רש"ש על נזיר ל״ג

1 תד"ה ראה את הכוי. ואותו שאמר שזה חיה הוי ספק נזיר. כצ"ל:

2 בא"ד וכן כו' שאין אחד מכם נזיר משמע אם יש אחד מכם שאינו נזיר ומשמע שידע בעצמו כו'. כ"נ דצ"ל:

3 תד"ה וב"ה הנ"מ בסופו. ה"נ איגליא מלתא כלומר במשנתינו כ"כ. הוא ר"ת כמו כן:

4 תד"ה אבל פותחין. אילו באו עשרה בנ"א שיפייסוך כו'. הוא בנדרים כא ב: