תוספות על נזיר ס״ה

1 בודק הימנו ולהלן כ' אמה - בפרק המוכר פירות ב"ב דף קב. פריך עשרים ותרתין הויין לשתי מערות ששה עשר וחצר הקבר אמרינן התם לר"ש ורבנן שש אמה ומשני בנפלים שרגילות הוא כשאחת מן המערות גדולות השניה של נפלים ולכך בשנית סגי בארבע על שש ואיכא דמוקי התם למתני' דהתם ומתני' דהכא כרבנן דאמרי תוכה של מערה ארבע על שש ופריך תמני סרי הויין ומשני שבדק מערה ראשונה באלכסון ולחפש ולבדוק היטב ומה שהוא מתעקם עולה לשתי אמות:

2 מצא א' בסוף כ' בודק הימנו ולהלן עשרים שרגלים לדבר שאילמלי בתחילה מצאו נוטלו ואת תפוסתו - אבל עתה שמצא כבר ג' מתים אף כשמצא אחד יש לחוש לשכונת הקברות וצריך לבדוק עד עשרים:

3 מצא פרט למצוי - פי' ר"י שאם היה ידוע לא יהא נוטלו כדאמרינן בפרק נגמר הדין סנהדרין דף מז: קבר הנמצא מותר לפנותו קבר הידוע אסור לפנותו והא דאמרינן התם פינה מקומו טהור והכא משמע דיש לו תפוסה אמר ר"י דהתם לא בתפוסה איירי דתפוסה היינו לצד הקרקע בעומק אבל התם בטומאה דרבנן איירי דמדרבנן מטמינן לתוך כל הקבר לד' רוחות אבל רשב"ם פירש פרט למצוי דהיינו א' ידוע ושנים בתחילה דבסמוך וקשיא לשיטתו דא"כ בחנם נקט המוצא דהוא הדין לשלשתן ידועין דיש לו שכונת קברות:

4 פרט להרוג - כדאמרינן בסמוך דמת שחסר אין לו תפוסה ואין לו שכונת קברות:

5 מת שחסר אין לו שכונת קברות - קשה להבין למה ושמא הלכה למשה מסיני הוא:

6 עובד כוכבים הוא - דישראל אין קוברין אותו בענין זה:

7 אחד ידוע ושנים הוא מוצא עתה בתחילה אין לו שכונת קברות - רשב"ם פי' הלכה למשה מסיני הוא ור"י פי' טעם בדבר דאין לנו לומר שכונת קברות ובית הקברות היה הואיל ונקברו שם ג' מתים כיון דא' נודע תחילה אי איתא דאין דעתו היה לפנותם ולישאם שם לקברו כי היכי דידוע לנו האחד יהיו ידועים לנו אותם שעמו ולא אמרו שכונת קברות אלא או לשלשה ידועים או לשלשה תחילה:

8 כמה שיעור תפוסה פי' ר' אלעזר - הוא ר"א בן פדת שהוא אמורא נוטל עפר תיחוח וחופר בקרקע בתולה שלש אצבעות בירושלמי מפרש שמוהל המת יורד בקרקע עד ג' אצבעות:

9 מיתיבי כמה שיעור תפוסה פירש ר' אלעזר ברבי צדוק נוטל את הקיסמין - פי' מן הארון של שיש שנכתת. ואת הקססות י"א כמו קוזזות אדמה וזורק את הוודאים פירוש מה שודאי לן שאינו מן המת ומניח את הספיקות מה שהוא מסופק אם היו מן המת אם לאו מניח במקום המוצנע שלא יטמאו עושי טהרות והשאר שהוא ברור לו שהוא מן המת מצטרפין לרוב בנין או לרוב מנין ולרובע רובע הקב לטמא באהל ולמלא תרווד רקב כמו יין קוסס ב"ב דף צז: מיני קיהוי ובשמים שמשימין בארון וקשה דא"כ אין לו רקב דנעשה גלגלין מידי דהוה אנקבר בארון עץ דאף שערו העומד ליגזז איבעיא לן פ' כ"ג לעיל נזיר דף נא. אי נעשה גלגלין עוד מפרש קססות היינו לשון דבר בלוי כמו ופריו יקוסס יחזקאל יז אלמא תפוסה לר"א ברבי צדוק אינו זקוק ליטול עפר דאין לו לחפור בקרקע בתולה כי אסורה ודאי המת וספיקו:

10 הוא דאמר כי האי תנא דתניא כמה שיעור תפוסה פי' ר' יוחנן - לאו היינו ר' יוחנן האמורא אלא רבי יוחנן בן נורי:

11 אמר רבא בדק - ומצא גם השני ופנה בדק ואשכח ובדק עוד ומצא ג' לא האי מפני לגבי ב' דאיגלאי מילתא שבמתכוון קברוהו כדי לא לישאר שם ולא הני תרי מפנה לגבי חד א"צ שיפנה שנים ויחזיר לגבי חד אצל השלישי למקום שהיה בו קבר ואית דגרסי הכא ומשוי להו שכונת קברות פי' שיהיה בודק משם ולהלן עשרים אמה:

12 איכא דאמרי כיון שניתן רשות לפנות - שכבר פינה קודם שידע ששלשה הם אף השלישי מפנה למקום שירצה דבאחד לא נתקן שכונת קברות וקצת קשה אם הלכה היא ושמא כל זה מן ההלכה: ולישוינהו שכונת קברות ומשני אמר ר"ש בן לקיש עילא מצאו וטיהרו כל א"י ואין להחזיק טומאה ולהחמיר:

13 בדק מכ' אמה ולא מצא מאי - דלאחד מן הרוחות מי אמרי' כי היכי דלרוח זה לא מצא לא יהא זה זקוק לבדוק לשאר הרוחות מדברות זו ליכא או לא:

14 אמר רב משרשיא שכונת קברות - כלומר שכונת קברות של שלשה שנמצאו כבר יש לו אבל לא יצטרך יותר לבדוק מאי טעמא עילא מצאו וטיהרו את א"י אית דמפרשי בדק ולא מצא מאי מהו שיהא לחפור בעומק עד שיגיע לסלע לבתולה:

15 כל ספק נגעים בתחילה עד שלא נזקק לטומאה טהור - דאוקמיה אחזקתיה ובמסכת נגעים פ"ה מ"ד מפרש כיצד שנים שבאו אצל כהן בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע לסוף שבוע בזה כסלע ובזה כסלע ואינו יודע איזה מהן פשה טהור:

16 משנזקק לטומאה התם מפרש כיצד שנים באו אצל כהן בזה כסלע ובזה כגריס לסוף שבוע בזה כסלע ועוד ובזה כסלע ועוד טמאין לסוף בזה ובזה כסלע ואינו יודע איזה מהם כיהה שניהם טמאים עד שיחזיק לשניהם להיות כגרים דכל חד אוקמיה בחזקת טומאה:

17 מנא הני מילי - דעד שלא נזקק לטומאה ספק נגעים להקל אמר קרא לטהרו אומר הואיל דפתח הכתוב בטהרה תחילה:

18 אי הכי אפי' משנזקק לטומאה נמי - דהא לא איצטריך קרא לעד שלא נזקק לטומאה דתיפוק ליה לאוקמיה אחזקתיה אלא לנזקק לטומאה פר"ת: אלא אי איתמר דרב הונא אדר' יהושע איתמר דמטהר אפילו נזקק לטומאה אבל מתני' דהכא נאמר בין נזקק בין לא נזקק מסברא דאוקמיה אחזקתיה:

19 ורבי יהושע אומר כיהה מאי כיהה כיהה וטיהר ודלמא כיהה וטמא - ותימה דא"כ היינו ת"ק ופי' הר"ר יהודה מקורבייל ודילמא כיהה וטמא ובא לחלוק על ת"ק שתנא קמא מטמאו מספק ור' יהושע בא לומר שהוא ודאי מצורע ומשני לך דכיהה וטיהר לגמרי דאמר קרא לטהרו או לטמאו הואיל ופתח בטהרה תחילה לעולם לא נאמרה במצורע אלא טהור גמור או טמא גמור:

20 בשבעה דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה - כמו בראיה ראשונה או שניה:

21 במאכל ובמשתה במשא ובקפיצה במראה - שראה איש ואשה נזקקין זה לזה וכן משמע במס' זבין פ"ב מ"ב דפליג רבי יהודה ואמר אפי' ראה בהמה חיה ועוף נזקקין זה לזה מהרהר:

22 משנזקק לטומאה כמו בראיה שלישית לרבנן פרק בנות כותים נדה דף לה. דמחייבי קרבן אבל רביעית לר"א ליסתור מה שספר אין בודקין אותו דהא מבשרו ולא מחמת אונסו לא קאי אלא אשתים לרבנן או אשלישית לר"א:

23 אונסו - כמו מאכל ומשתה והנך שבע דאמרינן שמרגילין זיבות טמא משנזקק לטומאה:

24 ספקו ושכבת זרעו - מפ' בגמ':

25 רבי נחמיה פוטר שרגלים לדבר - דחולה הוא הואיל והיקל ממה שהיה איידי דתנא שרגלים לדבר נקטי' הכא:

26 מנה"מ א"ר נתן דאמר קרא והזב את זובו לזכר ולנקבה - והזב ראיה ראשונה את זובו ראיה שניה לזכר ולנקבה שלישית אקשיה רחמנא לנקבה ונקבה מטמאה באונס:

27 רבי אלעזר אומר בשלישית בודקין אותו ברביעית אין בודקין אותו - מ"ט דר"א דלית ליה דרשה דאמרינן אלא באתים קמיפלגי ר"א דריש הזב חדא את תרתי זובו תלתא ברביעית אקשייה לנקבה ובפרק בנות כותים נדה דף לה. מפרש ליה הש"ס טפי: