תוספות על נזיר ט״ו ב:י׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על נזיר ט״ו ע״ב:ט׳ תוספות על נזיר ט״ו ע״ב:י״א »

1 נזיר פתח ↗

וְאַף רַבִּי אוֹשַׁעְיָא סָבַר לְמַפְרֵעַ מִדְּרַבָּנַן, דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: אֲבָל הָרוֹאֶה זָב בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ — סוֹתֵר אֶת שֶׁלְּפָנָיו. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לָא נִסְתּוֹר אֶלָּא יוֹמוֹ.

2 נזיר פתח ↗

3 רש״ש פתח ↗

תד"ה סותר את שלפניו. דכתיב וספר לו ז' ימים לטהרתו. כצ"ל:

4 נזיר פתח ↗

1 ואף רבי אושעיא - קאי אשינויא דלמפרע דרבנן:

2 אבל הרואה זוב - פי' רש"י בכיצד צולין פסחים ד' פא. לא ידעינן אהיכא קאי:

3 סותר את שלפניו כו' - ספורים שספר וצריך למנות ז' ימים אחרים:

4 א"ל ר"י לא נסתור אלא יומו יחזור ויספור יום אחד והוינן בה במילתא דר' יוחנן אי סתר כולהו בעי למיסתר דכתיב וספרה לה ז' ימים לטהרתה שלא תהא טומאה מפסקת בינתים בפרק כיצד צולין גרס אי קסבר למפרע הוא מטמא אפילו כולהו נסתור ואי מכאן ולהבא הוא מטמא יומו נמי לא נסתור דהרי היא כראיה ראשונה של זיבה אחרת ואין בה אלא טומאת ערב ויטבול לערב ויטהר דקי"ל ראיה ראשונה של זב קרי בעלמא הוא:

2 פסחים פתח ↗

בַּשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, וּפְטוּרָה מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דִּמְרַצֶּה צִיץ? אָמְרִי: לָא, מִשּׁוּם דְּקָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: מִכָּאן וּלְהַבָּא הִיא מְטַמְּאָה. וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ, וְאַחַר כָּךְ רָאָה, וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלֶיהָ בַּשֵּׁנִי שֶׁלָּהּ, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה — הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְמַפְרֵעַ, וּפְטוּרִים מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. אָמְרִי: מַאי, לְמַפְרֵעַ — מִדְּרַבָּנַן. וְאַף רַבִּי אוֹשַׁעְיָא סָבַר מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ מִדְּרַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר: אֲבָל זָב שֶׁרָאָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ — סוֹתֵר אֶת שֶׁלְּפָנָיו. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא יִסְתּוֹר אֶלָּא יוֹמוֹ! מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי קָסָבַר לְמַפְרֵעַ הוּא מְטַמֵּא — אֲפִילּוּ כּוּלְּהוּ נִסְתּוֹר. אִי קָסָבַר מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא מְטַמֵּא — יוֹמוֹ נָמֵי לָא נִסְתּוֹר! אֶלָּא אֵימָא: לֹא יִסְתּוֹר וְלֹא יוֹמוֹ. וַאֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי קָאֵי כְּווֹתָךְ. וְהָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְטַמְּאִין מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְמַפְרֵעַ! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ מִדְּרַבָּנַן. שְׁמַע מִינַּהּ. וּלְרַבִּי יוֹסֵי, הַשְׁתָּא דְּאָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא מְטַמֵּא לְמֵת בִּלְבַד, לְמַעוֹטֵי מַאי? נִפְשׁוֹט מִינַּהּ, דִּבְכֹהֵן וְהוּתְרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם. אָמְרִי: לְעוֹלָם בִּבְעָלִים וּבְפֶסַח, וְקָסָבַר: אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵאֵי שֶׁרֶץ, וְאִיצְטְרִיךְ לְמַעוֹטֵי. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, זָבָה גְּמוּרָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? בְּשׁוֹפַעַת. אִי בָּעֵית אֵימָא: כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה כׇּל שְׁנֵי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. בָּעֵי רַב יוֹסֵף: כֹּהֵן הַמְרַצֶּה בְּתָמִיד, הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם אוֹ לָא? אִם תִּמְצָא לוֹמַר כֹּהֵן הַמְרַצֶּה בְּקׇרְבְּנוֹתֵיהֶן שֶׁל נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם, כֹּהֵן הַמְרַצֶּה בְּתָמִיד מַאי? מִי אָמְרִינַן כִּי גְּמִירִי טוּמְאַת הַתְּהוֹם — בְּפֶסַח, בְּתָמִיד לָא גְּמִירִי. אוֹ דִילְמָא יָלֵיף תָּמִיד מִפֶּסַח. אָמַר רַבָּה, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאָה יְדוּעָה — הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם, מָקוֹם שֶׁהוּתְּרָה לוֹ טוּמְאָה יְדוּעָה —

« תוספות על נזיר ט״ו ע״ב:ט׳ תוספות על נזיר ט״ו ע״ב:י״א »