רש"ש על נזיר נ״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על נזיר נ׳ ע״ב רש"ש על נזיר נ״ב ע״א »

1 תוספות פתח ↗

והא ליכא גידין - ולא הוה מצי לשנויי דהכי קאמר ומן הבשר לחודיה טהור עד שיהא רקב עצם וגידין בהדי בשר דא"כ ליתני מן הבשר ועצם טהור ודייקינן עד דאיכא גידין בהדייהו:

2 נזיר פתח ↗

תָּא שְׁמַע: לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּמֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוֹב וְרוֹבַע וּמְלֹא תַרְווֹד רָקָב, תֹּאמַר בְּחַי כּוּ׳.

3 תוספות פתח ↗

מיתיבי לא אם אמרת במת כו' - במס' עדיות פ"ו מ"ג תנן לה דאיפלגו על כזית בשר הפורש מן האבר מן החי דאיכא למאן דמטהר ואיכא למאן דמטמא ויליף לה מבשר הפורש מאבר מן המת ומותיב לא אם אמרת באבר מן המת שכן במת יש בו כמה חומרות רוב ורובע ומלא תרווד ברוב פירוש רוב בנין או רוב מנין ורוב רובע קב עצמות דמטמא באהל וכן מלא תרווד רקב מן המת שמטמא באהל כדתני באהלות והיכי דמי דאין לו רקב לחי כמו דארקיב חד אבר דכוותה גבי מת אפי' ארקיב חד אבר אם חתך האבר ממנו יש לו רקב ואמאי והא מת חסר הוא ומשני מי קתני הא מת הא קמ"ל שום מת יש לו רקב ובמת שאינו חסר שום חי אין לו רקב וכדאיתא שחתך אבר מן החי ונרקב:

1 תד"ה והא ליכא. ולא כו' דה"ק מן הבשר כו'. כצ"ל:

2 גמרא לא אם אמרת במת כו' ורובע ומלא תרווד רקב. כצ"ל. ובמשנה הגי' ורקב לחודי' והיא גי' יותר נכונה:

3 תד"ה מיתיבי. רוב ורובע ומלא תרווד רוב פי' כו'. כצ"ל. ור"ל רוב דקתני פי' רוב בנין כו':

« רש"ש על נזיר נ׳ ע״ב רש"ש על נזיר נ״ב ע״א »