רש"ש על נזיר מ״ט

1 תד"ה ומשני. ועל נפש מת ל"י דמוקי ליה לקרובים. כצ"ל:

2 בא"ד ונראה למהר"ף דלר"ע דדריש מנפש מת דנזיר כו'. כצ"ל:

3 בא"ד וכיון דהוי מטעם כו"פ כו' א"כ אפי' בק"ו נמי לא כו'. כצ"ל:

4 בא"ד הילכך תו ליכא למידייניה בכו"פ כו' כגון אמו כמו לר"ע כו'. כצ"ל:

5 בא"ד אינו מכח הפסוק עצמו דכ"ג אלא מכ"ה כדפרישי' לעיל. כצ"ל:

6 בא"ד ותו לא מידי כ"ז לשון מהר"ף. כצ"ל:

7 במשנה על מגען כו'. כצ"ל בל"ו:

8 תד"ה ועל השדרה. ואע"פ שאין עליהם בשר וכו'. כצ"ל:

9 תד"ה ועל ח"ק עצמות בסופו. מדלא קתני להו בפ"ב דאהלות. כצ"ל:

10 תד"ה כך בסופו. דכש"כ דמכזית מה"מ וכו'. כוונתם במלת וכו' הוא על אבר מה"מ דקתני דגם ממנו פריך לקמן על אבר ממנו מגלח על כולו לא כש"כ: