רש"ש על נזיר נ״ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על נזיר נ״א ע״ב רש"ש על נזיר נ״ג ע״א »

1 נזיר פתח ↗

הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת תְּנַן, אוֹ דִּלְמָא: אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת? אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע: שִׁדְרָה שֶׁגֵּירַד רוֹב עִילְעִין שֶׁבָּהּ — טְהוֹרָה. וּבְקֶבֶר אֲפִילּוּ מְשׁוּבֶּרֶת אוֹ מְפוֹרֶקֶת — טְמֵאָה, מִפְּנֵי הַקֶּבֶר.

2 נזיר פתח ↗

תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: רוֹבַע עֲצָמוֹת — מִן הָעֲצָמִים אוֹ מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: רוֹבַע מִן הַגְּוִיָּה, מֵרוֹב הַבִּנְיָן אוֹ מֵרוֹב הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: יָכוֹלְנִי לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל כְּאֶחָד.

1 גמרא ת"ש שדרה שגירד כו'. היא בתוספתא דאהלות פ"ב:

2 גמרא ב"ש אומרים רוב עצמות מן העצמים ר"ל דבזה הלשון היתה הלכה ולכן או משנים כו' דמיעוט עצמות שנים. ובה"א רובע מן הגויה ר"ל ג"כ דבזה הלשון היתה הלכה ולכן בעינן מרוב הבנין כו'. וכן מצינו לריב"נ בספ"ב דאהלות דדקדק מלשון הלכה לא אמרו עצמות אלא עצם. ופי' הרמב"ם בעדיות במשנה זו לא נתחוור בעיני:

3 תד"ה ואב"א בסופו. ובא ר"ש לומר כרבי. משמע דר"ש ג"כ לא אמר אלא על רביעית דם אבל בהשאר מודה שחזר בו. אבל בתוספתא דאהלות פ"ד ליתא כלל לדברי רבי אלא תיכף אחר דברי ר"י נשנה דר"ש ומשמע דאכולהו פליג:

« רש"ש על נזיר נ״א ע״ב רש"ש על נזיר נ״ג ע״א »