1תפלין צריך הנושאם להיותו נקי מעבירות ומהרהורים רעים עד שלא יתחלל שם שמים על ידו להיותו רשע בצורת צדיק בברייתא אמרו לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא שלא תהא מתעטף בציצית ומניח תפילין והולך ומרמה את הבריות ונמצאת נושא שם שמים לשקר ובירושלמי אמרו חד בר נש חמא להדין חברא מוביל תפילין ברישיה אפקיד גביה חד מודלא בתר יומין תבעיה אמר ליה לית אנא ידע לך א"ל לא לדידך המנית אלא להלין דברישך הימנית באותה שעה אמרו תפלין צריכין גוף נקי כאלישע וכן צריך שלא יקל ראשו בהם אפי' יישן עמהם אסור וכבר ביארנו מה שצריך לביאור ענין זה בשלישי של ברכות:2שלחין שהתרנו טלטולן במשנה לא סוף דבר שלחין של בעל הבית שעשאן לצורכו שהרי אינו קפיד עליהם בטנופם וראוים לישב עליהם אלא אף של אומן המעבדן למכירה מותר שהרי מגדולי החכמים היו אומנין במלאכה זו והיו אומרים הביאו שלחין ונשב עליהן אלמא שאף האומנין אין קפדים בכך ומ"מ דוקא בעורות אבל נסרים של בעל הבית מטלטלין אותן אבל של אומן העושה אותם למוכרם אין מטלטלין אותן מפני שהוא קפיד עליהם שמא יתעקמו ואם חשבו עליהן הבעלים ליתן עליהם פת לאורחים מותר לטלטלן הואיל ויש עליהם קצת תורת כלי מחשבה מועלת בהם להיתר טלטול:3עורות אלו שהתרנו טלטולן אין בהם חלוק בין עבודים לשאין עבודים ולא אמרו עבודים אלא לענין טומאה ר"ל שאין מקבלים טומאה אלא העבודים:4כבר ביארנו בגיזי צמר ובמוכין שכל שלא ייחדן להטמנה אין מטלטלין אותן אפי' טמן בהם לא סוף דבר בגזין ובמוכין של הפתק ר"ל של אוצר שמכיון שנתנן באוצר מסתמא חשובות הן עליו ואינם בטלות אצל הטמנה זו אלא אפי' לא הכניסן באוצר ואין הלכה כרבינא שאמר כאן בשל הפתק אלא כרבא שתלה את הדבר בייחדן להטמנה בפירוש:
