רש"ש על בכורות ל״ה ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בכורות ל״ה ע״א רש"ש על בכורות ל״ו ע״א »

1 בכורות פתח ↗

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵן כֹּהֲנִים נֶאֱמָנִין — הַיְינוּ דַּאֲתָא רַבִּי מֵאִיר לְמֵימַר: הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר לֹא דָּנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ.

2 תוספות פתח ↗

מימר אמר לא שביק צורבא מדרבנן ויהיב לדידי - והא דאמר לעיל בסוף פרק ב' בכורות דף יח: בחצר בעל הבית ורועה כהן דלר"ט אקנויי מקני ליה מקום בחצירו ואפילו ר"ע לא פליג אלא משום דאית ליה פסידא לא מקנה ליה מידעם התם איירי במכירי כהונה או שאוהבו ורגיל ליתן לו:

3 תוספות פתח ↗

וכי תימא דלית להו תקנתא כו' - הוה מצי למימר דחלקנו בין חבר לעם הארץ כר' יהושע דלקמן וכן בסמוך דפריך כהני ה"נ דלא דייני דינא א"נ ר' יהושע עצמו חוזר בו דקא"ל לר"ג היאך החי יכול להכחיש את החי ופירש שם בקונט' שרוצה לומר ודאי אמרתי וחוזר אני בו ומיהו מסתברא דמשום כבוד דר"ג הוא דקאמר הכי כי ההיא דתפלת ערבית ברכות דף כז: שאמר כמו כן אע"פ שלא היה חוזר בו מה שאמר תחלה רשות דהכי פסק רב התם הלכה כדברי האומר רשות:

1 גמרא בשלמא למ"ד רועי ישראל והן כהנים כו'. כצ"ל:

2 תד"ה מימר. והא דאמר כו'. דלר"ט אקנויי כו'. כצ"ל:

3 תד"ה כהני. לרבא כו'. קשה דהא לרבא נמי הכא כיון דחשיד להטיל מום כדי לאכלו הוי כמו אוכל נבלות לתאבון וי"ל:

3 תוספות על בכורות פתח ↗

כהני הכי נמי דלא דייני דינא - לרבא דאמר בפ' זה בורר סנהדרין כז. אוכל נבילות להכעיס שהוא רע לשמים אינו חשוד להיות רע לבריות לא פריך מידי אבל לאביי התם פריך שפיר ועוד יש לפרש לרבא דמשמע ליה שיש לכהנים להיות כשרים לכל זמן דין שבעולם ולכל הוראה כדכתיב דברים כ״א:ה׳ כל ריב וכל נגע ועוד היה יכול להקשות היאך מותר לאכול משחיטתו והיאך כשרים על כל קרבנות כולם ועוד בלא בכור נמי יכול להקשות לרבי מאיר מטעם דנחשדו כהנים על השביעית כדאמרינן בפרק זה בורר סנהדרין כו.:

« רש"ש על בכורות ל״ה ע״א רש"ש על בכורות ל״ו ע״א »