֹרֵי דַעְתָּא, אוֹ דִלְמָא: בְּתוּלָה נִשֵּׂאת בָּרְבִיעִי וְנִבְעֶלֶת בַּחֲמִישִׁי, דְּחָיְישִׁינַן לְאִיקָּרוֹרֵי דַעְתָּא. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי בַּר קַפָּרָא: בְּתוּלָה נִשֵּׂאת בָּרְבִיעִי וְנִבְעֶלֶת בַּחֲמִישִׁי, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ בְּרָכָה לַדָּגִים. אַלְמָנָה נִשֵּׂאת בַּחֲמִישִׁי וְנִבְעֶלֶת בַּשִּׁשִּׁי — הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ בְּרָכָה לָאָדָם. טַעְמָא מִשּׁוּם בְּרָכָה, אֲבָל מִשּׁוּם אִיקָּרוֹרֵי דַעְתָּא — לָא חָיְישִׁינַן. אִי הָכִי, אַלְמָנָה נָמֵי תִּיבָּעֵל בַּחֲמִישִׁי, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה בּוֹ בְּרָכָה לַדָּגִים! בְּרָכָה דְאָדָם עֲדִיפָא לֵיהּ. וְאִי נָמֵי: מִשּׁוּם שָׁקְדוּ. דְּתַנְיָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אַלְמָנָה נִשֵּׂאת בַּחֲמִישִׁי וְנִבְעֶלֶת בַּשִּׁשִּׁי? שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר תִּיבָּעֵל בַּחֲמִישִׁי, לְמָחָר מַשְׁכִּים לְאוּמָּנֻתוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ. שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ עִמָּהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים: חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת, וְעֶרֶב שַׁבָּת, וְשַׁבָּת. מַאי אִיכָּא בֵּין ״בְּרָכָה״ לְ״שָׁקְדוּ״? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אָדָם בָּטֵל. אִי נָמֵי: יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂה צַדִּיקִים יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, דְּאִילּוּ בְּמַעֲשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ כְּתִיב: ״אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם״, וְאִלּוּ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כְּתִיב: ״מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״. הֵשִׁיב בַּבְלִי אֶחָד, וְרַבִּי חִיָּיא שְׁמוֹ: ״וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ״! ״יָדוֹ״ כְּתִיב. וְהָכְתִיב ״יָצָרוּ״! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: יָצְרוּ אֶצְבְּעוֹתָיו, כְּדִכְתִיב: ״כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעוֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּ״. מֵיתִיבִי: ״הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ״! הָכִי קָאָמַר: מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִי מַגִּיד — הָרָקִיעַ, וּמַאי נִיהוּ — מָטָר. דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ״. אַל תִּקְרֵי ״אֲזֵנֶךָ״, אֶלָּא ״עַל אׇזְנֶךָ״ — שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ בְּאׇזְנָיו. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה אֶצְבְּעוֹתָיו שֶׁל אָדָם דּוֹמוֹת לִיתֵידוֹת? מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּמְחַלְּקָן, כׇּל חֲדָא וַחֲדָא לְמִילְּתַיהּ עֲבִידָא. דְּאָמַר מָר: זוֹ זֶרֶת. זוֹ קְמִיצָה. זוֹ אַמָּה. זוֹ אֶצְבַּע. זֶה גּוּדָל. אֶלָּא: מַה טַּעַם מְשׁוּפּוֹת כִּיתֵידוֹת — שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יַנִּיחַ אֶצְבְּעוֹתָיו בְּאׇזְנָיו. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה אוֹזֶן כּוּלָּהּ קָשָׁה וְהָאַלְיָה רַכָּה? שֶׁאִם יִשְׁמַע אָדָם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, יָכוֹף אַלְיָה לְתוֹכָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: אַל יַשְׁמִיעַ אָדָם לְאׇזְנָיו דְּבָרִים בְּטֵלִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִכְווֹת תְּחִלָּה לְאֵיבָרִים. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לִבְעוֹל בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת. דָּם מִיפְקָד פְּקִיד, אוֹ חַבּוֹרֵי מִיחַבַּר? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר דָּם מִיפְקָד פְּקִיד: לַדָּם הוּא צָרִיךְ, וּשְׁרֵי. אוֹ דִּלְמָא לַפֶּתַח הוּא צָרִיךְ, וַאֲסִיר. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר לַדָּם הוּא צָרִיךְ, וּפֶתַח מִמֵּילָא קָאָתֵי — הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר, אוֹ הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה — מְקַלְקֵל הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח, אוֹ מְתַקֵּן הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח? אִיכָּא דְּאָמְרִי: וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר דָּם חַבּוֹרֵי מִיחַבַּר — לַדָּם הוּא צָרִיךְ, וְאָסוּר, אוֹ דִּלְמָא לַהֲנָאַת עַצְמוֹ הוּא צָרִיךְ, וְשָׁרֵי? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר לַהֲנָאַת עַצְמוֹ הוּא צָרִיךְ, וְדָם מִמֵּילָא קָאָתֵי — הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה — מְקַלְקֵל בְּחַבּוּרָה אוֹ מְתַקֵּן בְּחַבּוּרָה הוּא? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר מְקַלְקֵל בְּחַבּוּרָה הוּא — בִּמְקַלְקֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, אוֹ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אִיתְּמַר: בְּבֵי רַב אָמְרִי: רַב שָׁרֵי וּשְׁמוּאֵל אָסַר. בִּנְהַרְדְּעָא אָמְרִי: רַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְסִימָנָיךְ: אֵלּוּ מְקִילִּין לְעַצְמָן וְאֵלּוּ מְקִילִּין לְעַצְמָן. וְרַב שָׁרֵי? וְהָאָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִזְקִיָּה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הַאי מְסוֹכַרְיָא דְּנַזְיָיתָא — אָסוּר לְהַדּוֹקַהּ בְּיוֹמָא טָבָא! בְּהָהוּא אֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה, דְּאַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״. וְהָא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְרַב חָנָן בַּר אַמֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין מַתְנֵי לַהּ בְּלָא גַּבְרֵי, רַב אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. לְעוֹלָם רַב כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר דָּם מִיפְקָד פְּקִיד — מְקַלְקֵל הוּא אֵצֶל הַפֶּתַח. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר דָּם חַבּוֹרֵי מִיחַבַּר — מְקַלְקֵל בְּחַבּוּרָה הוּא. מֵתִיב רַב חִסְדָּא: תִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ אַרְבָּעָה לֵילוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַד שֶׁתִּחְיֶה הַמַּכָּה. הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹתְנִין לָהּ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַרְבָּעָה לֵילוֹת. מַאי לָאו: דְּאִי לֹא בָּעַל, מָצֵי בָּעֵיל אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. אָמַר רָבָא: לָא, לְבַר מִשַּׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא ״עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת אַרְבָּעָה לֵילוֹת״ קָתָנֵי? אֶלָּא, אָמַר רָבָא: כְּשֶׁבָּעַל. אִי כְּשֶׁבָּעַל, מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? קָא מַשְׁמַע לַן דִּשְׁרֵי לְמִיבְעַל בְּשַׁבָּת, כְּדִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: פִּירְצָה דְּחוּקָה מוּתָּר לִיכָּנֵס בָּהּ בְּשַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּשִּׁיר צְרוֹרוֹת. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיַּת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַאי לָאו, דִּטְרִיד דְּבָעֵי לְמִיבְעַל! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא, דִּטְרִיד דְּלָא בְּעֵיל. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וּמִשּׁוּם טִירְדָּא פָּטוּר? אֶלָּא מֵעַתָּה, טָבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם, הָכִי נָמֵי דְּפָטוּר?! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי — וְהָאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: אָבֵל חַיָּיב בְּכׇל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּתוֹרָהּ חוּץ מִן הַתְּפִילִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ״פְּאֵר״! אֶלָּא אָמַר רָבָא: תַּנָּאֵי הִיא. דְּתָנָא חֲדָא: אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה בָּרִאשׁוֹן — פָּטוּר אַף בַּשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי — פָּטוּר אַף בַּשְּׁלִישִׁי. וְתַנְיָא אִידַּךְ: רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי — פָּטוּר, שְׁלִישִׁי — חַיָּיב. וְאַבָּיֵי? הָתָם נָמֵי בְּטִירְדָּא פְּלִיגִי. וְהָנֵי תַּנָּאֵי כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי. דְּתַנְיָא: הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה — לֹא יִבְעוֹל בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת, וַחֲכָמִים מַתִּירִין. מַאן חֲכָמִים? אָמַר רַבָּה: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״! אֲמַר לֵיהּ: לֹא כְּהַלָּלוּ בַּבְלִיִּים שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּהַטָּיָיה, אֶלָּא יֵשׁ בְּקִיאִין בְּהַטָּיָיה. אִם כֵּן, טוֹרֶד לָמָּה? לְשֶׁאֵינוֹ בָּקִי. יֹאמְרוּ: בָּקִי — מוּתָּר, שֶׁאֵינוֹ בָּקִי — אָסוּר! רוֹב בְּקִיאִין הֵן. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה שׁוֹשְׁבִינִין, לָמָּה? מַפָּה לָמָּה? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם שֶׁמָּא יִרְאֶה וִיאַבֵּד. מֵתִיב רַבִּי אַמֵּי: הַמֵּפִיס מוּרְסָא בְּשַׁבָּת, אִם לַעֲשׂוֹת לָהּ פֶּה — חַיָּיב. וְאִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה לֵיחָה — פָּטוּר. הָתָם, פְּקִיד וַעֲקִיר. הָכָא, פְּקִיד וְלָא עֲקִיר. רַבִּי אַמֵּי שְׁרָא לְמִיבְעַל בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: וְהָא לָא כְּתִיבָא כְּתוּבָּתָהּ! אֲמַר לְהוּ: אַתְפְּסוּהָ מִטַּלְטְלִין. רַב זְבִיד שְׁרָא לְמִיבְעַל בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת. אִיכָּא דְּאָמְרִי: רַב זְבִיד גּוּפֵיהּ בְּעַל בַּתְּחִלָּה בְּשַׁבָּת. רַב יְהוּדָה שְׁרָא לְמִיבְעַל בַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב. אָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לָא תֵּימָא בְּיוֹם טוֹב דִּשְׁרֵי, הָא בְּשַׁבָּת אֲסִיר, דְּהוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי שְׁרֵי, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה. רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: בְּיוֹם טוֹב שְׁרֵי, בְּשַׁבָּת אֲסִיר. אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפִּי לְרַב פָּפָּא: מַאי דַּעְתָּיךְ — מִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה חַבּוּרָה לְצוֹרֶךְ, הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ? אֶלָּא מֵעַתָּה, מוּתָּר לַעֲשׂוֹת מוּגְמָר בְּיוֹם טוֹב, דְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּתְּרָה הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ, הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ! אֲמַר לֵיהּ, עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: ״אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכׇל נֶפֶשׁ״ — דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכׇל נֶפֶשׁ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, נִזְדַּמֵּן לוֹ צְבִי בְּיוֹם טוֹב, הוֹאִיל וְאֵינוֹ שָׁוֶה לְכׇל נֶפֶשׁ, הָכִי נָמֵי דַּאֲסִיר לְמִשְׁחֲטֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא דְּבַר הַצוֹרֶךְ לְכׇל נֶפֶשׁ קָאָמֵינָא, צְבִי צָרִיךְ לְכׇל נֶפֶשׁ הוּא. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, הוֹרָה רַבִּי יוֹחָנָן בְּצַיְידָן: אָסוּר לִבְעוֹל בַּתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת. וּמִי אִיכָּא הוֹרָאָה לְאִיסּוּר? אִין, וְהָתְנַן: הוֹרוּהָ בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וְאִי נָמֵי, כִּי הָא דְּתַנְיָא: חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁנִּפְסַק בְּרוּבּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִיקַּב. הוֹרָה רַבִּי כְּרַבִּי יַעֲקֹב. אָמַר רַב הוּנָא: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יַעֲקֹב. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן יַעֲקֹב דְּמִן צוּר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בְּצַיְידָן, וַאֲנָא שְׁמַעִי: מַהוּ לִבְעוֹל בַּתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת, וַאֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. וְהִלְכְתָא: מוּתָּר לִבְעוֹל בַּתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב: אַחַת בְּתוּלָה וְאַחַת אַלְמָנָה טְעוּנָה בְּרָכָה. וּמִי אָמַר רַב הוּנָא הָכִי? וְהָאָמַר רַב הוּנָא: אַלְמָנָה אֵינָהּ טְעוּנָה בְּרָכָה! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּבָחוּר שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה, כָּאן בְּאַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה. וְאַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה לָא? וְהָאָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן, תָּנָא: מִנַּיִן לְבִרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה וַיֵּשֵׁבוּ״. וּבוֹעַז אַלְמוֹן שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנָה הֲוָה. מַאי ״אֵינָהּ טְעוּנָה בְּרָכָה״ דְּאָמַר רַב הוּנָא — אֵינָהּ טְעוּנָה בְּרָכָה כׇּל שִׁבְעָה, אֲבָל יוֹם אֶחָד טְעוּנָה בְּרָכָה. אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: שָׁקְדוּ חֲכָמִים עַל תַּקָּנַת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהֵא שָׂמֵחַ עִמָּהּ שְׁלֹשָׁה יָמִים. בְּמַאי: אִי בְּבָחוּר, הָאָמְרַתְּ שִׁבְעָה! אִי בְּאַלְמוֹן, הָאָמְרַתְּ יוֹם אֶחָד? אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּאַלְמוֹן — יוֹם אֶחָד לִבְרָכָה, וּשְׁלֹשָׁה לְשִׂמְחָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּבָחוּר — שִׁבְעָה לִבְרָכָה, וּשְׁלֹשָׁה לְשִׂמְחָה. מֵיתִיבִי: מְבָרְכִין לִבְתוּלָה שִׁבְעָה וּלְאַלְמָנָה יוֹם אֶחָד. מַאי לָאו, אֲפִילּוּ אַלְמָנָה שֶׁנִּשֵּׂאת לְבָחוּר! לֹא, לְאַלְמוֹן. אֲבָל לְבָחוּר מַאי, שִׁבְעָה? אִי הָכִי לִיתְנֵי: מְבָרְכִין לִבְתוּלָה שִׁבְעָה, וּלְאַלְמָנָה שֶׁנִּשֵּׂאת לְבָחוּר שִׁבְעָה, וּלְאַלְמָנָה יוֹם אֶחָד? מִילְּתָא פְּסִיקְתָּא קָתָנֵי, דְּלֵיכָּא בְּתוּלָה דְּבָצְרָה מִשִּׁבְעָה, וְלֵיכָּא אַלְמָנָה דְּבָצְרָה מִיּוֹם אֶחָד. גּוּפָא, אָמַר רַב נַחְמָן: אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן, תָּנָא: מִנַּיִן לְבִרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָעִיר וַיֹּאמֶר שְׁבוּ פֹה״. וְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר, מֵהָכָא: ״בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים ה׳ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל״. וְרַב נַחְמָן, בְּהַאי קְרָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ עוּבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַיָּם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים ה׳ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל״. וְאִידַּךְ? אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״מִבֶּטֶן״. מַאי ״מִמְּקוֹר״ — עַל עִסְקֵי מְקוֹר. וְרַבִּי אֲבָהוּ, בְּהַאי קְרָא דְּרַב נַחְמָן מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמִידְרַשׁ: עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִבְרָכָה, לָא סַגִּיא דְּלָאו זְקֵנִים. וְאִידַּךְ: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לְמִידְרַשׁ, לָא סַגִּיא דְּלָאו עֲשָׂרָה! אִין — לְפַרְסוֹמֵי מִילְּתָא, וּכְדַאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה: פּוֹק וְאַיְיתִי לִי בֵּי עַשְׂרָה, וְאֵימָא לָךְ בְּאַנְפַּיְיהוּ: הַמְזַכֶּה לְעוּבָּר קָנָה. וְהִלְכְתָא — הַמְזַכֶּה לְעוּבָּר לֹא קָנָה. תָּנוּ רַבָּנַן: מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים בְּבֵית חֲתָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בְּבֵית הָאֵרוּסִין מְבָרְכִין אוֹתָהּ. אָמַר אַבָּיֵי: וּבִיהוּדָה שָׁנוּ, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיַיחֵד עִמָּהּ. תַּנְיָא אִידַּךְ: מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים בְּבֵית חֲתָנִים, וּבִרְכַּת אֵרוּסִין בְּבֵית הָאֵרוּסִין. בִּרְכַּת הָאֵרוּסִין מַאי מְבָרֵךְ? רָבִין בַּר רַב אַדָּא וְרַבָּה בַּר רַב אַדָּא, תַּרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמְרִי: ״בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת, וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׂוּאוֹת עַל יְדֵי חוּפָּה וְקִדּוּשִׁין״. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: ״בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חוּפָּה וְקִדּוּשִׁין״. מַאן דְּלָא חָתֵים, מִידֵּי דְּהָוֵה אַבִּרְכַּת פֵּרוֹת וְאַבִּרְכַּת מִצְוֹת. וּמַאן דְּחָתֵים, מִידֵּי דְּהָוֵה אַקִּידּוּשָׁא. תָּנוּ רַבָּנַן: מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה כׇּל שִׁבְעָה. אָמַר רַב יְהוּדָה: וְהוּא שֶׁבָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת. מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה: ״בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ״. וְ״יוֹצֵר הָאָדָם״. וַ״אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, יוֹצֵר הָאָדָם״. ״שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל הָעֲקָרָה, בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ״. ״שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵיעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם, בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה״. ״בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה, רִינָּה, דִּיצָה, חֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵיעוּת. מְהֵרָה ה׳ אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחוּפָּתָם וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם, בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, מְשַׂמֵּחַ חָתָן עִם הַכַּלָּה״. לֵוִי אִיקְּלַע לְבֵי רַבִּי בְּהִלּוּלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ, בָּרֵיךְ חֲמֵשׁ. רַב אַסִּי אִיקְּלַע לְבֵי רַב אָשֵׁי בְּהִלּוּלֵיהּ דְּמָר בְּרֵיהּ, בָּרֵיךְ שֵׁית. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר חֲדָא יְצִירָה הֲוַאי, וּמָר סָבַר שְׁתֵּי יְצִירוֹת הֲוַאי. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא חֲדָא יְצִירָה הֲוַאי. מָר סָבַר בָּתַר מַחְשָׁבָה אָזְלִינַן, וּמָר סָבַר בָּתַר מַעֲשֶׂה אָזְלִינַן. כִּי הָא דְּרַב יְהוּדָה רָמֵי, כְּתִיב: ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ״, וּכְתִיב: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, הָא כֵּיצַד? בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְראוֹת שְׁנַיִם, וּלְבַסּוֹף נִבְרָא אֶחָד. רַב אָשֵׁי אִיקְּלַע לְבֵי רַב כָּהֲנָא. יוֹמָא קַמָּא בָּרֵיךְ כּוּלְּהוּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ אִי אִיכָּא פָּנִים חֲדָשׁוֹת — בָּרֵיךְ כּוּלְּהוּ, וְאִי לָא — אַפּוֹשֵׁי שִׂמְחָה בְּעָלְמָא הוּא, מְבָרֵךְ ״שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ״ וַ״אֲשֶׁר בָּרָא״. מִשִּׁבְעָה וְעַד שְׁלֹשִׁים, בֵּין אָמַר לְהוּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא, וּבֵין לָא אָמַר לְהוּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא — מְבָרֵךְ ״שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ״. מִכָּאן וְאֵילָךְ, אִי אָמַר לְהוּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא — מְבָרֵךְ ״שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ״, וְאִי לָא — לָא. וְכִי אָמַר לְהוּ מֵחֲמַת הִלּוּלָא, עַד אֵימַת? אָמַר רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: עַד תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא. וּמֵעִיקָּרָא מֵאֵימַת? אָמַר רַב פָּפָּא: מִכִּי רְמוּ שְׂעָרֵי בַּאֲסִינְתָּא. אִינִי? וְהָא רַב פָּפָּא אִיעֲסַק לְאַבָּא מָר בְּרֵיהּ, וּבָרֵיךְ מִשְּׁעַת אֵירוּסִין! שָׁאנֵי רַב פָּפָּא, דַּהֲוָה טְרִיחַ לֵיהּ. רָבִינָא אִיעֲסַק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַב חֲבִיבָא, וּבָרֵיךְ מִשְּׁעַת אֵירוּסִין. אָמַר: קִים לִי בְּגַוַּיְיהוּ דְּלָא הָדְרִי בְּהוּ. לָא אִסְתַּיַּיע מִילְּתָא וְהָדְרִי בְּהוּ. רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא אִיקְּלַע לְבָבֶל, בָּרֵיךְ שֵׁית אֲרִיכָתָא. וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ. רַב חֲבִיבָא אִיקְּלַע לְבֵי מָהוֹלָא, בָּרֵיךְ ״שֶׁהַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנוֹ״. וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ — מִשּׁוּם דִּטְרִידִי דְּאִית לֵיהּ צַעֲרָא לְיָנוֹקָא. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: חֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן. מֵיתִיבִי: חֲתָנִים וַאֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן! מַתְנִיתָא קָא רָמֵית עֲלֵיהּ דְּרַב? רַב תַּנָּא הוּא, וּפְלִיג. אִיתְּמַר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן. מֵיתִיבִי: חֲתָנִים וַאֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן! כִּי תַּנְיָא הָהִיא — בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן — בְּשׁוּרָה. וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְבָרְכִים בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה, וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן. וּבִרְכַּת אֲבֵלִים בַּעֲשָׂרָה, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן. בְּרָכָה בְּשׁוּרָה מִי אִיכָּא? אֶלָּא כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּרְחָבָה. וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְבָרְכִין בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה כׇּל שִׁבְעָה, וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן. וּבִרְכַּת אֲבֵלִים בַּעֲשָׂרָה כׇּל שִׁבְעָה, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן. בִּרְכַּת רְחָבָה כׇּל שִׁבְעָה מִי אִיכָּא? מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּפָנִים חֲדָשׁוֹת. כִּי הָא דְּרַב חִיָּיא בַּר אַבָּא מַקְרֵי בְּנֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה, וְאָמְרִי לַהּ מַתְנִי בְּרֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה. שְׁכֵיב לֵיהּ יָנוֹקָא. יוֹמָא קַמָּא לָא אֲזַל לְגַבֵּיהּ. לִמְחַר דַּבְרֵיהּ לִיהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתוּרְגְּמָנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִלְּתָא כׇּל קֳבֵיל יָנוֹקָא. פְּתַח וַאֲמַר: ״וַיַּרְא ה׳ וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנוֹתָיו״, דּוֹר שֶׁאָבוֹת מְנָאֲצִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — כּוֹעֵס עַל בְּנֵיהֶם וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם, וּמֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בָּחוּר הֲוָה. וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ: ״עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח ה׳ וְאֶת יְתוֹמָיו וְאֶת אַלְמְנוֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכׇל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכׇל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה״. מַאי ״וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה״? אָמַר רַב חָנָן בַּר רַב: הַכֹּל יוֹדְעִין כַּלָּה לָמָּה נִכְנְסָה לַחוּפָּה. אֶלָּא, כׇּל הַמְנַבֵּל פִּיו, וּמוֹצִיא דְּבַר נְבָלָה מִפִּיו, אֲפִלּוּ נֶחְתַּם לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה — נֶהְפָּךְ עָלָיו לְרָעָה. אֲתָא לְנַחוֹמֵי — צַעוֹרֵי קָמְצַעַר לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: חֲשִׁיב אַתְּ לְאִתְּפוֹסֵי אַדָּרָא. אֲמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִלְּתָא כְּנֶגֶד שְׁבָחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. פָּתַח וְאָמַר: ״הָאֵל הַגָּדוֹל בְּרוֹב גׇּדְלוֹ, אַדִּיר וְחָזָק בְּרוֹב נוֹרָאוֹת, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ מְחַיֵּה הַמֵּתִים״. אֲמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִלְּתָא כְּנֶגֶד אֲבֵלִים, פָּתַח וְאָמַר: ״אַחֵינוּ הַמְיוּגָּעִים, הַמְדוּכָּאִין בָּאֵבֶל הַזֶּה, תְּנוּ לְבַבְכֶם לַחְקוֹר אֶת זֹאת. זֹאת הִיא עוֹמֶדֶת לָעַד, נָתִיב הוּא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. רַבִּים שָׁתוּ, רַבִּים יִשְׁתּוּ. כְּמִשְׁתֵּה רִאשׁוֹנִים כָּךְ מִשְׁתֵּה אַחֲרוֹנִים. אַחֵינוּ, בַּעַל נֶחָמוֹת יְנַחֵם אֶתְכֶם. בָּרוּךְ מְנַחֵם אֲבֵלִים״. אָמַר אַבָּיֵי: ״רַבִּים שָׁתוּ״ — לֵימָא. ״רַבִּים יִשְׁתּוּ״ — לָא לֵימָא. ״מִשְׁתֵּה רִאשׁוֹנִים״ — לֵימָא. ״מִשְׁתֵּה אַחֲרוֹנִים״ — לָא לֵימָא. דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וְכֵן תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי: לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן. אָמַר רַב יוֹסֵף, מַאי קְרָא: ״כִּסְדוֹם הָיִינוּ לַעֲמוֹרָה דָּמִינוּ״. מַאי אַהְדַּר לֵיהּ — ״שִׁמְעוּ דְבַר ה׳ קְצִינֵי סְדוֹם וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִלְּתָא כְּנֶגֶד מְנַחֲמֵי אֲבֵלִים. פָּתַח וְאָמַר: ״אַחֵינוּ גּוֹמְלֵי חֲסָדִים בְּנֵי גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, הַמַּחְזִיקִים בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ׳כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְגוֹ׳׳. אַחֵינוּ, בַּעַל הַגְּמוּל יְשַׁלֵּם לָכֶם גְּמוּלְכֶם. בָּרוּךְ אַתָּה, מְשַׁלֵּם הַגְּמוּל״. אֲמַר לֵיהּ: קוּם אֵימָא מִלְּתָא כְּנֶגֶד כׇּל יִשְׂרָאֵל. פָּתַח וְאָמַר: ״רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, פְּדֵה וְהַצֵּל, מַלֵּט, הוֹשַׁע עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִן הַדֶּבֶר וּמִן הַחֶרֶב וּמִן הַבִּיזָּה וּמִן הַשִּׁדָּפוֹן וּמִן הַיֵּרָקוֹן וּמִכׇּל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם, טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַּעֲנֶה. בָּרוּךְ אַתָּה, עוֹצֵר הַמַּגֵּפָה״. אֲמַר עוּלָּא, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת תִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּבֵית הָאֵבֶל: שְׁלֹשָׁה קוֹדֶם אֲכִילָה, כְּדֵי לִפְתּוֹחַ אֶת בְּנֵי מֵעָיו. שְׁלֹשָׁה בְּתוֹךְ אֲכִילָה, כְּדֵי לִשְׁרוֹת אֲכִילָה שֶׁבְּמֵעָיו. וְאַרְבָּעָה לְאַחַר אֲכִילָה, אֶחָד כְּנֶגֶד ״הַזָּן״, וְאֶחָד כְּנֶגֶד בִּרְכַּת הָאָרֶץ, וְאֶחָד כְּנֶגֶד ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״, וְאֶחָד כְּנֶגֶד ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם אַרְבָּעָה: אֶחָד כְּנֶגֶד חַזָּנֵי הָעִיר, וְאֶחָד כְּנֶגֶד פַּרְנָסֵי הָעִיר, וְאֶחָד כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאֶחָד כְּנֶגֶד רַבָּן גַּמְלִיאֵל. הִתְחִילוּ הָיוּ שׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין, הֶחְזִירוּ הַדָּבָר לְיוֹשְׁנָהּ. מַאי רַבָּן גַּמְלִיאֵל? דְּתַנְיָא: בָּרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הוֹצָאַת הַמֵּת קָשָׁה לִקְרוֹבָיו יוֹתֵר מִמִּיתָתוֹ, עַד שֶׁהָיוּ מַנִּיחִים אוֹתוֹ וּבוֹרְחִין. עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְנָהַג קַלּוּת בְּעַצְמוֹ, וְהוֹצִיאוּהוּ בִּכְלֵי פִשְׁתָּן. וְנָהֲגוּ כׇּל הָעָם אַחֲרָיו לְהוֹצִיא בִּכְלֵי פִשְׁתָּן. אֲמַר רַב פָּפָּא: וְהָאִידָּנָא נְהוּג עָלְמָא אֲפִילּוּ בְּצַרְדָּא בַּר זוּזָא. אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָאוֹמֵר ״פֶּתַח פָּתוּחַ מָצָאתִי״ — נֶאֱמָן לְאוֹסְרָהּ עָלָיו. וְאַמַּאי? סְפֵק סְפֵיקָא הוּא: סָפֵק תַּחְתָּיו, סָפֵק אֵין תַּחְתָּיו. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר תַּחְתָּיו: סָפֵק בְּאוֹנֶס, סָפֵק בְּרָצוֹן! לָא צְרִיכָא, בְּאֵשֶׁת כֹּהֵן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל, וּכְגוֹן דְּקַבֵּיל בַּהּ אֲבוּהּ קִידּוּשִׁין פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״קִדַּשְׁתִּיךְ״, וְהִיא אוֹמֶרֶת ״לֹא קִדַּשְׁתַּנִי״ — הִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, וְהוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ. מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם דְּוַדַּאי קִים לֵיהּ, אֲבָל הָכָא מֵיקָם הוּא דְּלָא קִים לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. וּמִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין הָאִשָּׁה נֶאֱסֶרֶת עַל בַּעְלָהּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי קִינּוּי וּסְתִירָה, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה! וְתִסְבְּרָא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, בְּקִינּוּי וּסְתִירָה הֲוָה? וְעוֹד, מִי אַסְרוּהָ? הָא לָא קַשְׁיָא, הָכִי קָאָמַר: אֵין הָאִשָּׁה נֶאֱסֶרֶת עַל בַּעְלָהּ אֶלָּא עַל עִסְקֵי קִינּוּי וּסְתִירָה, מִמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, דְּלָא הֲוָה קִינּוּי וּסְתִירָה וְלָא אִיתַּסְרָא. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא: קִינּוּי וּסְתִירָה — אִין, ״פֶּתַח פָּתוּחַ״ — לָא! וּלְטַעְמָיךְ: קִינּוּי וּסְתִירָה — אִין, עֵדִים — לָא?! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אֵין הָאִשָּׁה נֶאֱסֶרֶת עַל בַּעְלָהּ בְּעֵד אֶחָד, אֶלָּא בִּשְׁנֵי עֵדִים. וְקִינּוּי וּסְתִירָה — אֲפִילּוּ בְּעֵד אֶחָד נָמֵי. וּפֶתַח פָּתוּחַ — כִּשְׁנֵי עֵדִים דָּמֵי. וְכִי תֵּימָא מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, מִפְּנֵי מָה לֹא אֲסָרוּהָ? הָתָם אוֹנֶס הֲוָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל הַיּוֹצֵא לְמִלְחֶמֶת בֵּית דָּוִד, גֵּט כְּרִיתוּת כּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ. דִּכְתִיב: ״וְאֶת אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח״, מַאי ״וְאֶת עֲרֻבָּתָם תִּקָּח״? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: דְּבָרִים הַמְעוֹרָבִין בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. אָמַר אַבָּיֵי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: בְּתוּלָה נִשֵּׂאת לַיּוֹם הָרְבִיעִי. לְיוֹם רְבִיעִי — אִין, לְיוֹם חֲמִישִׁי — לָא. מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם אִיקָּרוֹרֵי דַעְתָּא. וּלְמַאי? אִי לְמִיתַּב לָהּ כְּתוּבָּה, נִיתֵּיב לַהּ! אֶלָּא לְאוֹסְרָהּ עָלָיו, וּדְקָא טָעֵין טַעֲנָה. מַאי לָאו, דְּקָטָעֵין טַעֲנַת ״פֶּתַח פָּתוּחַ״! לָא, דְּקָטָעֵין טַעֲנַת דָּמִים. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הָאוֹמֵר ״פֶּתַח פָּתוּחַ מָצָאתִי״, נֶאֱמָן לְהַפְסִידָהּ כְּתוּבָּתָהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: הָאוֹכֵל אֵצֶל חָמִיו בִּיהוּדָה שֶׁלֹּא בְּעֵדִים — אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיַיחֵד עִמָּהּ. בִּיהוּדָה הוּא דְּלָא מָצֵי טָעֵין, הָא בַּגָּלִיל מָצֵי טָעֵין. וּלְמַאי, אִי לְאוֹסְרָהּ עָלָיו, בִּיהוּדָה אַמַּאי לָא? אֶלָּא לָאו, לְהַפְסִידָהּ כְּתוּבָּתָהּ, וּדְקָא טָעֵין טַעֲנָה. מַאי לָאו, דְּקָא טָעֵין טַעֲנַת ״פֶּתַח פָּתוּחַ״! לָא, דְּקָא טָעֵין טַעֲנַת דָּמִים. אִיתְּמַר, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: חֲכָמִים תִּקְּנוּ לָהֶם לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, לִבְתוּלָה מָאתַיִם, וּלְאַלְמָנָה מָנֶה. וְהֵם הֶאֱמִינוּהוּ, שֶׁאִם אָמַר ״פֶּתַח פָּתוּחַ מָצָאתִי״ — נֶאֱמָן. אִם כֵּן — מָה הוֹעִילוּ חֲכָמִים בְּתַקָּנָתָם? אָמַר רָבָא: חֲזָקָה, אֵין אָדָם טוֹרֵחַ בַּסְּעוּדָה וּמַפְסִידָהּ. תָּנָא: הוֹאִיל וּקְנַס חֲכָמִים הוּא — לֹא תִּגְבֶּה אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. קְנָסָא? מַאי קְנָסָא?! אֶלָּא אֵימָא: הוֹאִיל וְתַקָּנַת חֲכָמִים הוּא — לֹא תִּגְבֶּה אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּתוּבַּת אִשָּׁה מִן הַתּוֹרָה. וּמִי אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָכִי? וְהָתַנְיָא: ״כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת״: שֶׁיְּהֵא זֶה, כְּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וּמוֹהַר הַבְּתוּלוֹת כָּזֶה. מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מִן הַתּוֹרָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּתוּבַּת אִשָּׁה אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים! אֵיפוֹךְ. וּמַאי חָזֵית דְּאָפְכַתְּ בָּתְרָיְיתָא, אֵיפוֹךְ קַמַּיְיתָא? הָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר כְּתוּבַּת אִשָּׁה מִדְּאוֹרָיְיתָא. דִּתְנַן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר — נוֹתֵן לָהּ מִמְּעוֹת קַפּוֹטְקְיָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כּוּלָּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מִן הַתּוֹרָה. כְּתוּבַּת אַלְמָנָה אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּתוּבַּת אַלְמָנָה אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ: פֶּתַח פָּתוּחַ מָצָאתִי. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: אַסְּבוּהוּ כּוּפְרֵי, מְבָרַכְתָּא חֲבִיטָא לֵיהּ? וְהָא רַב נַחְמָן הוּא דְּאָמַר מְהֵימַן! מְהֵימַן, וּמַסְּבִינַן לֵיהּ כּוּפְרֵי. רַב אַחַאי מְשַׁנֵּי: כָּאן בְּבָחוּר, כָּאן בְּנָשׂוּי. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲמַר לֵיהּ: פֶּתַח פָּתוּחַ מָצָאתִי. אֲמַר לֵיהּ: שֶׁמָּא הִטֵּיתָהּ? אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵילָה, הִיטָּה — מְצָאוֹ פָּתוּחַ, לֹא הִיטָּה — מְצָאוֹ נָעוּל. אִיכָּא דְּאָמְרִי, הָכִי אֲמַר לֵיהּ: שֶׁמָּא בְּמֵזִיד הִטֵּיתָהּ, וַעֲקַרְתְּ לְדַשָּׁא וְעָבְרָא? אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵילָה, הִיטָּה בְּמֵזִיד — מְצָאוֹ פָּתוּחַ, לֹא הִיטָּה בְּמֵזִיד — מְצָאוֹ נָעוּל. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי, אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, בָּעַלְתִּי וְלֹא מָצָאתִי דָּם. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, בְּתוּלָה הָיִיתִי. אָמַר לָהֶם: הָבִיאוּ לִי אוֹתוֹ סוּדָר. הֵבִיאוּ לוֹ הַסּוּדָר, וּשְׁרָאוֹ בְּמַיִם וְכִבְּסוֹ, וּמָצָא עָלָיו כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים. אָמַר לוֹ: לֵךְ זְכֵה בְּמִקָּחֶךָ. אֲמַר לֵיהּ הוּנָא מָר בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: אֲנַן נָמֵי נַעֲבֵיד הָכִי. אֲמַר לֵיהּ: גִּיהוּץ שֶׁלָּנוּ, כְּכִבּוּס שֶׁלָּהֶם. וְאִי אָמְרַתְּ נֶיעְבַּד גִּיהוּץ — מְעַבְּרָא לֵיהּ חוּמַרְתָּא. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי, אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, בָּעַלְתִּי וְלֹא מָצָאתִי דָּם. אֲמַרָה לֵיהּ: רַבִּי, עֲדַיִין בְּתוּלָה אֲנִי. אָמַר לָהֶן: הָבִיאוּ לִי שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת, אַחַת בְּתוּלָה וְאַחַת בְּעוּלָה. הֵבִיאוּ לוֹ, וְהוֹשִׁיבָן עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן, בְּעוּלָה — רֵיחָהּ נוֹדֵף, בְּתוּלָה — אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף. אַף זוֹ הוֹשִׁיבָה וְלֹא הָיָה רֵיחָהּ נוֹדֵף. אָמַר לוֹ: לֵךְ זְכֵה בְּמִקָּחֶךָ. וְנִבְדּוֹק מֵעִיקָּרָא בְּגַוַּוהּ? גְּמָרָא הֲוָה שְׁמִיעַ לֵיהּ, מַעֲשֶׂה לָא הֲוָה חָזֵי, וְסָבַר דִּלְמָא לָא קִים לֵיהּ בְּגַוַּוהּ דְּמִלְּתָא שַׁפִּיר, וְלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְזַלְזוֹלֵי בִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן, אָמַר לוֹ: רַבִּי, בָּעַלְתִּי וְלֹא מָצָאתִי דָּם, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, מִמִּשְׁפַּחַת דּוֹרְקְטִי אֲנִי, שֶׁאֵין לָהֶן לֹא דַּם נִדָּה וְלֹא דַּם בְּתוּלִים. בָּדַק רַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וּמָצָא כִּדְבָרֶיהָ. אָמַר לוֹ: לֵךְ זְכֵה בְּמִקָּחֶךָ, אַשְׁרֶיךָ שֶׁזָּכִיתָ לְמִשְׁפַּחַת דּוֹרְקְטִי. מַאי ״דּוֹרְקְטִי״ — דּוֹר קָטוּעַ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּנְחוּמִים שֶׁל הֶבֶל נִיחֲמוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְאוֹתוֹ הָאִישׁ. דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׂאוֹר יָפֶה לְעִיסָּה, כָּךְ דָּמִים יָפִים לָאִשָּׁה. וְתָנָא מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: כׇּל אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרוּבִּין — בָּנֶיהָ מְרוּבִּים. אִתְּמַר. רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: ״זְכֵה בְּמִקָּחֶךָ״ אֲמַר לֵיהּ, וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין אָמַר: ״נִתְחַיַּיבְתָּ בְּמִקָּחֶךָ״ אֲמַר לֵיהּ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״נִתְחַיַּיבְתָּ״ — הַיְינוּ דְּרַבִּי חֲנִינָא. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״זְכֵה״, מַאי זְכוּתָא? דְּלָא אָתֵי לִידֵי סְפֵק נִדָּה. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי בָּעַלְתִּי וְלֹא מָצָאתִי דָּם, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי עֲדַיִין בְּתוּלָה אֲנִי. וּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת הֲוָה, רָאָה רַבִּי שֶׁפְּנֵיהֶם שְׁחוֹרִים. צִוָּה עֲלֵיהֶן וְהִכְנִיסוּם לַמֶּרְחָץ, וְהֶאֱכִילוּם וְהִשְׁקוּם, וְהִכְנִיסוּם לַחֶדֶר. בָּעַל, וּמָצָא דָּם. אָמַר לוֹ: לֵךְ זְכֵה בְּמִקָּחֶךָ. קָרֵי רַבִּי עֲלֵיהֶם: ״צָפַד עוֹרָם עַל עַצְמָם יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ״. מַתְנִי׳ בְּתוּלָה — כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם, וְאַלְמָנָה — מָנֶה. בְּתוּלָה, אַלְמָנָה, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הָאֵירוּסִין — כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם, וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. גְּמָ׳ מַאי ״אַלְמָנָה״? אָמַר רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה: ״אַלְמָנָה״ — עַל שֵׁם מָנֶה. אַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר! אַיְּידֵי דְּהָא קָרֵי לַהּ אַלְמָנָה, הָא נָמֵי קָרֵי לַהּ אַלְמָנָה. אַלְמָנָה דִּכְתִיבָא בְּאוֹרָיְיתָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דַּעֲתִידִין רַבָּנַן דִּמְתַקְּנִי לַהּ מָנֶה. וּמִי כָּתֵב קְרָא לְעָתִיד? אִין, דִּכְתִיב: ״וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהוֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר״, וְתָנָא רַב יוֹסֵף: אַשּׁוּר זוֹ סְלֵיקָא. וּמִי הֲוַאי? אֶלָּא דַּעֲתִידָה. הָכָא נָמֵי דַּעֲתִידָה. וְאָמַר רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה: ״מָטָר״ — מַשְׁקֶה, מַרְוֶה, וּמְזַבֵּל, וּמְעַדֵּן, וּמַמְשִׁיךְ. אָמַר רָבָא בַּר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאִיתֵּימָא רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא, מַאי קְרָא: ״תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״מִזְבֵּחַ״ — מֵזִיחַ, וּמֵזִין, מְחַבֵּב, מְכַפֵּר. הַיְינוּ מְכַפֵּר, הַיְינוּ מֵזִיחַ! מֵזִיחַ גְּזֵירוֹת, וּמְכַפֵּר עֲוֹנוֹת. וְאָמַר רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה: תַּמְרֵי מְשַׁחֲנָן, מַשְׂבְּעָן, מְשַׁלְשְׁלָן, מְאַשְּׁרָן וְלָא מְפַנְּקָן. אָמַר רַב: אָכַל תְּמָרִים אַל יוֹרֶה. מֵיתִיבִי: תְּמָרִים, שַׁחֲרִית וְעַרְבִית — יָפוֹת, בְּמִנְחָה — רָעוֹת. בַּצׇּהֳרַיִם — אֵין כְּמוֹתָן, וּמְבַטְּלוֹת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מַחְשָׁבָה רָעָה, וְחוֹלִי מֵעַיִם, וְתַחְתּוֹנִיּוֹת! מִי אָמְרִינַן דְּלָא מְעַלּוּ? עַלּוֹיֵי מְעַלּוּ, וּלְפִי שַׁעְתָּא טָרְדָא. מִידֵּי דְּהָוֵה אַחַמְרָא. דְּאָמַר מָר הַשּׁוֹתֶה רְבִיעִית יַיִן — אַל יוֹרֶה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָא קַשְׁיָא, הָא — מִקַּמֵּי נַהֲמָא. הָא — לְבָתַר נַהֲמָא. דְּאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: תַּמְרֵי מִקַּמֵּי נַהֲמָא — כִּי נַרְגָּא לְדִיקּוּלָא. בָּתַר נַהֲמָא — כִּי עָבְרָא לְדַשָּׁא. ״דַּשָּׁא״, אָמַר רָבָא: דֶּרֶךְ שָׁם. ״דַּרְגָּא״ — אָמַר רָבָא: דֶּרֶךְ גַּג. ״פּוּרְיָא״ — אָמַר רַב פָּפָּא: שֶׁפָּרִין וְרָבִין עָלֶיהָ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אָנוּ נֹאמַר: ״אַיְילוֹנִית״ — דּוּכְרָנִית, דְּלָא יָלְדָה. מַתְנִי׳ הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ, פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם. וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִין. גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: גֵּר קָטָן — מַטְבִּילִין אוֹתוֹ עַל דַּעַת בֵּית דִּין. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן — דִּזְכוּת הוּא לוֹ, וְזָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו? תְּנֵינָא: זָכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו! מַהוּ דְּתֵימָא: גּוֹי בְּהֶפְקֵירָא נִיחָא לֵיהּ, דְּהָא קַיְימָא לַן דְּעֶבֶד וַדַּאי בְּהֶפְקֵירָא נִיחָא לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן: דְּהָנֵי מִילֵּי גָּדוֹל, דִּטְעַם טַעַם דְּאִיסּוּרָא, אֲבָל קָטָן — זְכוּת הוּא לוֹ. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ, פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. מַאי לָאו, דְּאַטְבְּלִינְהוּ עַל דַּעַת בֵּית דִּין? לָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן: בְּגֵר שֶׁנִּתְגַּיְּירוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו עִמּוֹ, דְּנִיחָא לְהוּ בְּמַאי דְּעָבֵיד אֲבוּהוֹן. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִגְדִּילוּ — יְכוֹלִין לְמַחוֹת. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ, פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הִגְדִּילוּ יְכוֹלִין לְמַחוֹת — יָהֲבִינַן לַהּ כְּתוּבָה דְּאָזְלָה וְאָכְלָה בְּגַּיּוּתַהּ? לְכִי גָדְלָה. לְכִי גָדְלָה נָמֵי מְמַחֲיָיא וְנָפְקָא! כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּילָה שָׁעָה אַחַת וְלֹא מִיחֲתָה — שׁוּב אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמַחוֹת. מֵתִיב רָבָא, אֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קְנָס: הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת וְעַל הַנְּתִינָה וְעַל הַכּוּתִית וְעַל הַגִּיּוֹרֶת וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ, פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, יֵשׁ לָהֶן קְנָס. וְאִי אָמְרַתְּ הִגְדִּילוּ יְכוֹלִין לְמַחוֹת — יָהֲבִינַן לַהּ קְנָס דְּאָזְלָה וְאָכְלָה בְּגֵיוּתַהּ? לְכִי גָדְלָה. לְכִי גָדְלָה נָמֵי מְמַחֲיָיא וְנָפְקָא! כֵּיוָן שֶׁהִגְדִּילָה שָׁעָה אַחַת וְלֹא מִיחֲתָה — שׁוּב אֵינָהּ יְכוֹלָה לְמַחוֹת. אַבָּיֵי לָא אָמַר כְּרָבָא: הָתָם קְנָסָא הַיְינוּ טַעְמָא — שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רָבָא לָא אָמַר כְּאַבַּיֵּי: כְּתוּבָּה הַיְינוּ טַעְמָא — שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ. מַתְנִי׳ הַגָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה וְקָטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָה וּמוּכַּת עֵץ — כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוּכַּת עֵץ כְּתוּבָּתָהּ מָנֶה. בְּתוּלָה, אַלְמָנָה, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה מִן הַנִּישּׂוּאִין — כְּתוּבָּתָן מָנֶה. וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים. הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּירוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ, יְתֵירוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — כְּתוּבָּתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִין. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: קָטָן הַבָּא עַל הַגְּדוֹלָה — עֲשָׂאָהּ מוּכַּת עֵץ. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר: אֵין מוּכַּת עֵץ בְּבָשָׂר. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ: קָטָן הַבָּא עַל הַגְּדוֹלָה, רַב אָמַר: עֲשָׂאָהּ מוּכַּת עֵץ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מוּכַּת עֵץ בְּבָשָׂר. מֵתִיב רַב אוֹשַׁעְיָא: גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה, וְקָטָן הַבָּא עַל הַגְּדוֹלָה, וּמוּכַּת עֵץ — כְּתוּבָּתָן מָאתַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוּכַּת עֵץ כְּתוּבָּתָהּ מָנֶה. אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: גָּדוֹל הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה — וְלֹא כְּלוּם, דְּפָחוֹת מִכָּאן כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן דָּמֵי. וְקָטָן הַבָּא עַל הַגְּדוֹלָה — עֲשָׂאָהּ מוּכַּת עֵץ. וּמוּכַּת עֵץ גּוּפָא פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנַן. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מַחֲלוֹקֶת כְּשֶׁהִכִּיר בָּהּ, דְּרַבִּי מֵאִיר מְדַמֵּי לַהּ לְבוֹגֶרֶת. וְרַבָּנַן מְדַמּוּ לַהּ לִבְעוּלָה, אֲבָל לֹא הִכִּיר בָּהּ — דִּבְרֵי הַכֹּל וְלֹא כְּלוּם. וְרַבִּי מֵאִיר, אַמַּאי מְדַמֵּי לַהּ לְבוֹגֶרֶת? נְדַמְּיַיהּ לִבְעוּלָה! בְּעוּלָה — אִיתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֶׂה בִּידֵי אָדָם, הָא — לָא אִיתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֶׂה בִּידֵי אָדָם. וְרַבָּנַן, אַדִּמְדַמּוּ לַהּ לִבְעוּלָה, נְדַמְּיוּהָ לְבוֹגֶרֶת? בּוֹגֶרֶת — לָא אִיתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֶׂה כְּלָל, הָא — אִיתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֶׂה. אֲבָל לֹא הִכִּיר בָּהּ — לְדִבְרֵי הַכֹּל וְלֹא כְּלוּם. מֵתִיב רַב נַחְמָן, הִיא אוֹמֶרֶת: מוּכַּת עֵץ אֲנִי, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא כִּי, אֶלָּא דְּרוּסַת אִישׁ אַתְּ — רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת. אֶלָּא אָמַר רָבָא: בֵּין הִכִּיר בָּהּ וּבֵין לֹא הִכִּיר בָּהּ — לְרַבִּי מֵאִיר מָאתַיִם. לְרַבָּנַן, הִכִּיר בָּהּ — מָנֶה, לֹא הִכִּיר בָּהּ — וְלֹא כְּלוּם. וַהֲדַר בֵּיהּ רָבָא, דְּתַנְיָא: כֵּיצַד הוֹצָאַת שֵׁם רַע? בָּא לְבֵית דִּין וְאָמַר: פְּלוֹנִי, לֹא מָצָאתִי לְבִתְּךָ בְּתוּלִים. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו — יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו — בַּת סְקִילָה הִיא! הָכִי קָאָמַר: אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו — בִּסְקִילָה. זִינְּתָה מֵעִיקָּרָא — יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה. וְאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֹאת אוֹמֶרֶת, כְּנָסָהּ בְּחֶזְקַת בְּתוּלָה וְנִמְצֵאת בְּעוּלָה — יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה. וּמֵתִיב רַב נַחְמָן: הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים, הִיא אוֹמֶרֶת: מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ. וְהוּא אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵירַסְתִּיךְ, וְהָיָה מִקָּחִי מִקָּח טָעוּת. וְלֵית לַהּ כְּלָל? וַאֲמַר לְהוּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין: אֶפְשָׁר רַב עַמְרָם וְכׇל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר יָתְבִי כִּי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְהָא שְׁמַעְתָּא וְקַשְׁיָא לְהוּ, וְשַׁנִּי: מַאי ״מִקָּח טָעוּת״ נָמֵי, מִמָּאתַיִם. אֲבָל מָנֶה אִית לַהּ, וְאַתּ אָמְרַתְּ לֵית לַהּ כְּלָל! וְאָמַר רָבָא: מַאן דְּקָא מוֹתֵיב — שַׁפִּיר קָא מוֹתֵיב: מִקָּח טָעוּת לִגְמָרֵי מַשְׁמַע. וְאֶלָּא קַשְׁיָא הָךְ? תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי: אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁזִּינְּתָה תַּחְתָּיו — בִּסְקִילָה. זִינְּתָה מֵעִיקָּרָא — וְלֹא כְּלוּם. נִמְצֵאת מוּכַּת עֵץ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה. וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר לְרַבָּנַן לֹא הִכִּיר בָּהּ — וְלֹא כְּלוּם! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּנָסָהּ רִאשׁוֹן לְשׁוּם נִישּׂוּאִין, וְיֵשׁ לָהּ עֵדִים שֶׁלֹּא נִסְתְּרָה, אִי נָמֵי נִסְתְּרָה, וְלֹא שָׁהֲתָה כְּדֵי בִיאָה — אֵין הַשֵּׁנִי יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים. שֶׁהֲרֵי כְּנָסָהּ רִאשׁוֹן. אָמַר רַבָּה: זֹאת אוֹמֶרֶת, כְּנָסָהּ בְּחֶזְקַת בְּתוּלָה, וְנִמְצֵאת בְּעוּלָה — יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה. רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּעָלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ לֵית לַהּ כְּלָל, וְשָׁאנֵי הָכָא, שֶׁהֲרֵי כְּנָסָהּ רִאשׁוֹן. וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא תַּחְתָּיו זִינְּתָה! אָמַר רַב שֵׁרֵבְיָא: כְּגוֹן שֶׁקִּידֵּשׁ וּבָעַל לְאַלְתַּר. וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַמַּתְנִיתִין: בְּתוּלָה, אַלְמָנָה, גְּרוּשָׁה חֲלוּצָה מִן הַנִּישּׂוּאִין — כְּתוּבָּתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִין. בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כְּגוֹן שֶׁנִּכְנְסָה לְחוּפָּה וְלֹא נִבְעֲלָה. אָמַר רַבָּה: זֹאת אוֹמֶרֶת, כְּנָסָהּ בְּחֶזְקַת בְּתוּלָה וְנִמְצֵאת בְּעוּלָה — כְּתוּבָּתָהּ מָנֶה. רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בְּעָלְמָא לֵית לַהּ כְּלָל, וְשָׁאנֵי הָכָא שֶׁהֲרֵי נִכְנְסָה לְחוּפָּה. וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא תַּחְתָּיו זִינְּתָה! אָמַר רַב שֵׁרֵבְיָא: כְּגוֹן שֶׁקִּידֵּשׁ וּבָעַל לְאַלְתַּר. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַבָּרַיְיתָא — כׇּל שֶׁכֵּן אַמַּתְנִיתִין, וּמַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַמַּתְנִיתִין — אֲבָל אַבָּרַיְיתָא לָא, מִשּׁוּם דְּמָצֵי אָמַר לַהּ: אֲנָא אַעֵדִים סְמַכִי. מַתְנִי׳ הָאוֹכֵל אֵצֶל חָמִיו בִּיהוּדָה שֶׁלֹּא בְּעֵדִים — אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיַיחֵד עִמָּהּ. גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי ״הָאוֹכֵל״, מִכְּלָל דְּאִיכָּא דּוּכְתָּא בִּיהוּדָה נָמֵי דְּלָא אָכֵיל. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ בִּיהוּדָה נָמֵי מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת יֵשׁ. כִּדְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בִּיהוּדָה, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְיַיחֲדִין אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם כְּנִיסָתָן לַחוּפָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ גַּס בָּהּ, וּבַגָּלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. בִּיהוּדָה, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַעֲמִידִין לָהֶם שְׁנֵי שׁוֹשְׁבִינִין, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ, כְּדֵי לְמַשְׁמֵשׁ אֶת הֶחָתָן וְאֶת הַכַּלָּה בִּשְׁעַת כְּנִיסָתָן לַחוּפָּה, וּבַגָּלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. בִּיהוּדָה, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ שׁוֹשְׁבִינִין יְשֵׁנִים בַּבַּיִת שֶׁחָתָן וְכַלָּה יְשֵׁנִים בָּהּ, וּבַגָּלִיל לֹא הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. וְכֹל שֶׁלֹּא נָהַג כַּמִּנְהָג הַזֶּה — אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים. אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא, ״כֹּל שֶׁנָּהַג״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אַסֵּיפָא, ״כֹּל שֶׁלֹּא מוּשְׁמַשׁ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם אַרֵישָׁא, וּתְנִי: ״כֹּל שֶׁנָּהַג״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא ״כֹּל שֶׁלֹּא נָהַג״ קָתָנֵי. אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: כׇּל שֶׁלֹּא נָהַג מִנְהַג גָּלִיל בַּגָּלִיל, אֶלָּא מִנְהַג יְהוּדָה בַּגָּלִיל — אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים. רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם אַסֵּיפָא, וּתְנִי: ״כֹּל שֶׁלֹּא מוּשְׁמַשׁ״. מַתְנִי׳ אַחַת אַלְמְנַת יִשְׂרָאֵל וְאַחַת אַלְמְנַת כֹּהֲנִים — כְּתוּבָּתָהּ מָנֶה. בֵּית דִּין שֶׁל כֹּהֲנִים הָיוּ גּוֹבִין לִבְתוּלָה אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וְלֹא מִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים. גְּמָ׳ תָּנָא: וְאַלְמְנַת כֹּהֲנִים — כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם. וְהָאֲנַן תְּנַן: אַחַת אַלְמְנַת יִשְׂרָאֵל וְאַחַת אַלְמְנַת כֹּהֲנִים כְּתוּבָּתָן מָנֶה! אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁתֵּי תַּקָּנוֹת הֲווֹ, מֵעִיקָּרָא תַּקִּינוּ לִבְתוּלָה אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וּלְאַלְמָנָה מָנֶה. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דִּמְזַלְזְלִי בְּהוּ, תַּקִּינוּ לְהוּ מָאתַן. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא פָּרְשִׁין מִינַּיְיהוּ, דְּאָמְרִי: עַד דְּנָסְבִינַן אַלְמְנַת כֹּהֲנִים — נֵיזִיל נִיסֵּיב בְּתוּלָה בַּת יִשְׂרָאֵל, אַהְדְּרִינְהוּ לְמִלְּתַיְיהוּ. בֵּית דִּין שֶׁל כֹּהֲנִים כּוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא בֵּית דִּין שֶׁל כֹּהֲנִים בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ מִשְׁפָּחוֹת הַמְיוּחָסוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, אִם רָצוּ לַעֲשׂוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים עוֹשִׂין — עוֹשִׂין. מֵיתִיבִי: הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים עוֹשִׂין, כְּגוֹן בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל — עוֹשִׂין. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל הוּא דְּאִיכָּא צַד כְּהוּנָּה. אֲבָל בַּת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל — לָא! לָא מִבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִבַּעְיָא בַּת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל, דְּלָא מָצֵי אָמַר לַהּ עַלּוֹיֵי קָא מְעַלֵּינָא לִיךְ, אֲבָל בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, דְּמָצֵי אָמַר לַהּ עַלּוֹיֵי קָא מְעַלֵּינָא לִיךְ — אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. מַתְנִי׳ הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים. הִיא אוֹמֶרֶת: מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי, וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֵהוּ. וְהוּא אוֹמֵר: לֹא כִּי, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵרַסְתִּיךָ, וְהָיָה מִקָּחִי מִקָּח טָעוּת — רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס, וְהִטְעַתּוּ, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ. גְּמָ׳ אִתְּמַר: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ — רַב יְהוּדָה וְרַב הוּנָא אָמְרִי: חַיָּיב, וְרַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: פָּטוּר. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה אָמְרִי חַיָּיב — בָּרִי וְשֶׁמָּא בָּרִי עָדִיף. רַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי פָּטוּר — אוֹקִי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא דְּרַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה — דִּשְׁמוּאֵל הִיא. דִּתְנַן: הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ: מָה טִיבוֹ שֶׁל עוּבָּר זֶה? מֵאִישׁ פְּלוֹנִי, וְכֹהֵן הוּא — רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַאֲמַר לֵיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, אֲמַרְתְּ לַן מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אַף בָּרִאשׁוֹנָה. מַאי אַף בָּרִאשׁוֹנָה? אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר אוֹקֵי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ — אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בָּרִי עָדִיף. לֵימָא רַב יְהוּדָה וְרַב הוּנָא דְּאָמְרִי כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְרַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? אָמַר לְךָ רַב נַחְמָן: אֲנָא דַּאֲמַרִי, אֲפִילּוּ כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל — עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָתָם, אֶלָּא דְּאִיכָּא מִגּוֹ. אֲבָל הָכָא, מַאי מִגּוֹ אִיכָּא? אִי נָמֵי: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָתָם אֶלָּא דְּאָמְרִינַן אוֹקְמַהּ אַחֲזָקָה, אֲבָל הָכָא, מַאי חֲזָקָה אִית לֵיהּ לְהַאי? הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא כִּדְקָא מְשַׁנֵּינַן, דְּרַב נַחְמָן הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, דְּאִם כֵּן, קַשְׁיָא הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא. דְּקַיְימָא לַן הִלְכְתָא כְּרַב נַחְמָן בְּדִינֵי, וּבְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ כִּדְמִשְּׁנֵינַן. שְׁמַע מִינַּהּ. מַתְנִי׳ הִיא אוֹמֶרֶת: מוּכַּת עֵץ אֲנִי. וְהוּא אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא דְּרוּסַת אִישׁ אַתְּ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת דְּרוּסַת אִישׁ, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ. גְּמָ׳ טַעֲנָתַיְיהוּ בְּמַאי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בְּמָאתַיִם וּמָנֶה. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: בְּמָנֶה וְלֹא כְּלוּם. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בְּמָאתַיִם וּמָנֶה, סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: בֵּין הִכִּיר בָּהּ, וּבֵין לֹא הִכִּיר בָּהּ — מָאתַיִם. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בְּמָנֶה וְלֹא כְּלוּם — סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: בֵּין הִכִּיר בָּהּ, בֵּין לֹא הִכִּיר בָּהּ — מָנֶה. בִּשְׁלָמָא רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא קָאָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן — דְּקָא מוֹקֵי לַהּ כְּרַבָּנַן. אֶלָּא רַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי אֶלְעָזָר? קָסָבַר: כְּנָסָהּ בְּחֶזְקַת בְּתוּלָה וְנִמְצֵאת בְּעוּלָה — יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה. הָכָא, הוּא קָאָמַר מָנֶה, וְהִיא קָאָמְרָה מָנֶה, מַאי אִיכָּא בֵּין טַעֲנָה דִידֵיהּ לְטַעֲנָה דִידַהּ? בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי: חֲדָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרָמֵי בַּר חָמָא, וַחֲדָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב שֵׁשֶׁת. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן תַּרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וַחֲדָא לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. קַמַּיְיתָא — לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִיגּוֹ — לָא מְהֵימְנָא. בָּתְרָיְיתָא — לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, דְּאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא לְמֵימַר מִיגּוֹ, מְהֵימְנָא. מַתְנִי׳ רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִם אֶחָד, וְאָמְרוּ לָהּ: מָה טִיבוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה? אִישׁ פְּלוֹנִי, וְכֹהֵן הוּא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ. הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ: מָה טִיבוֹ שֶׁל עוּבָּר זֶה? מֵאִישׁ פְּלוֹנִי, וְכֹהֵן הוּא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְעוּבֶּרֶת לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ. גְּמָ׳ מַאי מְדַבֶּרֶת? זְעֵירִי אָמַר: נִסְתְּרָה, רַב אַסִּי אָמַר: נִבְעֲלָה. בִּשְׁלָמָא לִזְעֵירִי, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי מְדַבֶּרֶת. אֶלָּא לְרַב אַסִּי, מַאי מְדַבֶּרֶת? לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא, כְּדִכְתִיב: ״אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן״. בִּשְׁלָמָא לִזְעֵירִי — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי: ״מְדַבֶּרֶת״, וּ״מְעוּבֶּרֶת״. אֶלָּא לְרַב אַסִּי — תַּרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא, לְהַכְשִׁיר בָּהּ. וַחֲדָא, לְהַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ — מַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ — פּוֹסֵל בְּבִתָּהּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? רַב אַסִּי סָבַר כְּמַאן דְּאָמַר לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ — מַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: לִזְעֵירִי דְּאָמַר מַאי ״מְדַבֶּרֶת״ — נִסְתְּרָה, וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לָא מְהֵימְנָא, הָאָמַר רַב: מַלְקִין עַל הַיִּחוּד — וְאֵין אוֹסְרִין עַל הַיִּחוּד! לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — מַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוּחֲסִין. מֵיתִיבִי: רָאוּהָ שֶׁנִּכְנְסָה עִם אֶחָד לְסֵתֶר, אוֹ לְחוּרְבָּה — וְאָמְרוּ לָהּ: מָה טִיבוֹ שֶׁל אִישׁ זֶה? כֹּהֵן הוּא, וּבֶן אֲחִי אַבָּא הוּא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה לְנָתִין וּלְמַמְזֵר, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ. בִּשְׁלָמָא לִזְעֵירִי — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי: לְסֵתֶר אוֹ לְחוּרְבָּה. אֶלָּא לְרַב אַסִּי דְּאָמַר נִבְעֲלָה, תַּרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא קָתָנֵי: לְסֵתֶר דְּחוּרְבָּה. וְהָא לְסֵתֶר אוֹ לְחוּרְבָּה קָתָנֵי! חֲדָא לְחוּרְבָּה דְמָתָא, וַחֲדָא לְחוּרְבָּה דְּדַבְרָא. וּצְרִיכִי, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן חוּרְבָּה דְמָתָא — בְּהָא קָמַכְשַׁר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִשּׁוּם דְּרוֹב כְּשֵׁרִים אֶצְלָהּ. אֲבָל לְחוּרְבָּה דְּדַבְרָא, דְּרוֹב פְּסוּלִין אֶצְלָהּ — אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָהִיא — בְּהָהִיא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אֲבָל בְּהָא — אֵימָא מוֹדֶה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, צְרִיכָא. מֵיתִיבִי: זוֹ עֵדוּת שֶׁהָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לָהּ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִי אַתֶּם מוֹדִים בִּשְׁבוּיָה שֶׁנִּשְׁבֵּית וְיֵשׁ לָהּ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית, וְהִיא אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי, שֶׁאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת? אָמְרוּ לוֹ: אֲבָל. וּמָה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ? לָזוֹ — יֵשׁ עֵדִים, ולָזוֹ — אֵין לָהּ עֵדִים. אָמַר לָהֶם: אַף לָזוֹ יֵשׁ עֵדִים, שֶׁהֲרֵי כְּרֵיסָהּ בֵּין שִׁינֶּיהָ. אָמְרוּ לוֹ: רוֹב גּוֹיִם פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת הֵם. אָמַר לָהֶן: אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַעֲרָיוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּעֵדוּת אִשָּׁה בְּגוּפָהּ, אֲבָל עֵדוּת אִשָּׁה בְּבִתָּהּ — דִּבְרֵי הַכֹּל הַוָּלָד שְׁתוּקִי. מַאי קָאָמַר לְהוּ וּמַאי קָמַהְדְּרִי לֵיהּ? הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ: הֲשַׁבְתָּנוּ עַל הַמְעוּבֶּרֶת. מָה תְּשִׁיבֵנוּ עַל הַמְדַבֶּרֶת? אָמַר לָהֶם: מְדַבֶּרֶת הַיְינוּ שְׁבוּיָה. אָמְרוּ לוֹ: שָׁאנֵי שְׁבוּיָה, דְּרוֹב גּוֹיִם פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת הֵם. אָמַר לָהֶם: הָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאִיסְתַּתַּר, אֵין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַעֲרָיוֹת. קָתָנֵי מִיהַת תַּרְתֵּי — מְדַבֶּרֶת וּמְעוּבֶּרֶת. תְּיוּבְתָּא דְּרַב אַסִּי תְּיוּבְתָּא. וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָתָם רוֹב פְּסוּלִין אֶצְלָהּ, וְהָכָא רוֹב כְּשֵׁרִין אֶצְלָהּ. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר — מַכְשִׁיר אֲפִילּוּ בְּרוֹב פְּסוּלִין, לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל — פּוֹסֵל אֲפִילּוּ בְּרוֹב כְּשֵׁרִים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ — מַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ. לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל בָּהּ — פּוֹסֵל בְּבִתָּהּ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ — פּוֹסֵל בְּבִתָּהּ. אָמַר רַבָּה, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: בִּשְׁלָמָא אִיהִי אִית לַהּ חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת. בִּתָּהּ, לֵית לַהּ חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יוֹחָנָן: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּעֵדוּת אִשָּׁה בְּגוּפָהּ, אֲבָל עֵדוּת אִשָּׁה בְּבִתָּהּ —דִּבְרֵי הַכֹּל הַוָּלָד שְׁתוּקִי. מַאי לָאו שְׁתוּקִי, וּפָסוּל. לָא: שְׁתוּקִי, וְכָשֵׁר. וּמִי אִיכָּא שְׁתוּקִי כָּשֵׁר? אִין, כְּדִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים עוֹמְדִים, וּפֵירַשׁ אֶחָד מֵהֶם וּבָעַל — הַוָּלָד שְׁתוּקִי. מַאי ״שְׁתוּקִי״? אִילֵימָא שֶׁמַּשְׁתִּיקִין אוֹתוֹ מִנִּכְסֵי אָבִיו — פְּשִׁיטָא, וּמִי יָדְעִינַן אֲבוּהּ מַנּוּ? אֶלָּא שֶׁמַּשְׁתִּיקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהוּנָּה, דִּכְתִיב: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״, מִי שֶׁזַּרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו, יָצָא זֶה שֶׁאֵין זַרְעוֹ מְיוּחָס אַחֲרָיו. הָהוּא אָרוּס וַאֲרוּסָתוֹ דַּאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, הִיא אָמְרָה: מִינֵּיהּ, וְהוּא אָמַר: אִין, מִינַּאי. אָמַר רַב יוֹסֵף: לְמַאי נֵיחוּשׁ לַהּ? חֲדָא, דְּהָא קָא מוֹדֵה. וְעוֹד, הָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּבְהָא, כִּי לָא מוֹדֵה מַכְשַׁר רַבָּן גַּמְלִיאֵל? וְהָאָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאַתְּ לָא תַּעֲבֵיד עוֹבָדָא עַד דְּאִיכָּא רוֹב כְּשֵׁרִין אֶצְלָהּ. וְהָכָא — רוֹב פְּסוּלִין אֶצְלָהּ! וְלִיטַעְמָיךְ תִּקְשֵׁי לָךְ הִיא גּוּפַהּ: הֲלָכָה, וְאַתְּ לָא תַּעֲבֵיד עוֹבָדָא?! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר: הָא — לְכַתְּחִלָּה, הָא — דִּיעֲבַד. וְהָא נָמֵי, כְּדִיעֲבַד דָּמֵי. רָמֵי לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: וּמִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת? וּרְמִינְהוּ: הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא עַל אַלְמְנַת עִיסָּה, שֶׁהִיא כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם: אִשָּׁה נִישֵּׂאת, בּוֹדֶקֶת וְנִישֵּׂאת. הָכָא, אִשָּׁה מְזַנָּה בּוֹדֶקֶת וּמְזַנָּה?! אָמַר רָבָא: דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קַשְׁיָא, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל לָא קַשְׁיָא? וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא: אָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל: קִבַּלְנוּ עֵדוּתְכֶם, אֲבָל מָה נַעֲשֶׂה שֶׁהֲרֵי גָּזַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב בֵּית דִּין עַל כָּךְ, שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְעִין לָכֶם לְרַחֵק אֲבָל לֹא לְקָרֵב. אֶלָּא אָמַר רָבָא: דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל לָא קַשְׁיָא: הָתָם — בָּרִי, הָכָא — שֶׁמָּא. דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָמֵי לָא קַשְׁיָא: הָתָם — חַד סְפֵיקָא, הָכָא — תְּרֵי סְפֵיקֵי. הִלְכָּךְ, לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אַלִּים לֵיהּ בָּרִי, דַּאֲפִילּוּ בְּחַד סְפֵיקָא נָמֵי מַכְשִׁיר. וְקִיל לֵיהּ שֶׁמָּא, דַּאֲפִילּוּ בִּסְפֵק סְפֵיקָא נָמֵי פָּסֵיל. לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אַלִּים לֵיהּ חַד סְפֵיקָא, דַּאֲפִילּוּ בְּבָרִי נָמֵי פָּסֵיל, וְקִיל לֵיהּ סְפֵק סְפֵיקָא, דַּאֲפִילּוּ בִּשְׁמָא נָמֵי מַכְשִׁיר. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזוֹהִי אַלְמְנַת עִיסָּה? כֹּל שֶׁאֵין בָּהּ לֹא מִשּׁוּם מַמְזֵרוּת, וְלֹא מִשּׁוּם נְתִינוּת, וְלֹא מִשּׁוּם עַבְדֵי מְלָכִים. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: שָׁמַעְתִּי, כֹּל שֶׁאֵין בָּהּ אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ — מַשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו: אֵיזוֹהִי אַלְמְנַת עִיסָּה — כֹּל שֶׁנִּטְמַע בָּהּ סְפֵק חָלָל. מַכִּירִין יִשְׂרָאֵל מַמְזֵרִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, וְאֵין מַכִּירִין חֲלָלִין שֶׁבֵּינֵיהֶם. אָמַר מָר: אֵיזוֹהִי אַלְמְנַת עִיסָּה — כֹּל שֶׁאֵין בָּהּ לֹא מִשּׁוּם מַמְזֵרוּת, וְלֹא מִשּׁוּם נְתִינוּת, וְלֹא מִשּׁוּם עַבְדֵי מְלָכִים. הָא חָלָל — כָּשֵׁר. מַאי שְׁנָא הָנָךְ — דְּאוֹרָיְיתָא, חָלָל נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא! וְתוּ, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: שָׁמַעְתִּי, כֹּל שֶׁאֵין בָּהּ אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ מַשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה, הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא?! וְתוּ: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר כִּדְבָרָיו: אֵיזוֹהִי אַלְמְנַת עִיסָּה — כֹּל שֶׁנִּטְמַע בָּהּ סְפֵק חָלָל, מַכִּירִין יִשְׂרָאֵל מַמְזֵרִים שֶׁבֵּינֵיהֶן וְאֵין מַכִּירִין חֲלָלִין שֶׁבֵּינֵיהֶן. וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא, חָלָל כָּשֵׁר! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַמְזֵר צוֹוֵחַ וְחָלָל שׁוֹתֵק אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: תַּנָּא קַמָּא סָבַר: כֹּל פְּסוּל דְּקָרוּ לֵיהּ וְשָׁתֵיק — פָּסוּל. וְהָכִי קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא: אֵיזוֹהִי אַלְמְנַת עִיסָּה — כֹּל שֶׁאֵין בָּהּ לֹא שְׁתוּק מַמְזֵרוּת, וְלֹא שְׁתוּק נְתִינוּת, וְלֹא שְׁתוּק עַבְדֵי מְלָכִים, וְלֹא שְׁתוּק חָלָל. וְקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי מֵאִיר: הָנָךְ הוּא דְּקָא פָּסֵיל לֵיהּ בְּקָהָל, אֲבָל שְׁתוּק חָלָל — כָּשֵׁר. וְהָא דְּשָׁתֵיק — מִשּׁוּם דְּלָא אִיכְפַּת לֵיהּ. וְקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לְתַנָּא קַמָּא דְּרַבִּי מֵאִיר: אִי שְׁמִיעַ לָךְ דְּמַכְשַׁר רַבִּי מֵאִיר בִּשְׁתִיקָה — לָא דְּקָרוּ לֵיהּ ״חָלָל״ וְשָׁתֵיק, אֶלָּא דְּקָרוּ לֵיהּ ״מַמְזֵר״ וְשָׁתֵיק. וְהַאי דְּשָׁתֵיק, סָבַר מַמְזֵר קָלָא אִית לֵיהּ. אֲבָל מַמְזֵר וְצוֹוֵחַ, חָלָל וְשׁוֹתֵק — פָּסוּל. וְהַאי דְּאִשְׁתִּיק, סָבַר מִיסָּתְיֵיהּ דְּלָא מַפְּקִי לֵיהּ מִקָּהָל. תָּנֵי חֲדָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁתוּק מַמְזֵר — כָּשֵׁר, שְׁתוּק חָלָל — פָּסוּל. וְתַנְיָא אִידַּךְ: שְׁתוּק חָלָל — כָּשֵׁר, שְׁתוּק מַמְזֵר — פָּסוּל. לָא קַשְׁיָא: הָא תַּנָּא קַמָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר, הָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר. מַתְנִי׳ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹקֶת שֶׁיָּרְדָה לְמַלּאוֹת מַיִם מִן הָעַיִן, וְנֶאֱנָסָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: אִם רוֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מַשִּׂיאִין לִכְהוּנָּה, הֲרֵי זוֹ תִּינָּשֵׂא לִכְהוּנָּה. גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי דְּאָמַר כְּמַאן? אִי כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל — אֲפִילּוּ בְּרוֹב פְּסוּלִין נָמֵי מַכְשַׁר. אִי כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — אֲפִילּוּ בְּרוֹב כְּשֵׁרִים נָמֵי פָּסֵיל! אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל צִיפּוֹרִי הָיָה מַעֲשֶׂה, וְכִדְרַבִּי אַמֵּי. דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: וְהוּא שֶׁהָיְתָה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין עוֹבֶרֶת לְשָׁם, וְכִדְרַבִּי יַנַּאי. דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: נִבְעֶלֶת בִּקְרוֹנוֹת כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה. בִּקְרוֹנוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נִבְעֶלֶת בִּשְׁעַת קְרוֹנוֹת, כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה. אֲבָל פֵּירַשׁ אֶחָד מִצִּיפּוֹרִי וּבָעַל — הַוָּלָד שְׁתוּקִי. כִּי הָא דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר זְעֵירִי, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לַהּ, אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הוֹלְכִין אַחַר רוֹב הָעִיר, וְאֵין הוֹלְכִין אַחַר רוֹב סִיעָה. כְּלַפֵּי לְיָיא?! הָנֵי נָיְידִי, וְהָנֵי קְבִיעִי וְקָיְימִי! אֶלָּא: הוֹלְכִין אַחַר רוֹב הָעִיר, וְהוּא דְּאִיכָּא רוֹב סִיעָה בַּהֲדַהּ, וְאֵין הוֹלְכִין אַחַר רוֹב הָעִיר גְּרֵידְתָּא, וְלֹא אַחַר רוֹב סִיעָה גְּרֵידְתָּא. מַאי טַעְמָא? גְּזֵרָה רוֹב סִיעָה אַטּוּ רוֹב הָעִיר. וְרוֹב הָעִיר נָמֵי, אִי דְּקָא אָזְלִי אִינְהוּ לְגַבַּהּ: כֹּל דְּפָרֵישׁ — מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ! לָא צְרִיכָא, דְּקָא אָזְלָא אִיהִי לְגַבַּיְיהוּ, דְּהָוֵה לֵיהּ קָבוּעַ, וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי. וּמִי בָּעֵינַן תְּרֵי רוּבֵּי? וְהָתַנְיָא: תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן לָקַח — סְפֵיקוֹ אָסוּר. וּבַנִּמְצָא — הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב. וְכִי תֵּימָא בְּשֶׁאֵין דַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת, דְּקָא אָתֵי לַהּ רוּבָּא מֵעָלְמָא — וְהָא אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַף עַל פִּי שֶׁדַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת! מַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוּחֲסִין. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל קָבוּעַ — כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי, בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא. מְנָא לֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא הָא? אִילֵּימָא מִתֵּשַׁע חֲנוּיוֹת, כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְאַחַת בְּשַׂר נְבֵלָה, וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן לָקַח — סְפֵיקוֹ אָסוּר, וּבַנִּמְצָא — הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב; הָתָם לְחוּמְרָא! אֶלָּא מִתִּשְׁעָה צְפַרְדְּעִים וְשֶׁרֶץ אֶחָד בֵּינֵיהֶם, וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן נָגַע — סְפֵיקוֹ טָמֵא. הָתָם נָמֵי לְחוּמְרָא! אֶלָּא מִתִּשְׁעָה שְׁרָצִים וּצְפַרְדֵּעַ אֶחָד בֵּינֵיהֶם, וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן נָגַע. בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — סְפֵיקוֹ טָמֵא. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — סְפֵיקוֹ טָהוֹר. וּמִדְּאוֹרָיְיתָא מְנָא לַן? אָמַר קְרָא: ״וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו״, עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לוֹ. וְרַבָּנַן? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לְזוֹרֵק אֶבֶן לְגָו. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה גּוֹיִם וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם — תִּיפּוֹק לִיה דְּרוּבָּא גּוֹיִם נִינְהוּ. אִי נָמֵי, פַּלְגָא וּפַלְגָא — סְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל. לָא צְרִיכָא: דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה יִשְׂרְאֵלִים וְגוֹי אֶחָד בֵּינֵיהֶם, דְּהָוֵה לֵיהּ גּוֹי קָבוּעַ, וְכׇל קָבוּעַ — כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי. אִיתְּמַר, רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְרַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה: וּלְיוּחֲסִין לָא בָּעֵינַן תְּרֵי רוּבֵּי? וְהָתְנַן: מָצָא בָּהּ תִּינוֹק מוּשְׁלָךְ, אִם רוֹב גּוֹיִם — גּוֹי. אִם רוֹב יִשְׂרָאֵל — יִשְׂרָאֵל. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה — יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְהַחְיוֹתוֹ, אֲבָל לְיוּחֲסִין — לֹא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְפַקֵּחַ עָלָיו אֶת הַגַּל. אִשְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל צִפּוֹרִי הֲוָה מַעֲשֶׂה. וּלְרַב חָנָן בַּר רָבָא, דְּאָמַר: הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה, קַשְׁיָא הָא? מַאן דְּמַתְנֵי הָא, לָא מַתְנֵי הָא. גּוּפַהּ: מָצָא בָּהּ תִּינוֹק מוּשְׁלָךְ, אִם רוֹב גּוֹיִם — גּוֹי, אִם רוֹב יִשְׂרָאֵל — יִשְׂרָאֵל, מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה — יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְהַחְיוֹתוֹ, אֲבָל לְיוּחֲסִין — לֹא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְפַקֵּחַ עָלָיו אֶת הַגַּל. וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הוֹלְכִין בְּפִיקּוּחַ נֶפֶשׁ אַחַר הָרוֹב! אֶלָּא כִּי אִיתְּמַר דִּשְׁמוּאֵל — אַרֵישָׁא אִתְּמַר: אִם רוֹב גּוֹיִם — גּוֹי, אָמַר שְׁמוּאֵל: וּלְפַקֵּחַ עָלָיו אֶת הַגַּל אֵינוֹ כֵּן. אִם רוֹב גּוֹיִם — גּוֹי, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב פָּפָּא: לְהַאֲכִילוֹ נְבֵילוֹת. אִם רוֹב יִשְׂרָאֵל — יִשְׂרָאֵל, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב פָּפָּא: לְהַחְזִיר לוֹ אֲבֵידָה. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה — יִשְׂרָאֵל, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לִנְזָקִין. הֵיכִי דָּמֵי? אִי נֵימָא דְּנַגְחֵיהּ תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דִידֵיהּ — לֵימָא לֵיהּ: אַיְיתִי רְאָיָה דְּיִשְׂרָאֵל אַתְּ וּשְׁקוֹל! לָא צְרִיכָא: דְּנַגְחֵיהּ תּוֹרָא דִידֵיהּ לְתוֹרָא דִידַן, פַּלְגָא מְשַׁלֵּם. וְאִידַּךְ פַּלְגָא — אָמַר לְהוּ: אַיְיתֵי רְאָיָה דְּלָאו יִשְׂרָאֵל אֲנָא, וְאֶתֵּן לְכוֹן. הֲדַרַן עֲלָךְ בְּתוּלָה נִשֵּׂאת

19 רש"י על יבמות פתח ↗

קס"ד מיתה אמיתה - הא דקתני וכולן שנישאו לאחרים ומתו קאי נמי ארישא דקתני מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו וקתני דאם נישאת לאחר על פיו ומת השני הזה מותרת לינשא לעד זה ואע"פ שמתו ב' בעליה תנשא לשלישי ולא אמרינן הוחזקה זו קטלנית שהנושאה מת וגירושין דקתני נתגרשה קאי אגירושין דלעיל המביא גט כו' ואשמעינן דאם נשאת לאחר באותו הגט וגירשה השני הזה מותרת לינשא למביא גיטה הראשון:

20 כתובות פתח ↗

הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה. הִיא אוֹמֶרֶת: בְּתוּלָה נְשָׂאתַנִי, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא כִּי, אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצָאת בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ — כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף חִילּוּק קְלָיוֹת רְאָיָה.

21 כתובות פתח ↗

22 כתובות פתח ↗

וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: שָׂדֶה זוֹ שֶׁל אָבִיךָ הָיְתָה וּלְקַחְתִּיהָ הֵימֶנּוּ, שֶׁהוּא נֶאֱמָן,

1 הכי אמר ר' יהודה אמר רב בקרונו' של צפורי הי' מעשה. כבר השרשתי בכמה מקומו' דאין נראה לעשות מעלת יוחסין טפי מאשר מצינו בכל התורה. ויען מצינו בממון דאין הולכי' אחר הרוב משום דחזקת ממון אלים. ע"כ אלימי מעלת יוחסין כמו חזקת ממון דלא ניזיל בתר רובא. ולשיטת תוס' סנהדרי' ג' ע"ב היכי דאיכא רוב מעלי' אזלי' גם בדיני ממונות בתר רובא וביאר הב"ח סי' רל"ב דרובא דרדי' לא הוה רובא מעלי' דהרי רובא דאינשי מתנגד לרוב רדי' ע"ש א"כ ה"נ היינו דלא ניזול בתר רוב כשרי' ביוחסין משום דרובא דעלמא מתנגד לרוב העיר. ואולם אי איכא נמי רוב סיעה דהוה רובא דעלמא ה"ל רוב מעלי' אז גם ביוחסין ניזול בתר רובא דלא חמיר מעלת יוחסין מחזקת ממון. ולא הוה צריך למימר משום גזירה דלמא אזלא איהי לגבי'. אלא משום דשמעתין לרב אזלא ורב ס"ל הולכי' בממון אחר הרוב. ע"כ הוצרך הש"ס לומר משום גזירה דאזלא איהי לגבי'. וגזירה כזו לא שייך בממון. והרווחנו בזה כמה דברים ואין כאן מקומו:

2 לא צריכא דאזלא איהי לגבי'. לפי הך גירסא עיין בבית יוסף משמע דאי חזינן דהוא אזל לגבה לתוך ביתה בודאי לא בעי' תרי רובא. רק הואיל והיא אזלא ונעקרת מתוך ביתה. ונהי דמצאום במקום פרוש. מ"מ כיון שהיא נעקרה ממקומה חיישי' דלמא פעם אחרת תיזיל לתוך ביתם ממש. משו"ה בעי' תרי רובא. ואז אין חילוק בין נבעלת בעיר לנבעלת במקום קרונות בשדה. וזה שיטת הטור. ולפ"ז לא אתי' שמעתין כר' יהושע כלל. דא"כ משכחת לר' יהושע דסגי בחד רובא היכי דאזיל איהו לגבה ולא משמע כן בסוגי' דראוה מדברת. ואמנם גירסת רש"י איכא דאזלא לגבייהו ר"ל לעולם גזרי' משום איכא דאזלא לגבייהו ולזה גזרו לעולם כל שתיבעל בעיר בכ"מ לא ניזול בתר רובא משום גזירת בעילת בתים וצריך שתיבעל בשדה דוקא ויהי' רוב סיעה. ומשום גזירה רוב סיעה אטו רוב העיר בעינן תרי רובא עיי' כל זה בבית יוסף ולזה בעי' לר' יהושע לעולם תרי רובא וה"ה לר"ג לכתחלה דכל מה דבעי ר"י בדיעבד בעי ר"ג לכתחלה. ולעיל גבי ארוס וארוסתו דאמרי' את לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרי' ר"ל תרי רובא וזה שיטת רמב"ם. ולפמ"ש לעיל בדיבור הקודם יתישב קצת באופן אחר עיי' וק"ל:

3 דלמא אזלא איהי לגבי'. עמ"ש תוס' מש"ס דנזיר דהדרא לניחותא. וסברא דאוריי' היא והארכתי במס' ב"ב בסוגי' דניפול בזה. ומאי דמסקו בנזיר דהוא רק מדרבנן היינו משום דכל האיסור אינו אלא מפני שיפגע בקרובותי'. והקרובים אינם ניכרי' והם בעצמם אינן מכירות את עצמן. ה"ל איסור שאינו ניכר ואין כאן קבוע דאורייתא. וכן נמי מה שהקשו שם כל אדם יהי' אסור לקדש אשה שמא קבל אבי' קידושי' מהשליח כשהיתה קטנה. גם בזה אין האיסור ניכר כי האשה עצמה אינה מכירה את עצמה ולא יודעת ממעשי אבי' כלום משו"ה ה"ל קביעות דרבנן. אבל זולת זה ה"ל קבוע דאורייתא. ומ"ש תוס' בשמעתין ולאו פירכא היא התם בשעת האיסור כשזה בא על שום אשה הדרא לניחותא האשה שקידש השליח עכ"ל דברי' תמוהים הם לכאורה מה בעי מאשה שקידש הא מחמת ספק קרובות אתינן עלה. וראיתי בשיטה מקובצת בשם ראשוני' ז"ל שאמרו כיון שאיסור הקרובות מחמת קידושי השליח אתי. ע"כ הקרובות נידונות כמותה. וצע"ג להסביר הסברא וגם כשהקשה דלמא בשוק אשכח וקדש רצונו לומר שיהי' מותר בזו שבועל עתה מפני שאינה מקרובות המתקדשת להשליח. ואיך נאמר שהנבעלת תלי' בה מפני שנאסרה על ידה אדרבא הא באנו לומר שלא תיאסר על ידה. אבל הנלע"ד דהכי קאמר ניחוש לקולא בשוק אשכח השליח וקדיש האשה. וא"כ כשבועל עתה האשה שנושא היום. נימא אותה שנתקדשה בשוק מהשליח מרובא דעלמא פרשה. ורובא דעלמא אינן אחות אותה שנבעלת היום ועל זה דחי א"נ אשכח בשוק וקדש. מ"מ תינח אי עדיין עומדת כן בשעת בעילה. אבל השתא הדרא המתקדשת לניחותא וה"ל מע"מ ואסורה:

4 תשע חנויות כל השייך לזה כבר מבואר אצלינו בחידושינו פ' ג"ה ע"ש:

5 תשע צפרדעים וכו' דעת הר"ן פג"ה ורשב"א אפי' פי' לפנינו נמי לאו דאורייתא וליכא קבוע דאוריי' אלא בלוקח מן הקבוע ממש. ומקשים מתוספתא דטהרות פרק וי"ו תשעה שרצים וצפרדע א' ביניהם ונגע וכו' בר"ה טהור וכו' פירש א' מהם לרשות הרבי' טהור ובנמצא הלך אחר הרוב ע"ש ואי ס"ד פירש לפנינו לאו דאוריי' א"כ אמאי בפירש לר"ה ספיקו טהור הא מן התורה ניזול בתר רובא ורוב שרצים נינהו. ולפע"ד לפרש הך פירש דתוספתא בפירש בידים ולקח ממקום קביעתן. ורישא נגע בא' מהם היינו שנשאר הקבוע במקומו. והוא נגע בהם במקומם. וחזר ואשמועי' גם בפירשם בידיו ונגע א' בהם שם במקום פרישתם ונמצא דקתני בסיפא היינו פירש אפי' לפנינו שלא בידים:

6 וארב לו וקם עליו ישוב פסק הרמב"ם עיי' מהדורא קמא מה שכתבתי ויבואר אי"ה במקום אחר:

7 לא צריכא דאיכא ט' ישראל וכו'. בחי' למס' ב"ב בסוגי' דניפול הקשיתי כיון דרוב עדיף מקרוב. א"כ מנ"ל דקבוע מבטל רובא דלמא אתי לבטל קורבא כגון שזרק אבן לגו והישראל קרוב לו יותר מהמצרי והרגו. וה"א דה"ל כמתכוון לישראל כיון שהוא קרוב קמ"ל כיון ששניהם קבועי' ה"ל ספק נפשות להקל. וכעת נ"ל לישב קצת בדוחק ולומר דממ"נ אי הי' בכח זריקתו שיגיע האבן להרחוק ולא להקרוב כי מכח הזריקה יצא האבן להלאה. אלא דאיתקל לי' ונפל על הקרוב וא"כ פשיטא דפטור ואי לא הי' בכחו להפילו אלא על הקרוב והפילו עליו ומת בזה בודאי חייב אעפ"י שהי' גם מצרי קבוע שם כיון שלא הי' בכח זריקתו להגיע עדיו א"כ הרי הוא כמאן דליתא ולא נכנס בספק כלל לדון עליו. ולא משכחת ענין קבוע בקורבא אלא לענין פריש אי מקורבא פריש או מרחוק פריש אבל לענין קבוע לא שייך. אע"כ קרא לענין רובא קאי ובשכולם שוים לענין קורבא שיכול האבן להגיע לזה כמו לזה וק"ל:

8 וליוחסין לא בעי' תרי רובא הקשו תוס' דהו"מ לשנויי שאני תינוק דלית לי' חזקה דכשרות. ומהרש"א כ' דאולד נמי קאי ויוצדקו דבריו להך שיטה דמתני' דתינוקת לא מיירי בטוענת ברי. אבל אי מיירי בטוענת ברי א"כ חזקת האם מועיל להבת כמבואר. ולהך שיטה דמיירי בברי מצי נמי להקשות שאני התם דאיכא ברי. וליישב נ"ל דהא מבואר דכ' תוס' בכמה דוכתי הא דגזרינן בר"פ כל הזבחים גזירה שמא יקח מן הקבוע ולא גזרי' כן גבי ט' חניות דשרי' בנמצא. משום דהיכי דהאיסור חמור שניכר במקומו לא גזרי' שמא יקח מן הקבוע. נמצינו למדין כל דחמיר איסורא טפי ליכא למיחש שמא יקח מן הקבוע. והנה הכא במעלות יוחסין מחמרינן וחיישינן אפי' שהפסולין ניכרין במקומם שמא תיזיל איהי לגבי' וא"כ הי' ק' הש"ס הכא וליוחסין לא בעי' תרי רובא רוצה ולא ניחוש שמא תיזיל גבי'. א"כ תיקשי מתינוק דגזר רב שמא יקח תינוק מהבתים ובעי תרי רובא ולא הו"מ לשנויי דתינוקת דמתני' קיל טפי איסורא. משום דאיכא חזקת האם וברי שלה. אדרבא כל דקיל איסורא איכא למיחש טפי:

9 ובהכי ניחא מה דקשי' לי הא לשמואל נמי תיקשי דס"ל לעיל הלכה כר"ג ולא בעי' תרי רובא והכא בתינוק הנמצא מודה לרב דליוחסין לא אלא שהוסיף גם בפיקוח נפש. ולהנ"ל א"ש לפמ"ש למ"ד אין הולכין בממון אחר הרוב איכא למימר בפשיטות שהחמירו ביוחסין כמו בממון ולא מטעם גזירת קבוע. וא"כ לק"מ די"ל כק' תוס' לחלק בין היכי דאיכא חזקה וברי לתינוק הנמצא דליכא כל הני. אבל הכא לרב פריך דס"ל אפי' בממון הולכין אחר הרוב וליכא טעמא להחמיר ביוחסי' אלא משום גזירת קבוע והתם כל מאי דקיל טפי גזרי' טפי שמא יקח מן הקבוע ופריך הש"ס שפיר:

10 ודע דצל"ע מאי פריך הא התם במתני' דמס' מכשירין פליג ר' יהודה את"ק וס"ל אפי' רוב ישראל דיינינן לי כנכרי' דאזלי' בתר רוב משליכי' והשתא נימא נהי דת"ק פליג ואזל בתר רובא דאינשי מ"מ בהא כיון דעכ"פ ליכא רוב מעלי' ס"ל ליוחסי' לא משא"כ בתינוק' דהוה רוב מעלי' אזלי' בתר חד רובא. ונ"ל כנ"ל דהא רב ס"ל הולכי' בממון אחר הרוב גבי רדי' וכ' תוס' בסנהדרי' ג' ע"ב דלא הוה רוב מעלי' ופי' הב"ח סי' רל"ב משום דרובא דאינשי מתנגד אפ"ה אזל רב בתר רובא כי האי וה"ה ביוחסי' דלא חמיר מממון. וע"כ הא דאמר ליוחסין לא היינו משום גזירת שיקח תינוק מן הקבוע וה"נ ה"ל למיחש בההיא דתינוק' וגם בזה מיושב דלא פריך לשמואל וק"ל:

11 אמר רב ל"ש אלא להחיותו. שיטת הרא"ה דאכולה מתני' קאי דהיינו גם על מחצה. והנה לרב מיירי כולה מתני' להחיותו ולשמואל למסקנא לנזיקי' והרמב"ם מייתי תרווייהו להחיותו ולנזיקי'. והנה להחיותו צריך להבין כיון דאפי' במע"מ מצווין להחיותו לשיטה הנ"ל מכ"ש ברוב ישראל. וי"ל דחילוק יש בין להחיותו דמע"מ להחיותו דרוב ישראל דלהרמב"ם דס"ל ספיקא דאורייתא מן התורה לקולא נמצא במע"מ מותר הוא לעבור על כל התורה דמן התורה ספיקא לקולא ולא מיקרי הכא איקבע איסורא דהרי נמצא ברחוב העיר והוא פריש מן הקביעות. ונהי מדרבנן מיחייב בכל המצות. וממילא מחויב להחיותו מן התורה דלא גרע מגר תושב אוכל נבלות שמצווי' להחיותו. מ"מ ישראל גמור קודם לו ואי ליכא כדי שניהם מניחים את הספק הזה ומחיים את הישראל גמור מה שאין כן ברוב ישראל ה"ל התינוק ישראל גמור ממש ומצווים להחיותו כמו ישראל ואי איכא גר תושב אחר הוא קודם. והואיל ואינם שווים כדינם לכן חלקום לשתי בבות מחצה על מחצה ורוב ישראל ושתיהם להחיותו:

12 והנה רבים מקשים לרמב"ם דספיקא דאורייתא לקולא היכי משכחת אשם תלוי ותי' הראשוני' היכי דאיקבע איסורא שאני. והנה זה הוא דעת רב בכריתות דבעי חתיכה א' משתי חתיכות ולכן אמר רב שפיר להחיותו. אמנם שמואל איכא חד לישנא ביבמות ר"פ חרש דס"ל מביאי' אשם תלוי על חתיכה אחת לחוד ס' חלב ס' שומן ולדידי' ספיקא דאוריי' לחומרא אפי' לא איקבע איסורא. וא"כ תינוק הנמצא במע"מ נמי ישראל גמור הוא מן התורה ואין חילוק בלהחיותו בינו ובין רוב ישראל וא"כ ק' השתא במע"מ מצווי' להחיותו כ"ש ברוב ישראל ותרתי למה לי. משום הכי הוצרך לומר לניזקין:

13 והתוס' הקשו דה"נ הומ"ל ברוב ישראל ונגח תורא דידן לתורא דידי'. ותי' ה"ה דאין הולכי' בממון אחר הרוב ואינו יכול להוציא מישראל גמור על הרוב. אבל ברוב עכו"ם אין לעכו"ם חזקה. ולע"ד פירושו כיון דפלגא ניזקא חידוש הוא שחדשה תורה ומיחס הוא דחס רחמנא. אפי' למ"ד פלגא ניזקא קנסא מ"מ אי לא ניתנה תורה לישראל פשוט שהי' מתחייב לשלם דמי כולי ניזקא. והשתא אמרי' לי' אתה מחייב לי' כולי ניזקא בלי ספק. אייתי לי' ראי' דחס רחמנא עלך ופטור:

14 ובדברי ה"ה ניחא נמי קו' תוס' דהו"מ למימר מע"מ עכו"ם ובנגח תורא דידן לתורא דידי' דלענין זה אפי' רוב ישראל נמי ומטעם ה"ה הנ"ל דאין הולכי' בממון אחר הרוב וא"ש. הנה כל זה לשמואל אבל לרב דס"ל הולכי' בממון אחר הרוב הדרא קו' לדוכתי' ומשו"ה לא הוה רב מצי למימר לניזקי' ושמואל לא הוי מצי למימר להחיותו. אמנם הרמב"ם פסק כתרווי' דספיקא דאורייתא מה"ת לקולא כרב ואין הולכי' בממון אחר הרוב כשמואל ע"כ מוקי מתני' בין להחיותו ובין לניזקי' וק"ל:

15 וע"ש ביומא לשיטת רש"י לא אמר שמואל דאין הולכי' בפ"נ אחר הרוב אלא באתחזק ישראל ומקשים א"כ מה הוצרך לומר למסקנא לפ"נ אינו כן אדרבא ארוב עכו"ם עכו"ם קאי ואפקוח נפש כיון דלא אתחזק ישראל הולכי' אחר הרוב. ונ"ל הא דבעי' אתחזק ישראל היינו טעמא משום דפ"נ לא הותרה בשבת אלא דחוי' השבת אצל פ"נ כמ"ש רמב"ם פ"ב משבת הנה כי כן הואיל ושבת אתחזק בודאי וישראל לא אתחזק ובכל התורה ספק דלא איקבע לקולא ודאיקבע לחומרא א"כ מה"ת דספק פ"נ דלא אתחזק ידחה לשבת דאתחזק ע"כ בעי' אתחזק ישראל. וכל זה אי ס"ל בכל התורה בעי' איקבע איסורא. משו"ה בהס"ד קאמר להשוות שמואל עם ר' יוחנן עכ"פ להך לישנא דפ' חרש דס"ל לשמואל בעי' ב' חתיכות. וכדמקשה דשמואל אדשמואל דאמר לפ"נ הו"מ לשנויי כנ"ל. אך א"כ תיקשי להך לישנא דלשמואל לא בעי' איקבע איסורא. משו"ה משני לפ"נ אינו כן:

16 לפ"נ אינו כן עיי' ספ"ק דערכין שם מסיק הש"ס דלשמואל אזלי' בתר הרוב אע"ג דלא אתחזק בחיים והנה כי היכי דבספק עכו"ם וספק ישראל ורוב עכו"ם בעי' אתחזק ישראל. וה"נ בספק חי וספק מת ורובם למיתה דרוב פעמים ולד מיית ברישא הו"ל למימר דבעי' חזקת חי. ואמאי אזיל שמואל התם לקולא. וי"ל דרש"י מיירי הכא בפרשו מקצתייהו נמצא אתחזק עכו"ם בודאי משו"ה בעי' אתחזק נמי ישראל וה"ה דהו"מ למימר בפרוש רק חד ולא בעי' אתחזק ישראל אלא עדיפא מיני' משני אפי' פרשו מקצתייהו דאתחזק עכו"ם מ"מ כיון דאתחזק נמי ישראל אזלינן לקולא. והתם בערכין דלא אנחיל לא זה ולא זה אזלי' לקולא. ומיושב נמי דלא הו"מ הש"ס למימר שמואל ארוב עכו"ם קאי. ולפ"נ מחשבי' כעכו"ם כיון דלא אתחזק ישראל והא"ש כיון דלא אתחזק נמי עכו"ם לא בעי' אתחזק ישראל:

17 א"נ י"ל דמקשים הא אמרי' במתני' דיומא ספק חי ספק מת ס' שם ס' אינו שם ספק עכו"ם ספק ישראל מחללי' והשתא בס"ס מחללי' ברוב מיבעי' להסוברים דרוב עדיף מס"ס ונלע"ד דשמואל ור' יוחנן אהך מתניתין קאי דאיכא כמה ס' וגם רוב עכו"ם בהא מסיק דבעי' אתחזק ישראל. אבל בעלמא היכא דליכא ס"ס לא אזלי' בתר רוב אפי' בלא אתחזק וא"ש סוגי' דערכין וא"ש נמי דברי תוס' נדה מ"ד ריש ע"ב ועיי' בס' מגיני ארץ דפוס פראג שנדפס בתחלת הספר השמטה מתוס' שבת ומיושב נמי דקדוק לשון הש"ס לפ"נ אינו כן ולא אמר לפקוח הגל אינו כן משום דסתם פקוח הגל הו"ל ס"ס ובעי' אתחזק ישראל ולא הומ"ל אינו כן ואין לומר לימא לפקוח הגל כן פשיטא דאין מפקחין הכא כיון שמאכילו נבלות נמצא לא שמר שבתות הרבה ומה"ת לחלל שבת הא עיקר טעמא ושמרו ב"י את השבת לעשות את השבת וזה לא יעשה את השבת ע"כ מוקי לי' בפ"נ בלא גל אלא כשהוא חולה מסוכן ומוטל לפנינו ואין ספק בו אלא ספק עכו"ם וספק ישראל וקמ"ל דאין הולכי' אחר הרוב אי ליכא ס"ס עמו אע"ג דלא אתחזק ולא ישמור שבתות הרבה. והיינו דציינו שם תוס' ביומא ומייתו טעם וחי בהם. לומר אע"ג דלא שייך לעשות את השבת מ"מ שייך משום וחי בהם וק"ל:

18 שבח לאל אחרון וראשון. אשר עזרני בפרק ראשון הוא יהי' עזרי ומגיני. בחידושי פרק שני:

19 האשה שנתארמלה או שנתגרשה. הוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך וכו'. פתח בתרתי אלמנה וגרושה ומסיים בחדא מיני'. וה"ה לאידך. ויש לעיין קצת אם היורשים אומרים גרושה נשאך אבינו והיא אומרת בתולה הייתי. מי נימא הואיל ולא מהימן לפוסלה מכהונה לא מהימן נמי להפסידה. או דלמא מיגו דבעי אמר אלמנה נשאך אבינו מהימן לממון וממילא פסולה אפילו לכהונה פלגינן דיבורא ומהימן להחזיק בממונא ולא לפוסלה. וכן נראה לי. וכן יש לומר בנתאלמנה והיורשים אומרים אלמנה נשאך אבינו. מי מהימן לשווי' קטלנית לאוסרה אכולי עלמא. וכן בגרושה ואומר גרושה נשאתיך לדעת רש"י ספ"ב דיבמות דנתגרשה ב' פעמים אסורה לעלמא עיין בכל זה וק"ל:

20 ואם יש עדים שיצאה בהינומא פי' דלא צריכא עדים שידעו שהיתה בתולה ממש. אלא שעשו לה כמנהג הבתולים שוב לא מהימן לטעון נגד המנהג. ונראה דהכא כולי עלמא מודי דלא מהימן במגו דפרעתי נגד המנהג לומר שעשו מה שלא הי' להם לעשות להוציאה בהינומא והיתה אלמנה זה לא אמרי'. ולא פליגי הפוסקים אלא בשלא עשו מה שהי' להם לעשות והי' בשב ואל תעשה עיין לקמן גבי איתנוסי איתנסי. עיין ש"ך סי' רפ"ב. ומיהו בחילוק קליות יש לעיין קצת לפמ"ש תוס' לקמן גבי אלמנה לית לה כסני עיין וק"ל:

21 עדים שיצאה בהינומא עיין רשב"ם ר"פ המוכר פירות גבי הנישאות בתולות יש להן קול מפרש דהעדים ה"ל למידע אי היתה בתולה שהיו באותו מעמד וכיון דלא ידעו אלא שיצאה בהינומא ולא ידעו בברור שהיתה בתולה איתרע לה ע"ש וא"כ א"ש דנקט ואם יש עדים ולא נקט אם מודה הבעל שיצאה בהינומא שוב לא מהימן לומר אלמנה נשאתיך וכן הקשה מ"ו בהפלאה. ולהנ"ל א"ש דקמ"ל דאע"ג דהעדי' אינם יודעים שהיא בתולה ואיכא ריעותא מ"מ נוטלת מאתים. אבל במה דשאר אינשי לא ידעי אין כאן ריעותא וק"ל:

22 ומודה ר' יהושע באומר שדה זו של אביך וכו' כ' תוס' דמיירי בהלה תובעו כדמוכח מדאמרי' לקמן ולימא ומודה רבי יהושע בשדה זו שלך. ויש לעיין הוא גופי' מנ"ל לש"ס להקשות. דלמא באמת אין טעמו של ר' יהושע משום מגו. אלא משום ברי ושמא וכסברת ה"נ מסתברא עפ"י פירוש תוס' וכמ"ש מהרש"א דלסברת ה"נ מסתברא לק"מ מ"ט נקט אם יש עדים ע"ש. ומה שדחה הש"ס מי סברת אהאי פירקא קאי אפ"ק קאי ואמגו קאי. אינו אלא דיחוי בעלמא. אבל פשיטא דאפשר לומר כהכי נמי מסתברא דמודה ר' יהושע אברי ושמא קאי ובשאין הלה תובעו וא"כ מאי פריך לקמן לימא שדה שלך היתה. ונ"ל דבלא"ה נמי ליכא למימר דלא קאי אמגו. דהמשניות דלהלן כולם נגררי' אחר מודה ר' יהושע. וקחשיב מודה בשדה זו של אביך. ובהעדי' שאמרו כ"י הוא זה. ובאומרת א"א הייתי וגרושה אני. ובאומרת נשביתי וטהורה אני. וכולם במגו וה"נ דכוותה. וכשאמר ה"נ מסתברא הומ"ל ולטעמיך. וכדאיתא לקמן כ"ג סוף ע"ב להדי':

23 ודע והבן דפליגי בארבעה. תרתי דממונא ותרתי דאיסורא. דהיינו משארסתני נאנסתי ודמוכת עץ בממונא. ותרתי דאיסורא חדא דאורייתא ראוה מדברת להכשיר לענין כהונה וחדא דרבנן להכשיר בבתה ראוה מעוברת דקאי אאיסור הולד אפי' לקהל ומחמיר ר' יהושע בספק ממזר שהוא רק דרבנן. והדר תני בהאי פרקי' ארבע מודי' ר' יהושע תרתי דממונא שדה של אביך והעדים שאמרו כ"י הוא זה. ותרתי דאיסורא חדא דאורייתא אשת איש הייתי וחדא דרבנן נשביתי דשבוי' דרבנן ועיין. לקמן כ"ג סוף ע"ב עביד הש"ס צריכותא עיין וק"ל:

3 נזיר פתח ↗

וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי נָיֵיד, אֵימוֹר בְּשׁוּקָא אַשְׁכַּח וְקַדֵּישׁ, הָתָם הָדְרָא לְנִיחוּתָא, גַּבֵּי קֵן מִי הָדְרָא?

8 זבחים פתח ↗

מַתְנִי׳ כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה; חוּץ מִן הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת – הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהַחַטָּאת בְּכׇל זְמַן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הָאָשָׁם – הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם בְּכׇל זְמַן. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הַחַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא, וְהָאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא; מָה חַטָּאת – פְּסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אַף הָאָשָׁם – פָּסוּל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. יוֹסֵי בֶּן חוֹנִי אוֹמֵר: הַנִּשְׁחָטִין לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם חַטָּאת – פְּסוּלִין. שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר: שְׁחָטָן לְשֵׁם גָּבוֹהַּ מֵהֶן – כְּשֵׁרִין, לְשֵׁם נָמוּךְ מֵהֶן – פְּסוּלִין. כֵּיצַד? קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים – פְּסוּלִין, קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים – כְּשֵׁרִין. הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם שְׁלָמִים – כְּשֵׁרִין, שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם בְּכוֹר וּלְשֵׁם מַעֲשֵׂר – פְּסוּלִין. גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנָא ״אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ״? לִיתְנֵי ״וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה״! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: לַבְּעָלִים הוּא דְּלָא עָלוּ לְשֵׁם חוֹבָה – אֲבָל בִּקְדוּשְׁתַּיְיהוּ קָיְימִי, וְאָסוּר לְשַׁנּוֹיֵי בְּהוּ. וְכִדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: עוֹלָה שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – אָסוּר לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: מִשּׁוּם דְּשַׁנִּי בַּהּ – כָּל הָנֵי לִישַׁנֵּי בַּהּ וְלֵיזִיל?! אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ, כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ נְדָבָה וְגוֹ׳״ – הַאי נְדָבָה?! נֶדֶר הוּא! אֶלָּא אִם כְּמָה שֶׁנָּדַרְתָּ עָשִׂיתָ – יְהֵא נֶדֶר, וְאִם לֹא – נְדָבָה יְהֵא; וּנְדָבָה מִי שְׁרֵי לְשַׁנּוֹיֵי בַּהּ? אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לָרַב פָּפָּא: לָא הֲוֵית גַּבַּן בְּאוּרְתָּא בִּתְחוּמָא בֵּי חַרְמָךְ – דְּרָמֵי רָבָא מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא אַהֲדָדֵי, וְשַׁנִּי לְהוּ. מַאי מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא? תְּנַן: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כּוּ׳. טַעְמָא דְּשֶׁלֹּא לִשְׁמָן; הָא סְתָמָא – עָלוּ נָמֵי לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה; אַלְמָא סְתָמָא נָמֵי כְּלִשְׁמָן דָּמֵי. וּרְמִינְהִי: כׇּל הַגֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה – פָּסוּל. וּסְתָמָא נָמֵי פָּסוּל! וְשַׁנִּי: זְבָחִים – בִּסְתָם לִשְׁמָן עוֹמְדִין, אִשָּׁה – בִּסְתָמָא לָאו לְגֵירוּשִׁין עוֹמֶדֶת. וּזְבָחִים בִּסְתָמָא כְּשֵׁירִין מְנָלַן? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כּוּ׳ – וְלָא קָתָנֵי ״שֶׁלֹּא נִזְבְּחוּ לִשְׁמָן״; גַּבֵּי גֵּט נָמֵי, הָקָתָנֵי: כׇּל הַגֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה פָּסוּל – וְלָא קָתָנֵי ״שֶׁלֹּא נִכְתַּב לְשֵׁם אִשָּׁה פָּסוּל״! אֶלָּא מֵהָא דִּתְנַן: כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן? לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים. טַעְמָא דְּאָמַר לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים, הָא לְשֵׁם פֶּסַח וּסְתָמָא – כָּשֵׁר; אַלְמָא סְתָמָן כְּלִשְׁמָן דְּמֵי. דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר: כׇּל הָעוֹשֶׂה – עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה הוּא עוֹשֶׂה! אֶלָּא מִסֵּיפָא: שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן – לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם פֶּסַח. טַעְמָא דְּאָמַר לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם פֶּסַח, הָא סְתָמָא וּלְשֵׁם פֶּסַח – כָּשֵׁר. דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר: יוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִילָּתוֹ! אִי נָמֵי, אַיְּידֵי דִּתְנָא ״לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן״, תְּנָא נָמֵי ״שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן״! אֶלָּא מֵהָא: לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְּבָרִים הַזֶּבַח נִזְבָּח – לְשֵׁם זֶבַח, לְשֵׁם זוֹבֵחַ, לְשֵׁם שֵׁם, לְשֵׁם אִשִּׁים, לְשֵׁם רֵיחַ, לְשֵׁם נִיחוֹחַ. וְהַחַטָּאת וְאָשָׁם – לְשֵׁם חֵטְא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְשֵׁם אַחַת מִכׇּל אֵלּוּ – כָּשֵׁר, שֶׁתְּנַאי בֵּית דִּין הוּא. אַתְנוֹ בֵּית דִּין דְּלָא לֵימָא ״לִשְׁמוֹ״, דִּילְמָא אָתֵי לְמֵימַר ״שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ״. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סְתָמָא פָּסוּל, קָיְימִי בֵּית דִּין וּמַתְנִי מִילְּתָא דְּמִיפְּסִיל בֵּיהּ?! וְגַבֵּי גֵּט דִּסְתָמָא פָּסוּל – מְנָלַן? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: הָיָה עוֹבֵר בַּשּׁוּק, וְשָׁמַע סוֹפְרִים מַקְרִין: ״אִישׁ פְּלוֹנִי גֵּירַשׁ פְּלוֹנִית מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי״, וְאָמַר: ״זֶה שְׁמִי וְזֶה שֵׁם אִשְׁתִּי״ – פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. דִּילְמָא כִּדְרַב פָּפָּא – דְּאָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא בְּסוֹפְרִים הָעֲשׂוּיִין לְהִתְלַמֵּד עָסְקִינַן; וְלָא אִיכְּתוּב לְשׁוּם כְּרִיתוּת כְּלָל! אֶלָּא מֵהָא: יָתֵר עַל כֵּן, כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ: ״שְׁמִי כְּשִׁמְךָ וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ״ – פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִינְּתִיק לֵיהּ לְשֵׁם גֵּירוּשִׁין דְּהָהוּא! אֶלָּא מֵהָא: יָתֵר עַל כֵּן, יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן שָׁווֹת – כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת הַגְּדוֹלָה, לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה. דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִינְּתִיק לֵיהּ לְשֵׁם גֵּירוּשִׁין דְּהָהִיא! אֶלָּא מֵהָא: יָתֵר עַל כֵּן, אָמַר לְלַבְלָר: כְּתוֹב, וּלְאֵיזֶה שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ – פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ. דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאֵין בְּרֵירָה! אֶלָּא מֵהָא: הַכּוֹתֵב טוֹפְסֵי גִיטִּין – צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ וּמְקוֹם הָאִשָּׁה וּמְקוֹם הָעֵדִים וּמְקוֹם הַזְּמַן. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַף צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם ״הֲרֵי אַתְּ מוּתֶּרֶת לְכׇל אָדָם״. תּוּ רָמֵי מִילְּתָא אַחֲרִיתִי – מִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה, שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁירָה; אַלְמָא דְּמִינַהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּלָאו מִינַהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?! וּרְמִינְהוּ: כׇּל הַגֵּט שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִשָּׁה – פָּסוּל. וַאֲפִילּוּ לְשֵׁם גּוֹיָה נָמֵי פָּסוּל! וְשַׁנִּי: גֵּט – דַּל גּוֹיָה מִינֵּיהּ הָוֵה לֵיהּ סְתָמָא, וּסְתָמָא פָּסוּל. קָדָשִׁים – דַּל חוּלִּין מִינַּיְיהוּ הָוֵה לֵיהּ סְתָמָא, וּסְתָמָא כְּשֵׁירִים. וּרְמָא מִילְּתָא אַחֲרִיתִי: מִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה, שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁירָה; אַלְמָא דְּמִינַּהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּלָא מִינַּהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?! וְהָתַנְיָא: ״תּוֹכוֹ״ – וְלֹא תּוֹךְ תּוֹכוֹ, וַאֲפִילּוּ כְּלִי שֶׁטֶף מַצִּיל! וְשַׁנִּי: חוּלִּין אֵצֶל קָדָשִׁים – כִּמְחִיצָה אֵצֶל תַּנּוּר; מָה מְחִיצָה אֵצֶל תַּנּוּר לָא מַהְנְיָא לַהּ כְּלָל, אַף חוּלִּין אֵצֶל קֳדָשִׁים לָא מַהְנְיָא לֵיהּ כְּלָל. דִּתְנַן: תַּנּוּר שֶׁחֲצָצוֹ בִּנְסָרִים אוֹ בִּירִיעוֹת, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּמָקוֹם אֶחָד – הַכֹּל טָמֵא. כַּוֶּורֶת שֶׁהִיא פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ, וּמְשׁוּלְשֶׁלֶת לַאֲוִיר הַתַּנּוּר – שֶׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא; שֶׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳוכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְמֵאִין. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: קַל וָחוֹמֶר! אִם הִצִּיל בְּמֵת – הֶחָמוּר, לֹא תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶס – הַקַּל?! אָמְרוּ לוֹ: לֹא; אִם הִצִּיל בְּמֵת חָמוּר – שֶׁכֵּן חֲלוּקָה בְּאוֹהָלִין, תַּצִּיל בִּכְלִי חֶרֶשׂ הַקַּל – שֶׁאֵין חֲלוּקִין בְּאוֹהָלִין. הָתִינַח לְרַבָּנַן; לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קַל וָחוֹמֶר קָאָמַר. אִי הָכִי, הָתָם נָמֵי לֵימָא קַל וָחוֹמֶר: קֳדָשִׁים מְחַלְּלִין קֳדָשִׁים – חוּלִּין לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אֶלָּא טַעְמָא דְּרַב – כְּרַבִּי אֶלְעָזָר; דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי טַעְמָא דְּרַב? ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה׳״ – קֳדָשִׁים מְחַלְּלִין קֳדָשִׁים, וְאֵין חוּלִּין מְחַלְּלִין קֳדָשִׁים. אַלְמָא אֲתָא קְרָא אַפְּקֵיהּ מִקַּל וָחוֹמֶר; הָכָא נָמֵי – לֵיתֵי ״תּוֹכוֹ״ לַפְּקֵיהּ מִקַּל וָחוֹמֶר! הַאי ״תּוֹכוֹ״ – מִיבְּעֵי לֵיהּ לָאֳוכָלִין שֶׁגִּיבְּלָן בְּטִיט, וְהִכְנִיסָן לַאֲוִיר תַּנּוּר. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבִנְגִיעָה לֹא מְטַמֵּא, בַּאֲוִירוֹ נָמֵי לָא מְטַמּוּ קָא מַשְׁמַע לַן. וְרַבָּנַן – הָנָךְ לָא צְרִיכִי קְרָא. רַב יוֹסֵף בַּר אַמֵּי רָמֵי שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ אַשִּׁינּוּי בְּעָלִים, וּמְשַׁנֵּי. מִי אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת – כְּשֵׁירָה, לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה; אַלְמָא דְּלָאו מִינַהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּמִינַהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?! וְהָאָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת – פְּסוּלָה, עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב עוֹלָה – כְּשֵׁרָה; אַלְמָא דְּבַר מִינַהּ מַחֲרִיב בַּהּ, דְּלָאו מִינַהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ! וּמְשַׁנֵּי: הָתָם ״וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת״ אָמַר רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת נִשְׁחֲטָה. הָכָא ״וְכִפֶּר עָלָיו״ כְּתִיב – עָלָיו וְלֹא עַל חֲבֵירוֹ; חֲבֵירוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ, שֶׁמְּחוּיָּיב כַּפָּרָה כְּמוֹתָהּ. רַב חֲבִיבָא רָמֵי שִׁינּוּי בְּעָלִים אַתּוֹךְ תּוֹכוֹ, וּמְשַׁנֵּי. וּמִי אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת – פְּסוּלָה, עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב עוֹלָה – כְּשֵׁירָה; אַלְמָא דְּמִינַהּ מַחֲרִיב בַּהּ, לָאו מִינַהּ לָא מַחֲרִיב בַּהּ?! וְהָתַנְיָא: ״תּוֹכוֹ״ – וְלֹא תּוֹךְ תּוֹכוֹ, אֲפִילּוּ כְּלִי שֶׁטֶף מַצִּיל! וּמְשַׁנֵּי: אַרְבְּעָה ״תּוֹכוֹ״ כְּתִיבִי תּוֹכוֹ – ״תּוֹךְ״, ״תּוֹכוֹ״, ״תּוֹךְ״, ״תּוֹכוֹ״. חַד – לְגוּפֵיהּ; וְחַד – לִגְזֵירָה שָׁוָה; חַד – תּוֹכוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא תּוֹכוֹ שֶׁל אַחֵר; אִידַּךְ – ״תּוֹכוֹ״ וְלֹא תּוֹךְ תּוֹכוֹ, וַאֲפִילּוּ כְּלִי שֶׁטֶף מַצִּיל. מְנָלַן דְּבָעֵינַן זְבִיחָה לִשְׁמָהּ? דְּאָמַר קְרָא: ״וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קׇרְבָּנוֹ״ – שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. וְדִילְמָא הַיְינוּ שְׁמַיְיהוּ! מִדִּכְתִיב ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״, ״הַזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״ – וְלָא כְּתִיב ״זֶבַח״; וְהָכָא כְּתִיב ״זֶבַח״; שְׁמַע מִינַּהּ: שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. אַשְׁכְּחַן זְבִיחָה, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא לֵילַף מִזְּבִיחָה; מָה לִזְבִיחָה – שֶׁכֵּן נִפְסְלָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם אוֹכְלִין בַּפֶּסַח! אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״ – שֶׁתְּהֵא קַבָּלָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּקַבָּלָה, וְלֵילַף שְׁחִיטָה מִינַּהּ! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ – מָה לְקַבָּלָה שֶׁכֵּן פְּסוּלָה בְּזָר וְאִשָּׁה. אַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה, זְרִיקָה מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא לֵילַף מֵהָנֵי – מָה לְהָנֵי שֶׁכֵּן טְעוּנוֹת צָפוֹן, וְיֶשְׁנָן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת! אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״הַזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים״ – שֶׁתְּהֵא זְרִיקָה לְשֵׁם שְׁלָמִים. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּזְרִיקָה, וְלֵילַף מִינַּהּ! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ – מָה לִזְרִיקָה, שֶׁכֵּן חַיָּיב עָלֶיהָ זָר מִיתָה. אַשְׁכְּחַן כּוּלְּהוּ, הוֹלָכָה מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא לֵילַף מִכּוּלְּהוּ; מָה לְכוּלְּהוּ – שֶׁכֵּן עֲבוֹדָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ; תֹּאמַר בְּהוֹלָכָה – שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ?! אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״וְהִקְרִיב אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״, וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ; וְתַנְיָא: ״וְהִקְרִיבוּ״ – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם; וְאַפֵּיק רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן הוֹלָכָה – לְמֵימְרָא דְּהוֹלָכָה לָא תַּפְּקַהּ מִכְּלַל קַבָּלָה. וְאַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קוֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? אָמַר רַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי, אָמַר קְרָא: ״וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו״ – שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם תּוֹדָה. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – דְּנָפְקָא לַן מֵהָתָם; תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁינּוּי בְעָלִים. וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו״ – אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בָּא לְלַמֵּד, תּוֹדָה שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם שְׁלָמִים – כְּשֵׁרָה, שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם תּוֹדָה – פְּסוּלָה. מָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? תּוֹדָה קְרוּיָה שְׁלָמִים, וְאֵין שְׁלָמִים קְרוּיִין תּוֹדָה. אֲנַן מִ״זֶּבַח״ קָאָמְרִינַן. וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ: חַטָּאת וְאָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֶבַח״! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״וּבְשַׂר תּוֹדַת שְׁלָמָיו זֶבַח״; מַאי ״זֶבַח״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. אַשְׁכְּחַן זְבִיחָה, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא לֵילַף מִזְּבִיחָה – מָה לִזְבִיחָה שֶׁכֵּן פּוֹסֵל שֶׁלֹּא לְשֵׁם אוֹכְלִין בַּפֶּסַח! נֶאֶמְרָה זְבִיחָה בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ, וְנֶאֶמְרָה זְבִיחָה בְּשִׁינּוּי בְעָלִים; מָה זְבִיחָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – לֹא חִלַּקְתָּ בֵּין זְבִיחָה לִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת, אַף זְבִיחָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁינּוּי בְעָלִים – לֹא תְּחַלֵּק בָּהֶן בֵּין זְבִיחָה לִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – שֶׁכֵּן פְּסוּלָהּ בְּגוּפָהּ, וְיֶשְׁנוֹ בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת, וְיֶשְׁנוֹ לְאַחַר מִיתָה, וְיֶשְׁנוֹ בְּצִיבּוּר כִּבְיָחִיד! וְאַף עַל גַּב דְּתַרְתֵּי לָאו דַּוְקָא, תַּרְתֵּי מִיהָא דַּוְקָא. מַאי שְׁנָא שִׁינּוּי בְעָלִים דְּלָא הָוֵי פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ – מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא; שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ נָמֵי מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא הוּא! אֶלָּא כֵּיוָן דְּאַחְשְׁבַהּ – פַּסְלַהּ; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאַחְשְׁבַהּ – פַּסְלַהּ. וּלְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי, דְּאָמַר יֵשׁ שִׁינּוּי בְעָלִים לְאַחַר מִיתָה – תַּרְתֵּי מִיהָא אִיכָּא לְמִיפְרַךְ! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר קְרָא: ״וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו״ – וְלֹא עַל חֲבֵירוֹ. וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו״ – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶת שֶׁעָלָיו – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ עָלָיו – אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאָמַר ״עָלַי״ – כְּמַאן דְּטָעוּן לֵיהּ אַכַּתְפֵּיהּ דָּמֵי. רַב אָשֵׁי מִ״וְּנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר״ קָאָמַר. אַשְׁכְּחַן זְבִיחָה וּזְרִיקָה, קַבָּלָה מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא לֵילַף מִזְּבִיחָה וּזְרִיקָה – מָה לִזְבִיחָה וּזְרִיקָה שֶׁכֵּן עֲבוֹדָה שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: אַתְיָא מֵאֵיל נָזִיר; דִּכְתִיב: ״וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים״ – שֶׁתְּהֵא עֲשִׂיָּיתוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים; וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָתָם, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁינּוּי בְעָלִים. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּא לְרָבָא, אֵימָא: ״יַעֲשֶׂה״ – כָּלַל, ״זֶבַח״ – פָּרַט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; זְבִיחָה אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא! אִי כְּתִיב ״יַעֲשֶׂה שְׁלָמִים זֶבַח״ – כִּדְקָאָמְרַתְּ; הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים״ – הָוֵה לֵיהּ כְּלָל שֶׁאֵינוֹ מָלֵא, וְכׇל כְּלָל שֶׁאֵינוֹ מָלֵא – אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט. רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם דָּנִין, וְ״לַה׳״ חָזַר וְכָלַל. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: וְהָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא קַמָּא לִכְלָלָא בָּתְרָא; כְּלָלָא קַמָּא – מְרַבֵּה עֲשִׂיּוֹת וְתוּ לָא, כְּלָלָא בָּתְרָא – כׇּל ״לַה׳״ וַאֲפִילּוּ שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין! הָא תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּכְלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ כִּי הַאי גַוְונָא: כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – עֲבוֹדָה וּבָעֵינַן לִשְׁמָן, אַף כׇּל עֲבוֹדָה וּבָעֵינַן לִשְׁמָן. אִי מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – עֲבוֹדָה וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ, אַף כׇּל עֲבוֹדָה וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בַּחוּץ; שְׁחִיטָה וּזְרִיקָה – אִין, קַבָּלָה וְהוֹלָכָה – לָא! אִי נָמֵי, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַטָּעוּן צָפוֹן וְיֶשְׁנוֹ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, אַף כֹּל הַטָּעוּן צָפוֹן וְיֶשְׁנוֹ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת; שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה – אִין, זְרִיקָה – לָא! אִיכָּא לְמֵימַר הָכִי וְאִיכָּא לְמֵימַר הָכִי, שְׁקוּלִין הֵן וְיָבֹאוּ שְׁנֵיהֶן. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: וַחֲדָא חֲדָא תֵּיקוּ בְּמִילְּתָא. אִיבָּעֵית אֵימָא: זְרִיקָה – מִדְּרַב אָשֵׁי נָפְקָא. אַשְׁכְּחַן אֵיל נְזִיר, שְׁאָר שְׁלָמִים מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא נֵילַף מֵאֵיל נָזִיר – מָה לְאֵיל נָזִיר, שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהֶן דָּמִים אֲחֵרִים! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב ״שְׁלָמָיו״; מַאי ״שְׁלָמִים״ – לְרַבּוֹת כׇּל שְׁלָמִים. אַשְׁכְּחַן שְׁלָמִים, שְׁאָר כׇּל קֳדָשִׁים מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִשְּׁלָמִים, מָה לִשְׁלָמִים שֶׁכֵּן טְעוּנִין סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק! אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – הַקִּישָׁן הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – בֵּין שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ בֵּין שִׁינּוּי בְעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ; אַף כׇּל בֵּין שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ בֵּין שִׁינּוּי בְעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ. אֵימָא הֵיכָא דְּשָׁחֵיט לְהוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – לִיפַּסְלוּ! אָמַר קְרָא: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ וְגוֹ׳״ – הַאי נְדָבָה?! נֶדֶר הוּא! אֶלָּא אִם כְּמָה שֶׁנָּדַרְתָּ עָשִׂיתָ – יְהֵא נֶדֶר, וְאִם לָאו – יְהֵא נְדָבָה. וְאִיצְטְרִיךְ ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ״, וְאִיצְטְרִיךְ ״זֹאת הַתּוֹרָה״; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מוֹצָא״ – הֲוָה אָמֵינָא לָא יָדַע בְּמַאי; כְּתַב רַחֲמָנָא ״זֹאת הַתּוֹרָה״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״זֹאת הַתּוֹרָה״ – הֲוָה אָמֵינָא לִיפַּסְלוּ; כְּתַב רַחֲמָנָא ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ״. רְמֵי רֵישׁ לָקִישׁ עַל מְעוֹהִי בֵּי מִדְרְשָׁא, וּמַקְשֵׁי: אִם כְּשֵׁרִים הֵם – יְרַצּוּ! וְאִם אֵין מְרַצִּין – לָמָּה בָּאִין? אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלְעָזָר: מָצִינוּ בְּבָאִין לְאַחַר מִיתָה, שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין. דִּתְנַן: הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטָּאתָהּ וּמֵתָה – יָבִיאוּ יוֹרְשִׁין עוֹלָתָהּ. עוֹלָתָהּ וּמֵתָה – לֹא יָבִיאוּ יוֹרְשִׁין חַטָּאתָהּ. אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ בְּעוֹלָה, דְּאָתְיָא לְאַחַר מִיתָה; אָשָׁם, דְּלָא אָתֵי לְאַחַר מִיתָה – מְנָלַן? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי מַחְלוֹקְתְּךָ בְּצִידּוֹ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הָאָשָׁם. אָמַר: זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִין עָלָיו אָדָם גָּדוֹל הוּא?! קָאָמֵינָא אֲנָא מִשְׁנָה שְׁלֵימָה, וְאַתְּ אָמְרַתְּ לִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר?! אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אֶפְתַּח אֲנָא פִּתְחָא לְנַפְשַׁאי: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ וְגוֹ׳״ – הַאי נְדָבָה?! נֶדֶר הוּא! כּוּ׳ כְּדִלְעֵיל. יָתֵיב רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יִצְחָק בַּר אַבָּא, וְיָתֵיב אַבָּיֵי גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: קַשְׁיָא לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ אָשָׁם דְּלָא אָתֵי לְאַחַר מִיתָה, וְנָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ״; אֵימָא: הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – לֵייתֵי וְלָא לִירַצֵּי, אָשָׁם – לָא לֵייתֵי כְּלָל! אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי, רֵישׁ לָקִישׁ מֵהָכָא פְּתַח: ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת״; אוֹתָהּ – לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה; הָא שְׁאָר קֳדָשִׁים – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין. יָכוֹל יְרַצּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ״. וְאֵימָא: הַבָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – לֵייתֵי וְלָא לִירַצֵּי, אָשָׁם נָמֵי – אַרְצוֹיֵי נָמֵי לִירַצֵּי! אָמַר אַבָּיֵי: אָשָׁם דְּמִירַצֵּי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, קַל וָחוֹמֶר מֵעוֹלָה; וּמָה עוֹלָה שֶׁאֵינָהּ מְכַפֶּרֶת – אֵינָהּ מְרַצָּה, אָשָׁם שֶׁמְּכַפֵּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה?! מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן כָּלִיל! שְׁלָמִים יוֹכִיחוּ. מָה לִשְׁלָמִים, שֶׁכֵּן טְעוּנִין נְסָכִין וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק! עוֹלָה תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן קֳדָשִׁים, וּשְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁירִין וְאֵין מְרַצִּין; אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם – שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ, וּשְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר וְאֵינוֹ מְרַצֶּה. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בְּצִיבּוּר! תּוֹדָה תּוֹכִיחַ. מָה לְתוֹדָה, שֶׁכֵּן טְעוּנָה לֶחֶם! עוֹלָה וּשְׁלָמִים יוֹכִיחוּ. וְחָזַר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן קֳדָשִׁים, וּשְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כָּשֵׁר וְאֵינוֹ מְרַצֶּה; אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם – שֶׁהוּא קֹדֶשׁ, וּשְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר וְאֵינוֹ מְרַצֶּה. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה! אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה וְגוֹ׳״ – הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים שֶׁהֵן קֳדָשִׁים, וּשְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים וְאֵין מְרַצִּין; אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ כּוּ׳. מַאי חָזֵית דְּאַקֵּשְׁתְּ לִשְׁלָמִים? אַקֵּישׁ לְחַטָּאת! הָא מַיעֵט רַחֲמָנָא ״אוֹתָהּ״. סִימָן: הנ״ש בש״ר יָתֵיב רַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן, וְיָתֵיב רַב שֵׁשֶׁת גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: קַשְׁיָא לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ – אָשָׁם דְּלָא אָתֵי לְאַחַר מִיתָה; לֵימָא לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אָשָׁם נָמֵי אָתֵי לְאַחַר מִיתָה! אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: אָשָׁם לְמַאי קָרֵב – לְמוֹתָרוֹ; חַטָּאת נָמֵי מִיקְרָב קָרְבָה מוֹתָרַהּ! חַטָּאת – אַף עַל גַּב דְּקָרְבָה מוֹתָרַהּ, מִיעֵט רַחֲמָנָא ״הוּא״. אָשָׁם נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ ״הוּא״! הַהוּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב, כִּדְתַנְיָא; אֲבָל אָשָׁם לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִין, וְהוּא עַצְמוֹ – אִם לֹא הַקְטִירוּ אֵימוּרִין כָּשֵׁר. וְאֶלָּא ״הוּא״ לְמָה לִי? לְכִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּה, וּשְׁחָטוֹ סְתָם – כָּשֵׁר. נִיתַּק – אִין, לֹא נִיתַּק – לָא; מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״הוּא״ – בַּהֲוָויָיתוֹ יְהֵא. יָתְבִי רַב נַחְמָן וְרַב שֵׁשֶׁת, וְיָתֵיב רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: הָא דְּקָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מָצִינוּ בְּבָאִין לְאַחַר מִיתָה שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין – לֵימָא לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: הָנְהוּ נָמֵי לֵייתוֹ וְלִירַצּוֹ! אָמַר לָהֶן רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: יוֹלֶדֶת – אִם הִיא יָלְדָה, בָּנֶיהָ מִי יָלְדוּ?! מַתְקֵיף לַהּ רַב אַסִּי: וּמַאן לֵימָא לַן דְּאִי אִיכָּא כַּמָּה עֲשֵׂה גַּבַּהּ לָא מִיתְכַּפְּרָא? וְכֵיוָן דְּכִי אִיכָּא כַּמָּה עֲשֵׂה גַּבַּהּ מִיכַּפְּרָא, יוֹרְשֶׁיהָ נָמֵי מִיכַּפַּר. לְמֵימְרָא דְּקַנְיָא לְהוּ?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִנִּיחַ מִנְחָה לִשְׁנֵי בָנָיו וָמֵת – קְרֵיבָה, וְאֵין בּוֹ שׁוּתָּפוּת. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קַנְיָא לְהוּ, ״נֶפֶשׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא! וְלָא קַנְיָא לְהוּ?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִנִּיחַ בְּהֵמָה לִשְׁנֵי בָנָיו וָמֵת – קְרֵיבָה, וְאֵין מְמִירִין בָּהּ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קַנְיָא לְהוּ – הַיְינוּ דְּאֵין מְמִירִין בָּהּ, דְּהָוְיָא לְהוּ כְּשׁוּתָּפִין, וְשׁוּתָּפִין לָא מָצוּ מְמִירִין. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא קַנְיָא לְהוּ – אָמוֹרֵי נָמֵי לִימְרוּ! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״אִם הָמֵר יָמִיר״ – לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ; אֶחָד מֵמִיר וְאֵין שְׁנַיִם מְמִירִין. מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי מַעֲשֵׂר דִּכְתִיב: ״וְאִם גָּאֹל יִגְאַל״ לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ – הָכִי נָמֵי אֶחָד גּוֹאֵל וְאֵין שְׁנַיִם גּוֹאֲלִין?! שָׁאנֵי מַעֲשֵׂר, דְּגַבֵּי אֲבוּהוֹן נָמֵי אִיתֵיהּ בְּשׁוּתָּפוּת. אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי לְרַב אָשֵׁי: וּמִינַּהּ – אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קַנְיָא לְהוּ, הַיְינוּ דְּחַד מִיהָא מֵימַר; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא קַנְיָא לְהוּ, הֵיכִי מֵימַר? וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּקְדִּישׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וּמִתְכַּפֵּר עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וְהַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ – טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ! מִקִּיבְעָא לָא מְכַפְּרָא, מִקּוּפְיָא מְכַפְּרָא. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כִּיפְּרוּ עַל מַה שֶּׁבָּאוּ, אוֹ לֹא כִּיפְּרוּ? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִסְתַּבְּרָא דְּלֹא כִּיפְּרוּ; דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּיפְּרוּ, שֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא? וְאֶלָּא מַאי, לֹא כִּיפְּרוּ?! לָמָה הוּא קָרֵב? אָמַר רַב אָשֵׁי, רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לֹא כִּיפְּרוּ – שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ מִכֹּחַ לִשְׁמוֹ קָאָתֵי, וְשֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא – לְכַפֵּר; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כִּיפְּרוּ – שֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא? אִיבַּעְיָא לְהוּ: אַעֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה – מְכַפְּרָא, אוֹ לָא מְכַפְּרָא? מִי אָמְרִינַן מִידֵּי דְּהָוֵה אַחַטָּאת; מָה חַטָּאת – דְּקוֹדֶם הַפְרָשָׁה אִין, דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה לָא; אַף הָכָא נָמֵי – דְּקוֹדֶם הַפְרָשָׁה אִין, לְאַחַר הַפְרָשָׁה לָא? אוֹ דִלְמָא לָא דָּמְיָא לְחַטָּאת; דְּחַטָּאת – עַל כׇּל חֵטְא וְחֵטְא בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי חֲדָא חַטָּאת, וְהָכָא – כֵּיוָן דְּאִיכָּא כַּמָּה עֲשֵׂה גַּבֵּיהּ מְכַפְּרָא, אַעֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה נָמֵי מְכַפְּרָא? תָּא שְׁמַע: ״וְסָמַךְ... וְנִרְצָה״ – וְכִי סְמִיכָה מְכַפֶּרֶת?! וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בַּדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״! אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְסָמַךְ... וְנִרְצָה... לְכַפֵּר״? שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִסְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר, וְכִיפֵּר. מַאי לָאו דְּכִיפֵּר – עֲשֵׂה דְּקוֹדֶם הַפְרָשָׁה, לֹא כִּיפֵּר – אַעֲשֵׂה דִּסְמִיכָה, דְּהָוֵה לֵיהּ עֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה? אָמַר רָבָא: עֲשֵׂה דִּסְמִיכָה קָאָמְרַתְּ?! שָׁאנֵי הָתָם, דְּכֹל כַּמָּה דְּלָא שָׁחֵיט – בַּ״עֲמוֹד וּסְמוֹךְ״ קָאֵי; אֵימַת קָא הָוֵי עֲשֵׂה – לְאַחַר שְׁחִיטָה; לְאַחַר שְׁחִיטָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לַן. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא, אֵימָא: כִּיפֵּר – גַּבְרָא, לֹא כִּיפֵּר – קַמֵּי שְׁמַיָּא! מִי לָא תְּנַן: ״וְהַנּוֹתָר בַּשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּף וְגוֹ׳ לְכַפֵּר עָלָיו לִפְנֵי ה׳״ – אִם נָתַן, כִּיפֵּר; וְאִם לֹא נָתַן, לֹא כִּיפֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵן; בֵּין נִיתַּן בֵּין שֶׁלֹּא נִיתַּן – כִּיפֵּר, וּמַעֲלִין עָלָיו כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר. מַאי ״כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר״? אִילֵּימָא דְּמִבְּעֵי לְאֵיתוֹיֵי קׇרְבָּן אַחֲרִינָא, הָאָמְרַתְּ: בֵּין נִיתַּן בֵּין לֹא נִיתַּן כִּיפֵּר! אֶלָּא כִּיפֵּר – גַּבְרָא, לֹא כִּיפֵּר – קַמֵּי שְׁמַיָּא; הָכָא נָמֵי כִּיפֵּר כּוּ׳! הָתָם נָמֵי, כִּיפֵּר – מַתַּן בְּהוֹנוֹת, לֹא כִּיפֵּר – מַתְּנוֹת הָרֹאשׁ. תָּא שְׁמַע, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת לָמָה הֵן בָּאִין? כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שְׁלָמִים נִינְהוּ! אֶלָּא שְׂעִירֵי עֲצֶרֶת לָמָה הֵן בָּאִין? עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. נִזְרַק דָּמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, שֵׁנִי לָמָּה קָרֵב? עַל טוּמְאָה שֶׁאוֹרְעָה בֵּין זֶה לָזֶה. אֱמוֹר מֵעַתָּה: רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה, אֶלָּא שֶׁחִיסֵּךְ הַכָּתוּב. וְהָא הָכָא דַּעֲשֵׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה, וְקָא מְכַפְּרָא! אִי דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּבַת אַחַת – הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּזֶה אַחַר זֶה. וְלֵיקוֹ וְלֵימָא לֵיהּ לִקְרָא, דְּכִי כְּתִיבָא – בְּזֶה אַחַר זֶה כְּתִיבָא?! אָמַר רַב פָּפָּא: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר קָאָמְרַתְּ?! שָׁאנֵי קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר – דְּלֵב בֵּית דִּין קָמַתְנֶה עֲלֵיהֶן, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל; דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר – סַכִּין מוֹשַׁכְתָּן לְמַה שֶּׁהֵן. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל לְרַב פָּפָּא: וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן?! הָאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּמִידִין שֶׁלֹּא הוּצְרְכוּ לַצִּבּוּר – לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵין נִפְדִּין תְּמִימִים, לְדִבְרֵי חֲכָמִים נִפְדִּין תְּמִימִין! וְעוֹד, הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: שְׂעִירֵי עֲצֶרֶת שֶׁקִּבֵּל דָּמָן בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת, וְנִזְרַק דָּמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן; שֵׁנִי לָמָה הוּא בָּא? עַל טוּמְאָה שֶׁאוֹרְעָה בֵּין זְרִיקָה שֶׁל זֶה לָזֶה. נִזְרַק דָּמוֹ שֶׁל שֵׁנִי לָמָה הוּא קְרֵיבִין עַד כָּאן לָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ – אֶלָּא עֲשֵׂה דִּלְאַחַר שְׁחִיטָה, אֲבָל עָשָׂה דִּלְאַחַר הַפְרָשָׁה – לָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ! דִּלְמָא ״אִם תִּימְצֵי לוֹמַר״ קָאָמַר. אִיתְּמַר: תּוֹדָה שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם תּוֹדַת חֲבֵירוֹ כְּשֵׁרָה – רַבָּה אָמַר: כְּשֵׁרָה, רַב חִסְדָּא אָמַר: פְּסוּלָה. רַבָּה אָמַר כְּשֵׁרָה – תּוֹדָה לְשֵׁם תּוֹדָה נִשְׁחֲטָה. רַב חִסְדָּא אָמַר פְּסוּלָה – לְשׁוּם שְׁלָמִים דִּידֵיהּ נִשְׁחֲטָה בָּעֵינַן. אָמַר רַבָּה: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ וְגוֹ׳״ – אַבָּא חָנִין אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בָּא לְלַמֵּד: תּוֹדָה שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם שְׁלָמִים – כְּשֵׁרָה, שְׁלָמִים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ לְשֵׁם תּוֹדָה – פְּסוּלִים. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? תּוֹדָה קְרוּיָה שְׁלָמִים, וְאֵין שְׁלָמִים קְרוּיִין תּוֹדָה. שְׁלָמִים לְשֵׁם תּוֹדָה – פְּסוּלָה, הָא תּוֹדָה לְשֵׁם תּוֹדָה – כְּשֵׁרָה; מַאי, לָאו דְּחַבְרֵיהּ? לָא, דִּידֵיהּ. אֲבָל דְּחַבְרֵיהּ מַאי – פְּסוּלָה? אַדְּתָנֵי ״שְׁלָמִים לְשֵׁם תּוֹדָה פְּסוּלָה״, לִיתְנֵי ״תּוֹדָה לְשֵׁם תּוֹדָה״ – וְכׇל שֶׁכֵּן שְׁלָמִים לְשֵׁם תּוֹדָה! שְׁלָמִים לְשֵׁם תּוֹדָה דִּידֵיהּ אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִדְּתוֹדָה קְרוּיָה ״שְׁלָמִים״, שְׁלָמִים נָמֵי קְרוּיִין ״תּוֹדָה״ – וְכִי שָׁחֵיט לְהוּ לְשֵׁם תּוֹדָה לִיכַּשְּׁרוּ; קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רָבָא: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת – כְּשֵׁירָה, לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא? ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת״ אָמַר רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת נִשְׁחֲטָה. לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה. וְאָמַר רָבָא: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת – פְּסוּלָה. עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב עוֹלָה – כְּשֵׁרָה. מַאי טַעְמָא? ״וְכִפֶּר עָלָיו״ – עָלָיו וְלֹא עַל חֲבֵירוֹ; חֲבֵירוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ, בִּמְחוּיָּיב כַּפָּרָה כְּמוֹתוֹ. וְאָמַר רָבָא: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּיָּיב כְּלוּם – פְּסוּלָה, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מְחוּיָּיב עֲשֵׂה. וְאָמַר רָבָא: חַטָּאת מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי עֲשֵׂה מִקַּל וְחוֹמֶר – עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת מְכַפֶּרֶת, עַל חַיָּיבֵי עֲשֵׂה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! לְמֵימְרָא דְּבַת מִינַהּ הִיא?! וְהָאָמַר רָבָא: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת – פְּסוּלָה, עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב עוֹלָה – כְּשֵׁרָה! מִקִּיבְעָא לָא מְכַפְּרָא, מִקּוּפְיָא מְכַפְּרָא. וְאָמַר רָבָא: עוֹלָה שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – אָסוּר לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְגוֹ׳״. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: מִשּׁוּם דְּשַׁנִּי בַּהּ כּוּ׳, כִּדְרֵישׁ פִּירְקָא. וְאָמַר רָבָא: עוֹלָה הַבָּאָה לְאַחַר מִיתָה; שְׁחָטָהּ בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ – פְּסוּלָה, בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים – כְּשֵׁרָה, דְּאֵין בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה. וְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי אָמַר: יֵשׁ בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: דַּוְקָא קָאָמַר מָר יֵשׁ בְּעָלִים לְאַחַר מִיתָה – וּבָעֵי לְאֵיתוֹיֵי עוֹלָה אַחֲרִיתִי; אוֹ דִּלְמָא, דְּאִי אִיכָּא כַּמָּה עֲשֵׂה גַּבֵּיהּ מְכַפְּרָא? אֲמַר לֵיהּ: דַּוְקָא קָאָמֵינָא. וְאָמַר רָבָא: עוֹלָה – דּוֹרוֹן הִיא. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֵיכָּא תְּשׁוּבָה – ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״! וְאִי דְּאִיכָּא תְּשׁוּבָה – הָתַנְיָא: עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב, לֹא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִים לוֹ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ דּוֹרוֹן הוּא. חַטָּאת עַל מִי מְכַפֵּר, עוֹלָה לְאַחַר דּוֹרוֹן – סִימָן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: חַטָּאת לָמָּה בָּאָה? לָמָּה בָּאָה?! לְכַפֵּר! אֶלָּא לָמָּה בָּאָה לִפְנֵי עוֹלָה? לִפְרַקְלִיט שֶׁנִּכְנָס, רִיצָּה פְּרַקְלִיט – נִכְנָס דּוֹרוֹן אַחֲרָיו. חוּץ מִן הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת כּוּ׳. פֶּסַח מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם פֶּסַח. אַשְׁכְּחַן שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ, שִׁינּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא״ – שֶׁתְּהֵא זְבִיחָה לְשֵׁם פֶּסַח; אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְשִׁינּוּי בְעָלִים. אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ׳״. מַתְקֵיף לַהּ רַב סָפְרָא: הַאי ״וְזָבַחְתָּ״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב נַחְמָן – דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מִנַּיִן לְמוֹתַר פֶּסַח שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״ – וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים! מִכָּאן לְמוֹתַר הַפֶּסַח שֶׁיְּהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר, וּמַאי נִיהוּ – שְׁלָמִים. אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח״ – לְכִדְרַב נַחְמָן; ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״ – לְמִצְוָה בְּשִׁינּוּי קוֹדֶשׁ; ״וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח״ – בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים לְמִצְוָה; ״הוּא״ – לְעַכֵּב בֵּין הָכָא וְהָכָא. וְאַשְׁכְּחַן זְבִיחָה, שְׁאָר עֲבוֹדוֹת מְנָלַן? הוֹאִיל וְגַלִּי – גַּלִּי. רַב אָשֵׁי אָמַר: הוֹאִיל וְגַלִּי גַּלִּי לָא אָמְרִינַן. אֶלָּא עֲבוֹדוֹת מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְגוֹ׳״; וְתַנְיָא: ״בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת קׇרְבְּנֵיהֶם״ – זֶה בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח; הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים. מָה שְׁלָמִים – בֵּין שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ בֵּין שִׁינּוּי בְעָלִים, בָּעֵינַן לְמִצְוָה; אַף כׇּל – בֵּין שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ בֵּין שִׁינּוּי בְעָלִים, לְמִצְוָה. וְכִשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – בֵּין זְבִיחָה בֵּין שְׁאָר עֲבוֹדוֹת, לֹא חָלַקְתָּ בָּהֶן, לְמִצְוָה; אַף פֶּסַח – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין זְבִיחָה לִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת, לְעַכֵּב. מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״הוּא״ בִּזְבִיחָה – אֵינוֹ אֶלָּא לְעַכֵּב. אֶלָּא, ״הוּא״ לְמָה לִי? כִּדְתַנְיָא: נֶאֱמַר בְּפֶסַח ״הוּא״ בִּשְׁחִיטָה – לְעַכֵּב; אֲבָל אָשָׁם לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִין, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הוּקְטְרוּ אֵימוּרָיו – כָּשֵׁר. חַטָּאת מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת״ – שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם חַטָּאת. אַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה, קַבָּלָה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת״ – שֶׁתְּהֵא קַבָּלָה לְשֵׁם חַטָּאת. וְאַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה, זְרִיקָה מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ״ – שֶׁתְּהֵא כַּפָּרָה לְשֵׁם חַטָּאת. אַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״עָלָיו״ – עָלָיו וְלֹא עַל חֲבֵירוֹ. אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן? כִּדְאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״; הָכָא נָמֵי: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״. אַשְׁכְּחַן מִצְוָה – בְּשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, וּזְרִיקָה בְּשִׁנּוּי בְּעָלִים – בֵּין לְמִצְוָה בֵּין לְעַכֵּב. לְעַכֵּב – בְּכׇל עֲבוֹדוֹת בְּשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, וּבִשְׁאָר עֲבוֹדוֹת בְּשִׁנּוּי בְּעָלִים – בֵּין לְמִצְוָה בֵּין לְעַכֵּב, מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יוֹנָה: אָתְיָא מֵחַטַּאת נָזִיר, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה׳ וְעָשָׂה אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עֹלָתוֹ״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם חַטָּאת. אַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלַן? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁנּוּי קֹדֶשׁ, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְשִׁנּוּי בְּעָלִים. אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָלַן? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: ״חַטָּאת״–״חַטָּאתוֹ״. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״עוֹלַת״–״עוֹלָתוֹ״ מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ? וּלְרָבִינָא, ״מִנְחָת״–״מִנְחָתוֹ״, ״נֶסֶךְ״–״נִסְכּוֹ״, מַאי דָּרְשַׁתְּ בְּהוּ? הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ: ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ – בַּלַּיְלָה, ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ – אֲפִילּוּ לְמָחָר. אֶלָּא ״עוֹלַת״–״עוֹלָתוֹ״, מַאי דָּרְשַׁתְּ בְּהוּ? וְתוּ, מִי גָּמְרִי מֵהֲדָדֵי?! חַטַּאת חֵלֶב מֵחַטַּאת נָזִיר לָא גָּמְרָה – שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהּ דָּמִים אֲחֵרִים; חַטַּאת נָזִיר מֵחַטַּאת חֵלֶב לָא גָּמְרָה – שֶׁכֵּן כָּרֵת! אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָתְיָא מֵחַטַּאת מְצוֹרָע, דִּכְתִיב: ״וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הַחַטָּאת״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו לְשֵׁם חַטָּאת. וְאַשְׁכְּחַן שִׁנּוּי קֹדֶשׁ, שִׁנּוּי בְּעָלִים מְנָלֵיהּ? אָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עַל הַמִּטַּהֵר וְגוֹ׳״ – עַל הַמִּטַּהֵר זֶה, וְלֹא עַל הַמִּטַּהֵר חֲבֵירוֹ. וְאַכַּתִּי, מִי יָלְפָא מֵהֲדָדֵי?! חַטַּאת חֵלֶב מֵחַטַּאת מְצוֹרָע לָא יָלְפָא – שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהּ דָּמִים אֲחֵרִים; חַטָּאת מְצוֹרָע מֵחַטַּאת חֵלֶב לָא גָּמְרָה – שֶׁכֵּן כָּרֵת! מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי. בְּהֵי לָא לִכְתּוֹב? לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת חֵלֶב, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?! מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמָּהֶם דָּמִים אֲחֵרִים! לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת נָזִיר, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?! מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן אֵין לָהֶן שְׁאֵלָה! לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטַּאת מְצוֹרָע, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ?! מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן אֵין בָּאִין בְּדַלּוּת! אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה וְלַמִּנְחָה וְגוֹ׳״ – הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לִשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – בֵּין שִׁנּוּי קֹדֶשׁ בֵּין שִׁנּוּי בְּעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָן לְמִצְוָה; אַף חַטָּאת – בֵּין שִׁנּוּי קֹדֶשׁ בֵּין שִׁנּוּי בְּעָלִים, בָּעֵינַן לִשְׁמָן לְמִצְוָה. הִילְכָּךְ, מִצְוָה – מִשְּׁלָמִים, וְהָנָךְ קְרָאֵי – לְעַכֵּב. וְאַשְׁכְּחַן חַטַּאת חֵלֶב, דִּכְתִיב בָּהּ ״לַחַטָּאת״; חַטָּאת דַּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל, וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם, וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ; מְנָלַן? חַטָּאת דַּעֲבוֹדָה זָרָה – אָתְיָא מֵחַטַּאת חֵלֶב, שֶׁכֵּן כָּרֵת כְּמוֹתָהּ; וְהָנָךְ כּוּלְּהִי – אָתְיָין בְּמָה הַצַּד. תָּנוּ רַבָּנַן: פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ – לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל; וּבִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – לִשְׁמוֹ פָּסוּל, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר. של״ו קבאיצ״ן ממה״ר בצ״א ב״א סִימָן מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר קְרָא: ״וְאִם מִן הַצֹּאן קׇרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים לַה׳״ – דָּבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן יְהֵא לְזֶבַח שְׁלָמִים. אֵימָא שְׁלָמִים אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא! אָמַר רַבִּי אִילָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״לְזֶבַח״ – לְרַבּוֹת כׇּל זֶבַח. אֵימָא כֹּל דְּשָׁחֵיט – לֶהֱוֵי כְּמוֹתָהּ! אִי הֲוָה כְּתִיב ״לִשְׁלָמִים וְזֶבַח״ – כִּדְקָאָמְרַתְּ; הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״לְזֶבַח שְׁלָמִים״ – לְכֹל דְּשָׁחֵיט לֵיהּ, שְׁלָמִים לֶהֱוֵי. אֵימָא: ״לְזֶבַח״ – כָּלַל, ״שְׁלָמִים״ – פָּרַט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶׁבַּפְּרָט; שְׁלָמִים אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא! ״לַה׳״ – הָדַר וְכָלַל. מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד: הָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא; כְּלָלָא קַמָּא – מְרַבֵּי זְבָחִים וְתוּ לָא; כְּלָלָא בָּתְרָא – ״לַה׳״ כֹּל דְּלַה׳, וַאֲפִילּוּ לְעוֹפוֹת וַאֲפִילּוּ לִמְנָחוֹת! הָא תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּכְלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ כִּי הַאי גַוְונָא: כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – שֶׁהוּא שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר; אַף כֹּל – שֶׁהוּא שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר. אִי – מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ, דָּבָר הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה; אַף כׇּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – עוֹלָה וּשְׁלָמִים אִין, חַטָּאת וְאָשָׁם לֹא! אֶלָּא ״לְזֶבַח״ – רִבּוּיָא הוּא. אֵימָא לְכֹל דְּשָׁחֵיט לֵיהּ – לֶהֱוֵי כְּוָותֵיהּ! אָמַר רַבִּי אָבִין: דּוֹחִין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִים אֵצֶל קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין, וְאֵין דּוֹחִין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין אֵצֶל קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. אַטּוּ חַטָּאת וְאָשָׁם מִי לָא מִיתְאַכְלִי?! אֶלָּא דּוֹחִין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין לְכׇל אָדָם אֵצֶל קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין לְכׇל אָדָם, וְאֵין דּוֹחִין קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין לְכׇל אָדָם אֵצֶל קָדָשִׁים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין לְכׇל אָדָם. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי אָבִין אָמַר: דּוֹחִין קָדָשִׁים קַלִּים אֵצֶל קָדָשִׁים קַלִּים, וְאֵין דּוֹחִין קָדָשִׁים קַלִּים אֵצֶל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. מַתְקֵיף לַהּ רַב יִצְחָק בְּרַבִּי סַבְרִיוּ סַבְרִין, אֵימָא: שַׁחְטֵיהּ לְשֵׁם מַעֲשֵׂר – לֶיהֱוֵי מַעֲשֵׂר! לְמַאי הִילְכְתָא? דְּלָא לִיבְעֵי נְסָכִים, וּלְמִלְקֵא עֲלֵיהּ בְּלֹא יִמָּכֵר בְּ״לֹא יִגָּאֵל״. אָמַר קְרָא: ״הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹדֶשׁ״ – זֶה מַעֲשֵׂר, וְאֵין אַחֵר מַעֲשֵׂר. אֵימָא: שַׁחְטֵיהּ לְשֵׁם בְּכוֹר – לֶיהֱוֵי כִּבְכוֹר! לְמַאי הִילְכְתָא? דְּלָא לִיבְעֵי נְסָכִים, אִי נָמֵי דְּלִיתְּבֵיהּ לְכֹהֲנִים. בְּכוֹר נָמֵי, ״עֲבָרָה״–״עֲבָרָה״ מִמַּעֲשֵׂר גָּמַר. וְאֵימָא: שַׁחְטֵיהּ לְשֵׁם תְּמוּרָה – לֶיהֱוֵי תְּמוּרָה! לְמַאי הִילְכְתָא? לְמִלְקֵא עֲלֵיהּ, אִי נָמֵי לְמֵיקַם עֲלֵיהּ בְּ״לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל״. אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ״ – זוֹ תְּמוּרָה, וְאֵין אַחֵר תְּמוּרָה. וְאֵימָא: שַׁחְטֵיהּ לְשֵׁם תּוֹדָה – לֶיהֱוֵי כִּי תוֹדָה! לְמַאי הִילְכְתָא? לְהַטְעִינוֹ לֶחֶם. מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּפֶסַח גּוּפֵיהּ לָא בָּעֵי לֶחֶם, וּמוֹתָרוֹ בָּעֵי לֶחֶם?! אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי – מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּפֶסַח גּוּפֵיהּ לָא בָּעֵי נְסָכִים, וּמוֹתָרוֹ בָּעֵי נְסָכִים?! אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמוֹתַר תּוֹדָה עַצְמָהּ – לָא בָּעֵי לֶחֶם, וְאִילּוּ מוֹתָר דְּאָתְיָא לְהוּ מֵעָלְמָא – בָּעֲיָא לֶחֶם?! מַתְקֵיף לַהּ רַב יֵימַר בְּרֵיהּ דְּרַב הִילֵּל: וּמִמַּאי דִּבְמוֹתַר פֶּסַח כְּתִיב? דִּילְמָא בְּמוֹתַר אָשָׁם כְּתִיב! אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״וְאִם מִן הַצֹּאן קׇרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים״ – דָּבָר הַשָּׁוֶה בְּכׇל הַצֹּאן. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אָבִין בַּר חִיָּיא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי אָבִין בַּר כָּהֲנָא: בְּכֹל אֲתַר אַתְּ אָמְרַתְּ ״מִן״ – לְהוֹצִיא, וְכָאן ״מִן״ – לְרַבּוֹת! אָמַר רַבִּי מָנִי: הָכָא נָמֵי ״מִן״ לְהוֹצִיא – דְּלָא אָתֵי בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, וְלָא אָתֵי בִּנְקֵיבָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה: וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּכִי כְּתִיב הַאי – בְּמוֹתַר פֶּסַח כְּתִיב?! וְהָא מִדִּכְתִיב ״אִם כֶּשֶׂב״, ״אִם עֵז״ – מִכְּלָל דְּלָאו בְּמוֹתַר פֶּסַח כְּתִיב! הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״כֶּבֶשׂ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַפֶּסַח לְאַלְיָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִם כֶּבֶשׂ״ – לְרַבּוֹת פֶּסַח שֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ; וּשְׁלָמִים הַבָּאִים מֵחֲמַת פֶּסַח – לְכׇל מִצְוַת שְׁלָמִים, שֶׁיִּטָּעֲנוּ סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וְשׁוֹק. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִם עֵז״ – הִפְסִיק הָעִנְיָן, לִימֵּד עַל הָעֵז שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה אַלְיָה. וְהָא – מֵהָכָא נָפְקָא?! מִדַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל נָפְקָא, דְּאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: ״וְאִם מִן הַצֹּאן קׇרְבָּנוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים״ – דָּבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן יְהֵא לְזֶבַח שְׁלָמִים! וְאַכַּתִּי מִדְּרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ נָפְקָא! דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מִנַּיִן לְמוֹתַר פֶּסַח שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״. וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים! אֶלָּא מִכָּאן לְמוֹתַר הַפֶּסַח שֶׁיְּהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר; וּמַאי נִיהוּ – שְׁלָמִים. אֶלָּא תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי, חַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ, וְחַד לְעִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ, וְחַד לְלֹא עִיבְּרָה לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ. וּצְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד, הֲוָה אָמֵינָא: הֵיכָא דְּעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ וּזְמַנּוֹ – דְּאִידְּחִי מִפֶּסַח לִגְמָרֵי; אֲבָל עִיבְּרָה זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ, דַּחֲזֵי לְפֶסַח שֵׁנִי – אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָנֵי תַּרְתֵּי – מִשּׁוּם דְּאִידְּחִי לְהוּ מִמִּילְּתַיְיהוּ; אֲבָל הֵיכָא דְּלָא עִבֵּר לֹא זְמַנּוֹ וְלֹא שְׁנָתוֹ, דַּחֲזֵי לְפֶסַח – אֵימָא לָא; צְרִיכִי. אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשׁוּם חַטַּאת נַחְשׁוֹן – כְּשֵׁירָה; דְּאָמַר קְרָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַחַטָּאוֹת. יָתֵיב רָבָא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא; אֵיתִיבֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁירוֹת, וְעָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה; לְפִי שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לִזְבָחִים. שֶׁהַקּוֹמֵץ מַחֲבַת לְשֵׁם מַרְחֶשֶׁת – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא מַחֲבַת, חֲרֵיבָה לְשֵׁם בְּלוּלָה – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין שֶׁהִיא חֲרֵיבָה; אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵּן – שְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, קַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן, זְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן. טַעְמָא דְּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין, הָא אֵין מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין – לָא; אַמַּאי? לֵימָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַמְּנָחוֹת! אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהּ נַחְשׁוֹן – כְּשֵׁירָה; אֵין כַּפָּרָה לְמֵתִים. וְלֵימָא מֵת בְּעָלְמָא! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּמֵת; הָא דְּחַי דּוּמְיָא דְּנַחְשׁוֹן – פְּסוּלָה. וּמַאי נִיהוּ? חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע. הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ! אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת כְּנַחְשׁוֹן – כְּשֵׁירָה; חַטַּאת נַחְשׁוֹן – עוֹלָה הִיא. אִיכָּא דְּאָמַר, אָמַר רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּמָבוֹג: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת נַחְשׁוֹן – פְּסוּלָה; חַטַּאת נַחְשׁוֹן – עוֹלָה הִיא. וְלֵימָא: חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע! עִיקַּר חַטָּאת נָקֵט. אָמַר רַב: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטַּאת דָּם, לְשֵׁם חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה – כְּשֵׁירָה. לְשֵׁם חַטַּאת נָזִיר, לְשֵׁם חַטַּאת מְצוֹרָע – פְּסוּלָה; הָנֵי עוֹלוֹת נִינְהוּ. בָּעֵי רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כָּרֵת כְּמוֹתָהּ; אוֹ דִילְמָא, אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ? רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי כּוּלְּהוּ לִפְסוּלָא, מַאי טַעְמָא? ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְחַטָּאת״ – לְשֵׁם אוֹתָהּ חַטָּאת. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: בַּעְיָא דְּרָבָא הֵיכִי מַתְנִיתוּ לַהּ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים מַתְנֵינַן לַהּ וְהָכִי מַתְנֵינַן לָהּ, אָמַר רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת דָּם וְחַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה – פְּסוּלָה. עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטַּאת נָזִיר וְחַטַּאת מְצוֹרָע – כְּשֵׁירָה. וּבָעֲיִין לַהּ הָכִי – בָּעֵי רָבָא: חַטַּאת חֵלֶב שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל מִי שֶׁמְּחוּיָּיב חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כָּרֵת כְּמוֹתָהּ; אוֹ דִילְמָא, אֵין קָבוּעַ כְּמוֹתָהּ? תֵּיקוּ. אִיתְּמַר: שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ, לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: פְּסוּלָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כְּשֵׁירָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה – מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְיָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁירָה – אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְלָא יָלְפִינַן מִמַּחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ – דְּאִיתְּמַר: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, וּלְהַקְטִיר חֶלְבָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲסוּרָה; מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְיָלְפִינַן חוּץ מִבִּפְנִים. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מוּתֶּרֶת; אֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְלָא יָלְפִינַן חוּץ מִפְּנִים. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא – בְּהָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אֲבָל פְּנִים מִפְּנִים אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן; וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָא – בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֲבָל בְּהַהִיא אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ; צְרִיכִי. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: מֵתִיב רַב יִרְמְיָה לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, וְרַבִּי אִילָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ. רַב יִרְמְיָה לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט חוּץ לִזְמַנּוֹ״ שֶׁהוּא כָּשֵׁר, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ – פָּסוּל; מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ״ – פָּסוּל, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל?! מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר אֲהִילַאי: מָה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁכֵּן כָּרֵת! אֶלָּא אָמַר רָבָא בַּר אֲהִילַאי, הָכִי קָאָמַר: וּמָה מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט חוּץ לִמְקוֹמוֹ״ שֶׁהוּא כָּשֵׁר, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל; מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ״ שֶׁהוּא פָּסוּל, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל?! מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מַה לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים; תֹּאמַר בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּפֶסַח וְחַטָּאת?! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לְשֵׁם פְּלוֹנִי״ שֶׁהוּא כָּשֵׁר, לִזְרוֹק דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ לְשֵׁם פְּלוֹנִי – פָּסוּל; מָקוֹם שֶׁאִם אָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט שֶׁלֹּא לִשְׁמָן״ שֶׁהוּא פָּסוּל, שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִזְרוֹק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל?! רַבִּי אִילָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ: לֹא תֹּאמַר בִּזְרִיקָה, וְתֵיתֵי מִקַּל וָחוֹמֶר מִבֵּינַיָּיא מִשְּׁחִיטָה וְקַבָּלָה! לְמַאי הִלְכְתָא כְּתַב רַחֲמָנָא? לוֹמַר דְּאֵין מְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וְדִלְמָא דִּמְחַשְּׁבִין מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה! אִם כֵּן, לִשְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ, וְתֵיתֵי מִקַּל וָחוֹמֶר דְּרַב אָשֵׁי. וְאִידָּךְ פָּרֵיךְ הָכִי: מָה לְהָנָךְ – שֶׁכֵּן טְעוּנוֹת צָפוֹן, וְיֶשְׁנָן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת! וְאִידַּךְ – הַשְׁתָּא מִיהָא בִּשְׁלָמִים קַיָּימִין. אִיתְּמַר: שְׁחָטָהּ לִשְׁמָהּ, לִזְרוֹק דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – רַב נַחְמָן אָמַר: פְּסוּלָה, רַבָּה אָמַר: כְּשֵׁרָה. וַהֲדַר בֵּיהּ רַבָּה לְגַבֵּי רַב נַחְמָן, מִקַּל וָחוֹמֶר דְּרַב אָשֵׁי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף אֶת הָאָשָׁם. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא, וְאָשָׁם בָּא עַל חֵטְא; מָה חַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה, אַף אָשָׁם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – פָּסוּל. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת – שֶׁכֵּן דָּמָהּ לְמַעְלָה! אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פֶּסַח יוֹכִיחַ – שֶׁדָּמוֹ לְמַטָּה, וּשְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָה לְפֶסַח – שֶׁכֵּן זְמַנּוֹ קָבוּעַ! אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חַטָּאת תּוֹכִיחַ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: חוֹזְרַנִי חֲלִילָה. חָזַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְדָנוֹ דִּין אַחֵר: חַטָּאת נֶאֱמַר בָּהּ ״הִיא״ בִּשְׁחִיטָה – הִיא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁירָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה; וּפֶסַח נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ בִּזְבִיחָה – הוּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל; אַף אָשָׁם נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ – הוּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: חַטָּאת נֶאֱמַר בָּהּ ״הִיא״ בִּשְׁחִיטָה – הִיא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. פֶּסַח נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ בִּזְבִיחָה – הוּא לִשְׁמוֹ כָּשֵׁר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל. אֲבָל אָשָׁם, לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״הוּא״ – אֶלָּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִין, וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הוּקְטְרוּ אֵימוּרִין – כָּשֵׁר! אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם״ – מָה חַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל, אַף אָשָׁם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּסוּל. אָמַר מָר: אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: חוֹזְרַנִי חֲלִילָה. וּלְמִיהְדַּר דִּינָא, וְלַיְיתֵי בְּ״מָה הַצַּד״! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד כָּרֵת. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת – שֶׁכֵּן דָּמָהּ לְמַעְלָה! וְלֵימָא לֵיהּ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת – שֶׁכֵּן נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים! בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת קָאָמְרִינַן. שֶׁאִם נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים – פְּסוּלָה! אִית לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר ״אַף הָאָשָׁם״. שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת! מֵחַטָּאת דִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל. שֶׁכֵּן טְעוּנָה אַרְבַּע מַתָּנוֹת! כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: כׇּל הַדָּמִים טְעוּנָה טְעוּנִין אַרְבַּע מַתָּנוֹת. שֶׁכֵּן טְעוּנָה עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת! וְלִיטַעְמָיךְ, הָאִיכָּא אֶצְבַּע! הָאִיכָּא קֶרֶן! הָאִיכָּא חוּדָּהּ! אֶלָּא חַד מִתְּרֵי תְּלָת טַעְמֵי נָקֵט. אָמַר מָר, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ. לֵימָא לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אָשָׁם נָמֵי דָּמוֹ לְמַעְלָה! אָמַר אַבָּיֵי: אָשָׁם דָּמוֹ לְמַעְלָה לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, קַל וְחוֹמֶר מֵעוֹלָה; וּמָה עוֹלָה שֶׁהִיא כָּלִיל – דָּמָהּ לְמַטָּה, אָשָׁם שֶׁאֵינוֹ כָּלִיל – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת! חַטַּאת הָעוֹף תּוֹכִיחַ. מָה לְחַטַּאת הָעוֹף, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מִין זֶבַח! עוֹלָה תּוֹכִיחַ. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְדָמָן לְמַטָּה; אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם – שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וְדָמוֹ לְמַטָּה. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: וְלִפְרוֹךְ, מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן אֵין לָהֶן קִצְבָה; תֹּאמַר בְּאָשָׁם – שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה?! אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר קְרָא: ״הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אוֹתָהּ״ – אוֹתָהּ דָּמָהּ לְמַעְלָה, וְאֵין דָּמוֹ שֶׁל אַחֵר לְמַעְלָה. אִי הָכִי, חַטָּאת נָמֵי נֵימָא: אוֹתָהּ – לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה; הָא שְׁאָר זְבָחִים – בֵּין לִשְׁמָן בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִין! הָהוּא ״אוֹתָהּ״ לָאו דַּוְקָא, דְּהָא שַׁיַּיר פֶּסַח. הָכָא נָמֵי לָאו דַּוְקָא, דְּהָא שַׁיַּיר עוֹלַת הָעוֹף! בִּזְבִיחָה מִיהָא לָא שַׁיַּיר מִידֵּי. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא מַנִּי – רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: הַאי מָקוֹם לְחוֹד, וְהַאי מָקוֹם לְחוֹד. דְּתַנְיָא: דָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים נִיתָּנִין מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּה, וְהָעֶלְיוֹנִים מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַעְלָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִין – בְּעוֹלַת הָעוֹף; אֲבָל בְּחַטַּאת בְּהֵמָה – הִיא עַצְמָהּ אֵין נַעֲשֶׂה אֶלָּא עַל גּוּפָהּ שֶׁל קֶרֶן. תְּנַן הָתָם, שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כׇּל דָּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לַהֵיכָל לְכַפֵּר – פְּסוּלִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חַטָּאת בִּלְבַד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הָאָשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם״. בִּשְׁלָמָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כִּדְקָאָמַר טַעְמָא, אֶלָּא רַבָּנַן מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: אָשָׁם נִכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים פָּסוּל – לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, קַל וָחוֹמֶר מֵעוֹלָה; מָה עוֹלָה שֶׁהִיא כָּלִיל, נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנִים כְּשֵׁרָה; אָשָׁם שֶׁאֵינוֹ כָּלִיל, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת! מִנְחַת חוֹטֵא תּוֹכִיחַ. וְלֵימָא: חַטַּאת הָעוֹף תּוֹכִיחַ! חַטַּאת הָעוֹף – בַּעְיָא דְּרַבִּי אָבִין הִיא. וְלִפְרוֹךְ: מָה לְמִנְחַת חוֹטֵא, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מִין זֶבַח! עוֹלָה תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין; לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן: שֶׁהֵן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְנִכְנַס דָּמָן לִפְנִים – כְּשֵׁרִין; אַף אֲנִי אָבִיא אָשָׁם – שֶׁהוּא קוֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וְנִכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים – כָּשֵׁר. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אָשֵׁי: וְלִפְרוֹךְ, מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן אֵין לָהֶן קִצְבָה; תֹּאמַר בְּאָשָׁם – שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה?! אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן, דְּאָמַר קְרָא: ״דָּמָהּ״ – דָּמָהּ שֶׁל זוֹ, וְלָא דָּמָהּ שֶׁל אַחֵר. וְאִידַּךְ – ״דָּמָהּ״ וְלֹא בְּשָׂרָהּ. וְאִידָּךְ – ״דָּם״–״דָּמָהּ״. וְאִידַּךְ – ״דָּם״–״דָּמָהּ״ לָא דָּרֵישׁ. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – כָּשֵׁר; הַיְינוּ דְּאִיתַּקַּשׁ מִנְחָה לְחַטָּאת, מִנְחָה לְאָשָׁם. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם״ – מִנְחַת חוֹטֵא הֲרֵי הִיא כְּחַטָּאת, לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, פְּסוּלָה; מִנְחַת נְדָבָה הֲרֵי הִיא כְּאָשָׁם, לְפִיכָךְ קְמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כְּשֵׁרָה. אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ מִנְחָה לְחַטָּאת וּמִנְחָה לְאָשָׁם? לְכִי אִידַּךְ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּתְנַן: שֶׁלֹּא בִּכְלֵי שָׁרֵת – פְּסוּלָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. וְאָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר קְרָא: ״קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים הִוא כַּחַטָּאת וּכְאָשָׁם״ – בָּא לְעוֹבְדָהּ בַּיָּד, עוֹבְדָהּ בַּיָּמִין כַּחַטָּאת; בִּכְלִי, עוֹבְדָהּ בִּשְׂמֹאל כָּאָשָׁם. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – הַאי קְרָא מַפֵּיק לֵיהּ לְהָכִי וּמַפֵּיק לֵיהּ לְהָכִי?! עִיקָּר קְרָא – לְכִדְרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא הוּא דַּאֲתָא; וּמִנְחַת חוֹטֵא דִּפְסוּלָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – טַעְמָא אַחֲרִינָא הוּא: חַטָּאת טַעְמָא מַאי – דִּכְתִיב בַּהּ ״הִיא״; מִנְחַת חוֹטֵא נָמֵי כְּתִיב בַּהּ ״הִיא״. וּלְרַבָּנַן, לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ אָשָׁם לְחַטָּאת? לוֹמַר לָךְ: מָה חַטָּאת טְעוּנָה סְמִיכָה, אַף אָשָׁם טָעוּן סְמִיכָה. יוֹסֵף בֶּן חוֹנִי אוֹמֵר: הַנִּשְׁחָטִין כּוּ׳. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יוֹסֵף בֶּן חוֹנִי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבָּה אָמַר: בַּאֲחֵרִים לְשֵׁם חַטָּאת פְּלִיגִי. דְּתַנְיָא: הַפֶּסַח שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתוֹ, וּשְׁחָטוֹ בִּזְמַנּוֹ לִשְׁמוֹ; וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֲחֵרִים לְשֵׁם פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ – אֲחֵרִים כְּשֵׁרִים לִשְׁמוֹ; בִּזְמַנּוֹ שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּכְשְׁרוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ?! אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אוֹ חִילּוּף הַדְּבָרִים: וּמָה אִם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ – כָּשֵׁר הוּא לְשֵׁם אֲחֵרִים; בִּזְמַנּוֹ, שֶׁהוּא כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיּוּכְשַׁר לְשֵׁם אֲחֵרִים?! וְיוּכְשַׁר פֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ! וְכָךְ אַתָּה אוֹמֵר?! מָה לִי הוּכְשְׁרוּ אֲחֵרִים בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה לִשְׁמוֹ – שֶׁכֵּן הוּא כָּשֵׁר לְשֵׁם אֲחֵרִים; וְיוּכְשְׁרוּ אֲחֵרִים בִּזְמַנּוֹ לִשְׁמוֹ – שֶׁכֵּן הוּא פָּסוּל לְשֵׁם אֲחֵרִים?! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אִם כֵּן, הוֹרַעְתָּה כֹּחַ פֶּסַח, וְנָתַתָּ כֹּחַ בִּשְׁלָמִים. חָזַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְדָנוֹ דִּין אַחֵר: מָצִינוּ מוֹתַר פֶּסַח בָּא שְׁלָמִים, וְאֵין מוֹתַר שְׁלָמִים בָּא פֶּסַח. וּמָה פֶּסַח, שֶׁמּוֹתָרוֹ בָּא שְׁלָמִים – שְׁחָטוֹ בִּזְמַנּוֹ לְשׁוּם שְׁלָמִים, פָּסוּל; שְׁלָמִים, שֶׁאֵין מוֹתָרָן בָּא פֶּסַח – אִם שְׁחָטָם לְשֵׁם פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּסוּלִין?! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצִינוּ מוֹתַר חַטָּאת בָּא עוֹלָה, וְאֵין מוֹתַר עוֹלָה בָּא חַטָּאת; וּמָה חַטָּאת, שֶׁמּוֹתָרָהּ בָּא עוֹלָה – שְׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה, פְּסוּלָה; עוֹלָה, שֶׁאֵין מוֹתָרָהּ בָּא חַטָּאת – שְׁחָטָהּ לְשֵׁם חַטָּאת, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה?! אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת – שֶׁכֵּן כְּשֵׁרָה לִשְׁמָהּ כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ, תֹּאמַר בַּפֶּסַח – שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ אֶלָּא בִּזְמַנּוֹ?! הוֹאִיל וְהוּא פָּסוּל לִשְׁמוֹ, דִּין הוּא שֶׁיִּפָּסְלוּ אֲחֵרִים לִשְׁמוֹ. שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר כּוּ׳. רַב אָשֵׁי מַתְנֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי: מַאי טַעְמָא דְּשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה? דְּאָמַר קְרָא: ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה׳״ – בְּמוּרָם מֵהֶן אֵין מִתְחַלְּלִין, בְּנָמוּךְ מֵהֶם מִתְחַלְּלִין. וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! וְהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִשְׁמוּאֵל – דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִן לָאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל שֶׁהוּא בְּמִיתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה׳״ – בַּעֲתִידִים לִתְרוֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא ״אֲשֶׁר הוּרְמוּ״; מַאי ״אֲשֶׁר יָרִימוּ״? שְׁמַע מִינַּיהּ תַּרְתֵּי. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין – וְכִי פְּלִיג בַּחֲדָא פְּלִיג, אוֹ דִלְמָא כְּשֵׁרִין וּמְרַצִּין – וּבְתַרְתֵּי פְּלִיגִי? אָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי זְרִיקָא, תָּא שְׁמַע: הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם שְׁלָמִים – כְּשֵׁרִים. שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם בְּכוֹר אוֹ לְשֵׁם מַעֲשֵׂר – פְּסוּלִין. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּשֵׁרִין וּמְרַצִּין, בְּכוֹר בַּר רַיצּוֹיֵי הוּא?! אֶלָּא כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין! וּמִדְּסֵיפָא כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין, רֵישָׁא נָמֵי כְּשֵׁרִין וְאֵין מְרַצִּין! מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתַהּ, וְהָא כִּדְאִיתַהּ. אֶלָּא מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? גָּבוֹהַּ וְנָמוּךְ קָא מַשְׁמַע לַן?! תְּנֵינָא: כֵּיצַד? קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים כּוּ׳! מַהוּ דְּתֵימָא: קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים הוּא דְּאִיכָּא גָּבוֹהַּ וְנָמוּךְ, אֲבָל קַלִּים וְקַלִּים – לָא. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: שְׁלָמִים קוֹדְמִים אֶת הַבְּכוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן טְעוּנִין מַתַּן אַרְבַּע, וּסְמִיכָה, וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק! הָא עִיקָּר, הָהִיא אַגְּרָרָא נַסְבַהּ. מַתְנִי׳ הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר, כְּאִילּוּ נִשְׁחַט בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר. בֶּן בְּתִירָא פּוֹסֵל, כְּאִילּוּ נִשְׁחַט בֵּין הָעַרְבַּיִם. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מְקוּבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן בַּיּוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּישִׁיבָה, שֶׁכׇּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִין שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁרִין, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים מִשּׁוּם חוֹבָה; חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. וְלֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַכְשִׁיר הָיָה בֶּן בְּתִירָא בְּפֶסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לִשְׁמוֹ, דְּכוּלֵּיהּ יוֹמָא זִימְנֵיהּ הוּא. וּמַאי ״כְּאִילּוּ״? אַיְּידֵי דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ ״כְּאִילּוּ״, אָמַר אִיהוּ נָמֵי ״כְּאִילּוּ״. אִי הָכִי, אַדְּמִיפַּלְגִי בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – לִיפַּלְגוּ בְּלִשְׁמוֹ! אִי אִיפְּלִגוּ בְּלִשְׁמוֹ, הֲוָה אָמֵינָא: אֲבָל בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – מוֹדֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבֶן בְּתִירָא, הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רָאוּי; קָא מַשְׁמַע לַן. וְהָכְתִיב: ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״! אָמַר עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי: בֵּין שְׁנֵי עֲרָבִים. תָּמִיד, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״ – הָכִי נָמֵי דְּכוּלֵּי יוֹמָא כָּשֵׁר?! הָתָם, מִדִּכְתִיב: ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר״, מִכְּלָל דְּ״בֵין הָעַרְבָּיִם״ – בֵּין הָעַרְבַּיִם מַמָּשׁ. אֵימָא חַד בַּבֹּקֶר, אִידַּךְ כּוּלֵּיהּ יוֹמָא! ״אֶחָד... בַּבֹּקֶר״ – וְלֹא שְׁנַיִם בַּבֹּקֶר. נֵרוֹת, דִּכְתִיב ״בֵּין הָעַרְבַּיִם״ – הָכִי נָמֵי דְּכוּלֵּי יוֹמָא כָּשֵׁר?! שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר״, וְתַנְיָא: ״מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר״ – תֵּן לָהּ מִדָּתָהּ שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר. דָּבָר אַחֵר: אֵין לְךָ עֲבוֹדָה כְּשֵׁרָה מֵעֶרֶב וְעַד בֹּקֶר, אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד. קְטוֹרֶת, דִּכְתִיב בָּהּ: ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״ – הָכִי נָמֵי דְּכוּלֵּי יוֹמָא כָּשֵׁר?! שָׁאנֵי קְטֹרֶת, דְּאִיתַּקַּשׁ לְנֵרוֹת. הָתָם נָמֵי, כְּתִיב: ״שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב״! הָהוּא לִ״יאוּחַר דָּבָר״ הוּא דַּאֲתָא, דְּתַנְיָא: יְאוּחַר דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״בָּעָרֶב״ וּ״בֵין הָעַרְבָּיִם״, לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״ בִּלְבַד. וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ שָׁחֵיט לֵיהּ מִצַּפְרָא – אָמְרַתְּ זִימְנֵיהּ הוּא, וְכִי מָטֵי בֵּין הָעַרְבַּיִם – אָמְרַתְּ ״יְאוּחַר דָּבָר״? אִין; דְּהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה – מִתְפַּלֵּל שֶׁל מִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל שֶׁל מוּסָפִין. וּ״בֵין הָעַרְבַּיִם״ דִּכְתִיב גַּבֵּי קְטֹרֶת וְנֵרוֹת, לְמָה לִי? וְעוֹד הֵשִׁיב רַבִּי – תַּחַת בֶּן בְּתִירָא – לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר – שֶׁאֵין מִקְצָתוֹ רָאוּי, תֹּאמַר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר – שֶׁמִּקְצָתוֹ רָאוּי?! וְאִם אִיתָא, כּוּלּוֹ רָאוּי הוּא! אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פּוֹסֵל הָיָה בֶּן בְּתִירָא בְּפֶסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחֲרִית, בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רָאוּי. מְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ: אִם כֵּן, פֶּסַח כָּשֵׁר לְבֶן בְּתִירָא – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אִי דְּאַפְרְשֵׁיהּ הָאִידָּנָא – דָּחוּי מֵעִיקָּרוֹ הוּא, וְאִי דְּאַפְרְשִׁינְהוּ מֵאֶתְמוֹל – נִרְאֶה וְנִדְחֶה הוּא! אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: תְּהֵא לְאַחַר חֲצוֹת. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מִצַּפְרָא – אֵין מְחוּסַּר זְמַן לְבוֹ בַּיּוֹם. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מֵאוּרְתָּא – לַיְלָה אֵין מְחוּסָּר זְמַן; דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לֵיל שְׁמִינִי נִכְנָס לַדִּיר לְהִתְעַשֵּׂר. וְכִדְרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי, דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי רָמֵי: כְּתִיב ״וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ״ – הָא לַיְלָה חֲזֵי; וּכְתִיב ״וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה״ – הָא לַיְלָה לָא חֲזֵי! הָא כֵּיצַד? לַיְלָה לִקְדוּשָּׁה, וְיוֹם לְהַרְצָאָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: לֵימָא קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין?! אֲמַר לֵיהּ: אִין; דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּהֵמָה שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין – הִקְדִּישׁ חֶצְיָהּ, וְחָזַר וְלָקַח חֶצְיָהּ וְהִקְדִּישָׁהּ – קְדוֹשָׁה, וְאֵינָהּ קְרֵיבָה. וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וּתְמוּרָתָהּ כְּיוֹצֵא בָּהּ. וּשְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין, וּשְׁמַע מִינַּהּ דָּחוּי מֵעִיקָּרָא הָוֵה דָּחוּי, וּשְׁמַע מִינַּהּ יֵשׁ דִּחוּי בְּדָמִים. אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּמֵּד, וְחָזַר בּוֹ – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּטָּה, וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה. וּצְרִיכִי; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – מִשּׁוּם דְּהוּא דָּחֵי נַפְשֵׁיהּ בְּיָדַיִם; אֲבָל הָכָא דְּמִמֵּילָא אִידְּחִי – כְּיָשֵׁן דָּמֵי. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא – מִשּׁוּם דְּאֵין בְּיָדוֹ לַחֲזוֹר; אֲבָל הָכָא דְּיֵשׁ בְּיָדוֹ לַחֲזוֹר – אֵימָא לָא; צְרִיכָא. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְהוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מוּתָּר, וְחָזְרוּ בָּהֶן, מַהוּ? מִי הָוֵי דָּחוּי, אוֹ לָא הָוֵי דָּחוּי? אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: כִּי פָּתַח רַבִּי יוֹחָנָן בִּדְחוּיִין – מֵהָא פָּתַח. מַאי טַעְמָא? הָתָם – גַּבְרָא אִידְּחִי, קׇרְבָּן לָא אִידְּחִי; הָכָא – קׇרְבָּן נָמֵי אִידְּחִי. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מְקוּבְּלַנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן כּוּ׳. לְמָה לִי לְמִתְנָא ״שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן״? דְּכוּלְּהוּ בַּחֲדָא שִׁיטְתָא הֲווֹ קָיְימִי. לֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּבֶן עַזַּאי? ״עוֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״ – הִיא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. אָשָׁם נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ ״הוּא״! הָהוּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב. הַאי נָמֵי לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב! תְּרֵי ״הוּא״ כְּתִיבִי. גַּבֵּי אָשָׁם נָמֵי תְּרֵי ״הוּא״ כְּתִיבִי! אֶלָּא בֶּן עַזַּאי בְּקַל וָחוֹמֶר מַיְיתֵי לַהּ: וּמָה חַטָּאת שֶׁאֵינָהּ כָּלִיל, שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה, עוֹלָה שֶׁהִיא כָּלִיל – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת! פֶּסַח יוֹכִיחַ. מָה לְפֶסַח, שֶׁכֵּן זְמַנּוֹ קָבוּעַ! חַטָּאת תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין; לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן קֳדָשִׁים, וּשְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן פָּסוּל; אַף אֲנִי אָבִיא עוֹלָה – שֶׁהִיא קָדָשִׁים, וּשְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן צַד כָּרֵת! בֶּן עַזַּאי, צַד כָּרֵת לָא פָּרֵיךְ. אָשָׁם נָמֵי לַיְיתֵי! אָשָׁם – פָּרֵיךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִבּוּר כִּבְיָחִיד. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: צַד כָּרֵת נָמֵי פָּרֵיךְ, וּבֶן עַזַּאי גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ. וְהָא דְּקָאָמַר רַב הוּנָא קַל וָחוֹמֶר – לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא לְחַדֵּד בָּהּ תַּלְמִידָיו. מַתְנִי׳ הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָן; אוֹ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן – פְּסוּלִים. כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן? לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים. שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן? לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם פֶּסַח. שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים: בִּשְׁחִיטָה, וּבְקִבּוּל, וּבְהִילּוּךְ, וּבִזְרִיקָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בִּשְׁחִיטָה וְשֶׁלֹּא בְּקַבָּלָה וְשֶׁלֹּא בִּזְרִיקָה, אֲבָל אֶפְשָׁר בְּלֹא הִילּוּךְ – שׁוֹחֵט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק. רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת; בִּמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. גְּמָ׳ וְקַבָּלָה מִי פָּסְלָה?! וְהָתַנְיָא: ״וְהִקְרִיבוּ״ – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. אַתָּה אוֹמֵר קַבָּלַת הַדָּם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זְרִיקָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְזָרְקוּ״ – הֲרֵי זְרִיקָה אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהִקְרִיבוּ״? זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. ״בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים״ – שֶׁתְּהֵא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לְקַבָּלָה שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת? נֶאֱמַר כָּאן: ״בְּנֵי אַהֲרֹן״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים״; מָה לְהַלָּן – בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת, אַף כָּאן – בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַיי, אִם לֹא שָׁמַעְתִּי לְהַבְחִין הֶפְרֵשׁ בֵּין קַבָּלָה לִזְרִיקָה. וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אֲפָרֵשׁ: קַבָּלָה – לֹא עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה, זְרִיקָה – עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה. קִבְּלוֹ בַּחוּץ – אֵינוֹ חַיָּיב כָּרֵת, זְרָקוֹ בַּחוּץ – עָנוּשׁ כָּרֵת. קִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו, זְרָקוּהוּ פְּסוּלִין – חַיָּיבִין עָלָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: הָעֲבוֹדָה אִם הִטֵּיתָ יָמִין וּשְׂמֹאל! אֲנִי שָׁמַעְתִּי וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ, אַתָּה דּוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים לַשְּׁמוּעָה! בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, כׇּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו. אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל, כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל״, וְלָא קָתָנֵי ״מִתְפַּגֵּל״; שְׁמַע מִינַּהּ. וּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל לָא פָּסְלָה בְּקַבָּלָה?! וְהָתַנְיָא: יָכוֹל לֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בִּזְרִיקָה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו פִּיגּוּל הוּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה״ – בִּדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי אֲכִילָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה, הַמַּקְרִיב אוֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב״ – זְרִיקָה בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְתָה? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ. לוֹמַר לְךָ: מָה זְרִיקָה מְיוּחֶדֶת – שֶׁהִיא עֲבוֹדָה וּמְכַפֶּרֶת, וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה; אַף כׇּל – עֲבוֹדָה, וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה. יָצְאוּ שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין – שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה. אֶלָּא לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט עַל מְנָת לְקַבֵּל דָּמָהּ לְמָחָר״, הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי מְקַבֵּל דָּמָהּ עַל מְנָת לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: וּשְׁפִיכַת שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין – לָא פָּסְלָה בְּהוּ מַחְשָׁבָה?! וְהָתְנַן: יָכוֹל לֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁפִיכַת שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״ – בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת אֲכִילַת אָדָם, וְאַחַת אֲכִילַת מִזְבֵּחַ. לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי זוֹרֵק עַל מְנָת לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״, הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹפֵךְ שִׁירַיִם עַל מְנָת לְהַקְטִיר אֵימוּרִין לְמָחָר״. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: שָׁמַעְתִּי שֶׁטְּבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בְּחַטָּאת פְּנִימִית. שַׁמְעַהּ אִילְפָא, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַב פְּדָא. אֲמַר: כְּלוּם לָמַדְנוּ פִּיגּוּל – אֶלָּא מִשְּׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בָּהֶן, אַף חַטָּאת – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בהן בָּהּ. וְכִי הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ?! אִי, מָה שְׁלָמִים – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף חַטָּאת – שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – מֵרִבּוּיָא דִּקְרָאֵי קָאָתְיָא; הָכָא נָמֵי, מֵרִבּוּיָא דִּקְרָא קָאָתֵי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בַּעֲלִיָּה זוֹ שָׁמַעְתִּי, שֶׁטְּבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת. תָּהֵי בַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּלוּם לָמְדוּ פִּיגּוּל – אֶלָּא מִשְּׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בָּהֶן, אַף חַטָּאת – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בהן בָּהּ! וְכִי הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ?! אִי, מָה שְׁלָמִים – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף חַטָּאת – שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִין, הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ. הוֹאִיל וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ פּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים, וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פּוֹסֵל בְּחַטָּאת; מָה חוּץ לִמְקוֹמוֹ הַפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ הַפּוֹסֵל בְּחַטָּאת – מוֹצִיאָהּ מִידֵי פִּיגּוּל. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִצִּדַּהּ תְּבָרַאּ! מָה לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ הַפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים; תֹּאמַר בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּפֶסַח וְחַטָּאת בִּלְבַד?! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – דָּבָר הַפּוֹסֵל בָּהֶן מוֹצִיאָם מִידֵי פִּיגּוּל, דָּבָר הַמְעַכֵּב בָּהֶן מְבִיאָן לִידֵי פִּיגּוּל; הָכָא נָמֵי – דָּבָר הַפּוֹסֵל בָּהּ מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, דָּבָר הַמְעַכֵּב בָּהּ מְבִיאָה לִידֵי פִּיגּוּל. אָמַר רַב מָרִי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא – זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקּוֹמֵץ, וְנוֹתֵן בִּכְלִי, וְהַמּוֹלִיךְ, וְהַמַּקְטִיר. בִּשְׁלָמָא קוֹמֵץ – הַיְינוּ שׁוֹחֵט; מוֹלִיךְ – הַיְינוּ מוֹלִיךְ; מַקְטִיר נָמֵי – הַיְינוּ זוֹרֵק; אֶלָּא נוֹתֵן בִּכְלִי מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא דְּדָמֵי לְקַבָּלָה – מִי דָּמֵי?! הָתָם מִמֵּילָא, הָכָא אִיהוּ קָא שָׁקֵיל וְרָמֵי! אֶלָּא כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי דְּלָא יָהֵיב – עַל כָּרְחֵיהּ עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה הִיא; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי דְּלָא עָבֵיד לַהּ – עַל כָּרְחֵיהּ הַיְינוּ הוֹלָכָה. לָא, לְעוֹלָם דְּדָמֵי לְקַבָּלָה; וּדְקָאָמְרַתְּ: הָכָא מִמֵּילָא, הָתָם אִיהוּ קָא שָׁקֵיל וְיָהֵיב – כֵּיוָן דְּאִידֵּי וְאִידֵּי מַתַּן כְּלִי הוּא, מָה לִי מִמֵּילָא מָה לִי קָא שָׁקֵיל וְיָהֵיב. לֵימָא כְּתַנָּאֵי – דְּתָנֵי חֲדָא: טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בְּחַטָּאת, וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא מְפַגֶּלֶת וְלֹא מִתְפַּגֶּלֶת; מַאי, לָאו תַּנָּאֵי הִיא? לָא; הָא רַבָּנַן, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי אִירְיָא טְבִילַת אֶצְבַּע? הָאָמַר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם פִּיגּוּל! אֶלָּא הָא וְהָא רַבָּנַן, וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת, כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת. חַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת – פְּשִׁיטָא, לָא כְּתִיב בְּהוּ ״וְטָבַל״! אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וְלָקַח״ – וְאִי אָתֵי קוֹף רָמֵי לְהוּ אַיְּדֵיהּ בָּעֵי לְמִישְׁקַל זִימְנָא אַחֲרִיתִי – כְּמַאן דִּכְתִיב ״וְטָבַל״ דָּמֵי; קָא מַשְׁמַע לַן: לְהָכִי לָא כְּתִיב ״וְטָבַל״ – דְּמַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ, הוֹאִיל וַעֲבוֹדָה שֶׁאֵין יָכוֹל לְבַטְּלָהּ. וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כׇּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מוֹדֶה הָיָה לִפְסוֹל מִקַּל וָחוֹמֶר – וּמָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁהוּכְשְׁרוּ בִּשְׁלָמִים – פָּסוּל בְּחַטָּאת; חוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל בְּחַטָּאוֹת? וְאַשְׁכְּחַן חוּץ לִזְמַנּוֹ, חוּץ לִמְקוֹמוֹ מְנָלַן? אִי מִחוּץ לִזְמַנּוֹ – מָה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁכֵּן כָּרֵת! אִי מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּבָמָה! חִיּוּב שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בְּמַאי נוֹהֵג – בְּפֶסַח וְחַטָּאת; פֶּסַח וְחַטָּאת בְּבָמָה לֹא קָרְבוּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הֶקֵּישָׁא הוּא; ״שְׁלִישִׁי״ – זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ, ״פִּיגּוּל״ – זֶה חוּץ לִמְקוֹמוֹ. אָמַר רָבָא: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כִּבְרֵיהּ, דְּאָמַר: בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ – צָפוֹן; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלִפְנִים. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: תּוֹךְ עֲזָרָה מְקַדֵּשׁ; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת סִילּוּק בָּזִיכִין, אֶלָּא מִפֶּתַח הֵיכָל וְלַחוּץ. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, סָבַר: קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם – חֲדָא הִיא; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלַחוּץ. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר תּוֹךְ הַפֶּתַח כְּלִפְנִים; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֲפִילּוּ פְּסִיעָה אַחַת, אֶלָּא בִּכְדֵי הוֹשָׁטַת יָדוֹ. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, סָבַר: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת כְּלָל. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְאָמוֹרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא: הוֹלָכָה בְּזָר – מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כְּשֵׁרָה, וּמִקְרָא מְסַיְּיעֵנִי – ״וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפֶּסַח, וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם מִיָּדָם, וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים״. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: זָר, וְאוֹנֵן, שִׁיכּוֹר, וּבַעַל מוּם; בְּקַבָּלָה בְּהוֹלָכָה בִּזְרִיקָה – פָּסוּל. וְכֵן יוֹשֵׁב, וְכֵן שְׂמֹאל! תְּיוּבְתָּא. וְהָא רַב חִסְדָּא קְרָא קָאָמַר! דְּעָבֵיד מַעֲשֶׂה אִצְטְבָא. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הוֹלָכָה בְּזָר – מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן; רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: עֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ, לָאו עֲבוֹדָה הִיא – כְּשֵׁרָה בְּזָר. לְרַבָּנַן – פְּסוּלָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא שְׁחִיטָה, דַּעֲבוֹדָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ – וּכְשֵׁרָה בְּזָר! אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא. וְלָא?! וְהָאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: שְׁחִיטַת פָּרָה בְּזָר – פְּסוּלָה; וְאָמַר רַב עֲלַהּ: ״אֶלְעָזָר״ וְ״חוּקָּה״ כְּתִיב בַּהּ! שָׁאנֵי פָּרָה, דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הִיא. וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא – קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הָוְיָא עֲבוֹדָה, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לָאו עֲבוֹדָה הִיא?! אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּרְאוֹת נְגָעִים; דְּלָאו עֲבוֹדָה הִיא, וּבָעֲיָא כְּהוּנָּה. וַהֲרֵי הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, דַּעֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ הִיא – וּפְסוּלָה בְּזָר; דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה״ – וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ! הֵיכָא דְּגַלִּי גַּלִּי, וְהֵיכָא דְּלָא גַּלִּי לָא גַּלִּי. וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא? וּמָה הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה – בָּעֲיָא כְּהוּנָּה; הוֹלָכַת דָּם, דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן מִיבַּעְיָא?! אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הוֹלָכָה בְּזָר פְּסוּלָה, אֲפִילּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל, שְׁמָהּ הוֹלָכָה אוֹ לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה? תָּא שְׁמַע: וְכֵן יוֹשֵׁב, וְכֵן שְׂמֹאל – פָּסוּל; הָא עוֹמֵד דּוּמְיָא דְּיוֹשֵׁב – כָּשֵׁר! דִּלְמָא יוֹשֵׁב – דְּקָשָׁיֵיף מֵישָׁף, עוֹמֵד דּוּמְיָא דְּיוֹשֵׁב – דְּנָיֵיד פּוּרְתָּא. תָּא שְׁמַע: שָׁחַט יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל הַכֹּהֵן, נְתָנוֹ לַחֲבֵירוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵירוֹ! הָתָם נָמֵי דְּנָיְידִי פּוּרְתָּא. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן? ״בְּרׇב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ״. תָּא שְׁמַע: קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל – יַחְזִיר לַכָּשֵׁר! אֵימָא: יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבְּלָהּ. אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה. אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ אוֹ לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ? תָּא שְׁמַע: קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל – יַחְזִיר לַכָּשֵׁר; וּנְהִי נָמֵי דְּיַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבְּלֶנּוּ, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ – אִיפְּסַלָא לַהּ! מִי סָבְרַתְּ דְּקָאֵי זָר גַּוַּאי?! לָא; דְּקָאֵי זָר בָּרַאי. אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – פְּסוּלָה. אַלְמָא לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ. אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ – כָּשֵׁר! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ. לְבָרַאי נָפֵיק לְגַוַּאי לָא עָיֵיל?! בִּמְקוֹם מִדְרוֹן. אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּגוּמָּא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּסְמִיכָא. וְאִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן כֹּל הָנֵי?! וְעוֹד, אַדְּתָנֵי בְּאִידַּךְ פִּירְקִין: נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ – פָּסוּל; לִיפְלוֹג בְּדִידֵיהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ, אֲבָל נִכְנַס לִפְנִים – פָּסוּל! תְּיוּבְתָּא. אִתְּמַר: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן. בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּפְסוּלָה, כִּי פְּלִיגִי – בְּהוֹלָכָה זוּטַרְתִּי. מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: אֶלָּא חַטַּאת הָעוֹף, דִּפְסוּלָה בָּהּ מַחְשָׁבָה – לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אִי דְּחַשֵּׁיב עֲלַהּ מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹק דָּם – לָא כְּלוּם הִיא; וְאִי בָּתַר דִּנְפַק דָּם – אִיתְעֲבִידָא לֵיהּ מִצְוָתוֹ! מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא מִדְּפָרֵישׁ וְעַד דִּמְטָא לְמִזְבֵּחַ – דְּהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הָיָה מַזֶּה, וְנִקְטְעָה יָדוֹ שֶׁל מַזֶּה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ דָּם לַאֲוִיר הַמִּזְבֵּחַ, מַהוּ? וַאֲמַר לֵיהּ: פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא? ״וְהִזָּה... וְנָתַן״ בָּעֵינַן. כִּי אֲתוֹ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב, אָמְרִי, הַיְינוּ חוּכָא: וּבְהוֹלָכָה רַבָּתִי לָא פְּלִיגִי?! וְהָא כִּי פְּלִיגִי – בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי פְּלִיגִי! אֶלָּא בְּהוֹלָכָה זוּטַרְתִּי – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא פָּסְלָה; כִּי פְּלִיגִי – בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי. הוֹלִיכוֹ זָר, וְהֶחְזִירוֹ כֹּהֵן וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ – פְּלִיגִי בַּהּ בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יַנַּאי; חַד אָמַר כָּשֵׁר, וְחַד אָמַר פָּסוּל. מָר סָבַר: אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ, וּמָר סָבַר: לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ. הוֹלִיכוֹ כֹּהֵן וְהֶחְזִירוֹ, וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ זָר – אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר – פָּסוּל, לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל – מַכְשִׁיר. רָבָא אָמַר: אַף לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל פָּסוּל; מַאי טַעְמָא? דְּהָא צָרִיךְ לְאַמְטוֹיֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: ״הָא צָרִיךְ לְאַמְטוֹיֵיהּ״ – מַחְלוֹקֶת רַבִּי אֶלְיעָזָר וְרַבָּנַן. דִּתְנַן, רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. וְאָמַר רָבָא, הַכֹּל מוֹדִים: קִבְּלוֹ בַּחוּץ וְהִכְנִיסוֹ בִּפְנִים – זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ. קִבְּלוֹ בִּפְנִים וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ – זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַלֵּךְ. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁהִכְנִיסוֹ וְחָזַר וְהוֹצִיאוֹ; מָר סָבַר: הָא צָרִיךְ לְאַמְטוֹיֵיהּ, וּמָר סָבַר: לָאו כְּהִילּוּךְ הַצָּרִיךְ לַעֲבוֹדָה דָּמֵי. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי, רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. כֵּיצַד? קִבְּלוֹ בַּחוּץ וְהִכְנִיסוֹ לִפְנִים – זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ. קִבְּלוֹ בִּפְנִים וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ – זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁאֵין צָרִיךְ לֵילֵךְ. וְהָא חָזַר וְהִכְנִיסוֹ – הִילּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ הוּא! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא, תַּנְיָא. הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַזְּבָחִים

12 יבמות פתח ↗

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵשֶׁת חֵרֵשׁ חַיָּיבִין עָלֶיהָ אָשָׁם תָּלוּי. מֵיתִיבִי: חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרוֹמוּ! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר.

15 יומא פתח ↗

אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא הָלְכוּ בְּפִקּוּחַ נֶפֶשׁ אַחַר הָרוֹב. הֵיכִי דָּמֵי? אִי נֵימָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה יִשְׂרָאֵל וְגוֹי אֶחָד בֵּינַיְיהוּ — רוּבָּא יִשְׂרָאֵל נִינְהוּ, אֶלָּא פַּלְגָא וּפַלְגָא, סְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל.

16 ערכין פתח ↗

וּמַאי קָמַשְׁמַע לַן, דְּמִסְּפֵיקָא מְחַלְּלִינַן שַׁבְּתָא? תְּנֵינָא: מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת, סָפֵק הוּא שָׁם, סָפֵק אֵינוֹ שָׁם, סָפֵק חַי, סָפֵק מֵת, סָפֵק נׇכְרִי, סָפֵק יִשְׂרָאֵל — מְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל!

« חידושי חתם סופר על כתובות י״ד ×¢×´×‘ חידושי חתם סופר על כתובות ט״ז ×¢×´× »