רש"ש על נזיר י׳

1 במשנה הדלת הזה. התוי"ט הביא ראיה דדלת הוא ג"כ לשון זכר מדכתיב דלתים בסי' הרבים. ושגה בזה במחכ"ת. דרבוי הזוגי שוה לזול"נ כמו שנתים ודומיו עי' תל"ע סי' קל"ז:

2 שם בסוף המשנה אם עומדת היא. עתוי"ט שנדחק. ול"נ שזה אינו סיום דר"י אלא מסתם משנה לפרושי פלוגתייהו דמיירי בעמדה אח"כ מאיליה. ובזה יפולו גם כמה דברים שבתוס':

3 גמרא וצריכי כו'. בתוי"ט חיסר הרבה בהעתקת הצריכותא ונצרך תיקון:

4 תד"ה הרי עלי קרבן. כצ"ל:

5 תד"ה ב"ש בסופו. אבל היו רגילים להביא נו"נ כו'. כדכתיב בס"פ נזיר מלבד אשר תשיג ידו וגו' וכפרש"י שם מספרי:

6 רש"י ד"ה ואמר הריני נזיר מיין בסופו. אבל בדלת ל"פ ר"י דהא לא שייך לישנא דנדרים גבי דלת כלל. ותימה אלמה לא הלא כה"ד יוכל לאסור עליו בהתפסת קרבן וכמו ששנינו בפ"ה דנדרים קונם לביתך שאני נכנס ועוד רבות. ובאמת י"ל דפליג ג"כ אדלת ועפ"י מש"כ בפ"ב דפאה מ"ז ע"ש:

7 תד"ה ואמר. ה"נ מיין בשבילה כו'. כצ"ל:

8 תד"ה ב"ש סברי כצ"ל

9 תורפי'. וא"ת כו' ל"ל פרה רבוצה ולתנאי זה אם עמדה כו'. כצ"ל: