רש"ש על נזיר מ״ה

1 במשנה היה מביא ג"ב חטאת עולה ושלמים. מש"כ התוי"ט דכן הם כתובים בפ' בין בהבאה כו'. ל"ד דבהבאה כתיבא עולה ברישא. ולקמן בא"ד דק שפיר לכתוב שהרי בפרשה כך הם סדורים בעשייה:

2 רש"י ד"ה רי"א א"צ. לומר מסברא שאסור דרך בזיון. כצ"ל:

3 רש"י ד"ה רמ"א. בין טמא שגלח בעזרה. לכאורה לפי שיטתו לעיל בהיפוך הדף בד"ה ה"ג לעולם. נזיר טמא בעזרה מאי בעי דאפי' במחנה לויה אסור:

4 שם ואין לך שאינו משלח תחת הדוד אלא הטמא כו'. כצ"ל:

5 רד"ה מ"ט. ואם טמא הוא טעון שילוח תחת זבח כו'. ר"ל לאפוקי תחת החטאת שאינה זבח. אבל בתוספתא פ"ד איתא בדר"מ הטמא שבמקדש משלח תחת הדוד של חטאת ושל אשם:

6 במשנה נוטל את הזרוע כו' וחלת כו' ומניפן. וכן העתיק הרמב"ם בפ"ח מהנ"ז ה"ד. ותמיהני מדוע השמיטו האימורין וחזה ושוק שהוזקקו ג"כ עמהם בתנופה כמש"כ הרמב"ם בפ"ט מהל' מעה"ק ה"ט ע"ש בכ"מ ועי' לקמן נט ב תד"ה ארנב"י: