רש"ש על נזיר ט״ו ב

1 רש"י ד"ה אבא שאול בסופו. גזירת גלוח וכיבוס. עי' מו"ק כג א תד"ה כל:

2 רד"ה לעולם אימא לך בסופו. ודמי לעובר ברה"ר כו'. ל"י אמאי דקדק לומר ברה"ר. דנ"פ דאפילו ברה"י נמי דכיון דודאי טומאה היא מ"ל רה"ר ומ"ל רה"י. וכן הביא רש"י בפסחים פ ב במשנה מהתוספתא "אבל אמרו לו קבר התהום עמך בבית כו'" ע"ש ובית הוה רה"י:

3 תד"ה סותר את שלפניו. דכתיב וספר לו ז' ימים לטהרתו. כצ"ל: