רש"ש על נזיר כ״ט

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על נזיר כ״ח ע״ב רש"ש על נזיר ל׳ ע״א »

1 תוספות פתח ↗

לזכר ולנקבה ומקיש נקבה לזכר - שהרי שוין הם בהך דינא דזכר מביא קרבן על הודאי כגון חטאת בהמה אם אכל חלב והא הדין נקבה דזה דבר פשוט בלא היקש הילכך נקיש מה זכר מביא על הספק אשם תלוי אף נקבה מביאה על הספק וצ"ע דזה נמי דבר פשוט דפרשה באשם תלוי כתיב כגון גבי איש וגבי אשה דכל התורה כולה ובע"א יש לפרש בלשון זכר נאמרה ונראה לר"י דמיירי בזב שבא על הזבה מה הזכר מביא חטאת אף נקבה מביאה חטאת ומה הוא מביא נמי כשהוא ספק זב אף היא נמי מביאה חטאת עוף היכא שבא עליה כשהיא ספק זבה והוא הדין דמצי למימר מה זכר וכו' אף נקבה מביאה על הספק ספק זבה מביאה על הספק כמו בסמוך ומה זכר ממין שהוא מביא קרבן על הודאי דהיינו בהמה לחטאת הוא מביא על הספק דמביא בהמה לאשם תלוי אף נקבה ממין שמביאה על הודאי דהיינו חטאת העוף תביא על הספק עוף לחטאת וה"ה דמצי למימר כי היכי דמביא הוא אשם על ספק חלב היא נמי מייתי לספק זיבה חטאת העוף על הספק:

2 נזיר פתח ↗

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת, וּמוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ — דְּרַבָּנַן הִיא. רַבִּי סָבַר: אָתֵי חִינּוּךְ דְּרַבָּנַן וְדָחֵי מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ דְּרַבָּנַן.

1 תד"ה לזכר. דבור זה מלא טעותי המעתיקים. ועי' נו"ב מ"ת חלק יו"ד סי' קל"ג תיקון דבריהם וביאורם:

2 גמרא ואב"א דכ"ע כדי לחנכו במצות ומופלא הסל"א דרבנן כו'. לכאורה המ"ל ג"כ דפליגי במופלא הסל"א דרבי סבר דרבנן ואתי חינוך דרבנן ודחי כו'. וריב"י סבר דאורייתא:

« רש"ש על נזיר כ״ח ע״ב רש"ש על נזיר ל׳ ע״א »