רש"ש על נזיר כ״ו

1 רש"י ד"ה ע"א. עולת בהמה לא תביא שהיא לא נדרה אלא עולת העוף. עמש"כ לקמן נט ב בס"ד:

2 תד"ה הגה"ה א'. דכמו שהחטאת באה לחובה ר"ל לנזירות כך עולה אבל כשאמר לחובתי משמע יותר חטאת שהחטאת באה גם בעלמא לחובה כו'. כצ"ל:

3 שם בהגה"ה הב'. אבל אמר לנזירותי גרידא כו' ואם מת לא נתקבלה בזה הלכה בנזיר כו'. כצ"ל:

4 תד"ה אבל בהמה. וא"ת סוף סוף קשה כו' מהמקדיש זכר לדמי נסכים. כצ"ל:

5 תד"ה אלא. תו לא מיפרקי דאין לעופות פדיון כו'. כצ"ל:

6 בא"ד בסה"ע ומת קודם הקרבה כו' דלא יהבינן להו דין דסתומין לענין זה שיקריב כו' חטאת. תימה איך יוכל להקריב חטאת לאחר מיתה. כי מש"כ המפרש לעיל כא ב דבחטאת העוף לא גמרינן שתמות במיתת בעליה כבר צווחו עליו וע"ש בב"ר: