רש"ש על נזיר מ״ח ב

1 תד"ה האי שבע"א. וי"ל אליבא דרי"ש קי"ל דא"ל בפ' המפלת כו' למדין ומשיבין. עי' לקמן בגה"ש שבעמוד:

2 ד"ה ולאחותו כדתניא. כדעביד לקמן צריכותא לר"ע כו'. כצ"ל: