תוספות על נזיר ד׳

1 לאלופי למקדש - מהכא ואינו חייב למקדש אלא איין ושכר ולאפוקי מרבי יהודה כו':

2 ר"ש לית ליה איסור חל על איסור - פירוש בעלמא כדתניא כו' ואי לאו קרא הכא ה"א היכא דנשבע שלא לשתות ושוב הזיר בנזיר ושתה ביין לא חייב אנזירות קמ"ל קרא יתירא דמיין ושכר דאם נשבע שלא לשתות כוס זה ונדר בנזיר ועבר ושתה הכוס דלקי תרתי משום שבועתא ומשום נזירות ולא תימא כדקאמר רבא לעיל שבועה שאשתה אלא תוכל לתרץ אפילו שבועה שלא אשתה כדפירשתי:

3 ורבי שמעון לית ליה צירוף - כלומר אין צריך יתור לצירוף דאפי' בשאר איסורים כחלב ודם מחייב בכל שהו ולא אמרו כזית אלא לקרבן והכא לא שייך צירוף לקרבן שקרבן נזיר אינו בא על ששתה יין אלא מלקות והקרבן בא על השלמת נדרו:

4 כשמשון כבן מנוח כבעל דלילה - אבל כשמשון לחודיה או כבן מנוח לחודיה לא סגי עד שיאמר שלשתן כדמוכח בגמ' מכאן ואילך גריס ר"ת וכמי שעקר דלתות עזה בוי"ו וכמי שנקרו פלשתים את עיניו דאו או קאמר כלומר או שיאמר כמי שעקר או כמי שנקרו כו' דאי אמר כבעל דלילה לחוד או כמי שעקר דלתות עזה לחוד או כמי שנקרו פלשתים את עיניו לחוד דהוי נזיר שמשון דבהא ליכא למיטעי:

5 מה בין נזיר שמשון לנזיר עולם - וא"ת שאלה איכא בינייהו דנזיר שמשון ליתא בשאלה ונזיר עולם איתא בשאלה כדאי' בפ' בתרא דמכות דף כב. גבי חורש תלם אחד וי"ל מילתא דליתא בנזירות לא קתני ואם ישאל על נזירות אז לא הוי נזיר וה"ק מה בין נזיר שמשון כו' כששניהם נזירין:

6 נזיר עולם מיקל - ולא מגלח לגמרי כאבשלום שלא גלח לגמרי שהרי נתלה בשערו:

7 ומביא ג' בהמות - בשעה שמיקל הלכה למשה מסיני ואסמכתא מאבשלום דאמר אשלם נדרי חטאת עולה ושלמים כנזיר טהור קרבן טומאה שתי תורים ואשם:

8 קרבן הוא דלא מייתי - פירוש נזיר שמשון אבל נזירות חייל עליה כלומר לענין שאסור לטמאות למתים לכתחילה:

9 שלא מצינו בשמשון שיצא נזירות מפיו - כלומר לא נזר בנזיר אלא מבטן אמו היה נדור בנזיר ממילא ואנן בעינן שידור בדבר הנדור כמו הריני כזה שנדר בנזיר כדדרשי' נדרים דף יד. כי ידור נדר עד שידור בדבר הנדור:

10 הרי עלי כבכור - פי' ככר זה כבכור:

11 לא דכ"ע - כלומר כ"ע אי אמר כעולה וכשלמים הוי דבר הנדור אבל בכור קדוש מרחם אמו רבי יהודה סבר לה כרבי יעקב דאמר לא בעינן דבר הנדור ואם אמר הריני כשמשון הוי נזיר אע"ג דנזיר שמשון לאו נדור הוה אלא קדוש מבטן אמו כבכור:

12 לא דכ"ע בעינן דבר הנדור בעלמא לגבי נזירות ושאני הכא דכתיב לה' - כי ידור נדר לה' לרבות את הבכור כלומר שהוא לה' ממילא אפילו הכי הוי נדור:

13 לרבות את החטאת ואשם - דסד"א עולה ושלמים הבאים נדבה הוי דבר הנדור אבל בחטאת ואשם הבאים בחובה לא מיקרי דבר הנדור קמ"ל לה' דמרבי כל מילי דהוי לה':

14 שמצוה לקדש - פירוש בכור תקדיש ולומר תוקדש בבכורה אע"פ דקדיש מרחם:

15 מי לא קדוש - הלכך לאו דבר הנדור הוא כיון דאינו אלא מצוה בעלמא:

16 גבי נזיר נמי הכתיב לה' - וכי היכי דמרבי ר' יעקב בכור מלה' ה"נ נרבה נזיר שמשון מלה' דכתי' בנזיר:

17 לא אכלתי אשם נזירות - אבל שאר אשמות היה אוכל אבל אשם נזיר היה קשה בעיניו לאוכלו לפי שאינו בא אלא בנזיר שנטמא וכיון שנטמא הי' דואג פן מתחרט על נדרו שהימים הראשונים נופלין ומביא חולין בעזרה:

18 עליך הכתוב אומר להזיר לה' - כלומר שתחילת נדרו לגמרי לש"ש ולא היה דואג שיתחרט אע"פ שנטמא אבל שאר נודרים סתמא נודרי' בעת צרה או על עבירה שבידן כדי להצטער ולכפר על עונם וכשמתרבים הימים עליהם ממה שגמרו בדעתן קרוב להיות תוהא על הראשונות:

19 א

20 שמשון לאו נדור הוה - פירוש לא נדור נזיר הוה והא כתיב כי נזיר אלהים יהיה כו'. וקס"ד שהמלאך היה אומר לאביו שיזירנו לכשיולד כדאמרי' לקמן נזיר דף כח: האיש מדיר בנו בנזיר:

21 התם מלאך הוא דקאמר ליה - בנבואה ולא יצא נזירות לא מפי אביו ולא מפי שמשון:

22 גרויי גרי - לשון חצים כלומר מרחוק זורק בהם והרגם:

23 דילמא גוססין שווינהו - לאו דוקא גוססים כי נזיר אסור ליגע לגוסס אלא כלומר קרוב לגוססין:

24 אלא גמר' - פירוש דגמרי' דקטלינהו ממש והדר שלוחי שלחינן ואפי' למאן דאמר יבמות סא. קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל במגע מיהא מטמאין:

25 ונזיר עולם היכא כתיב - כלומר שמותר להקל ומייתי מאבשלום שהיה מיקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

26 את נדרי אשר נדרתי - וסתם נדר משמע ליה נזירות ועוד אחר שלא היה מגלח אלא מימים לימים משמע שהכביד עליו שערו מכלל דנזירות נדר: