מאירי על שבת כ״ב

1 נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי שאין כאן היכר ומ"מ למטה מעשרה מותר לא הושוית לסוכה ומבוי אלא למעלה מעשרים ומ"מ הדור מצוה להגביהה עשרה להרבות בפרסומה ויש פוסקים בהפך ממה שאמר רבינא בכאן זאת אומרת מצוה להניחה בתוך עשרה ולא יראה כן שהרי נדחית בטעם הראוי כמו שתראה בסוגיא בפירוש:

2 נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח ולהדליקה שם הן מבחוץ לזמן הקדום הן מבפנים לזמן של עכשיו ומצד שמאל כדי שתהא מזוזה בימין הנכנס שנ' בה ביתך דרך ביאתך ודרכו של אדם להרים רגל ימין תחלה ותהא נר חנוכה משמאל הנכנס ופרשו בהגדה ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצוייצת ביניהם חונה מלאך י"י סביב ליראיו ויחלצם:

3 כבר ביארנו בנר חנוכה שאסור להשתמש לאורה ואפי' בהרצאת מעות והרצאת מעות יש מפרשי' מנין ויש מפרשים בדיקתן וכמו שאמרו מעות יש לי ואין לי שולחני לרצותן ר"ל להראותם ומ"מ בין זו ובין זו אסור:

4 נויי סוכה יתבאר במקומו שאסור להסתפק בהן כל ז' והוא שאמרו סככה כהלכתה ועטרה בקרמי' ובסדיני' המצויירים ותלה בה אגוזים שקדים אפרסקים ורמונים ופרכילי ענבים ועטרות שובלין יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהם עד מוצאי י"ט האחרון של חג ומ"מ אם התנה עליהם הכל לפי תנאו והוא שיאמר איני בודל מהם כל בין השמשות שנמצא שלא חלה עליהן קדושה כלל שאם לא התנה בין השמשות או שהתנה למחרתו הואיל ונאסר בין השמשות הוקצה לכל שמאחר שאין בקדושה זו הפסק בין לילות לימים כולם כיום אחד ארוך הם ובעצי סכה מיהא אין תנאי מועיל בהם שעל כל פנים אסור בהם בין השמשות מכח סתירת אהל ויש חולקים בזה וכבר ביארנוה במקומה:

5 הדלקת נר חנוכה מנר חנוכה אחרת נחלקו בה רב ושמואל רב אוסר ושמואל מתיר והעלוה בגמ' כשמואל ויראה שאף ע"י קינסא מותר אע"פ שיש כאן קצת ביזוי שהרי נחלקו בגמ' בטעמו של רב שיש אומרי' שהוא אומר כן מצד אכחושי מצוה ר"ל שדומה כמו שנוטל מאורה ושואב קצת מלחלוח השמן ולדעת זה אף בלא קינסא אסור וי"מ טעמו משום בזויי מצוה ולדעת זה לא נאסר מנר לנר אלא ע"י קינסא והעלוה בגמ' כטעם זה ואף בזו חלק שמואל והלכה כמותו ומ"מ יש מפרשים שלא אמרה רב אלא משום אכחושי מצוה ומצד חולשת טעמו קבעוה כשמואל הא על ידי קינסא אף שמואל אוסר ואע"פ שכבר פירשנו שאין שמואל חושש לבזוי מצוה בזו שאני הואיל ומבזה בגופה ומ"מ שיטת הסוגיא מוכחת כדעת ראשון והדלקה מנר לנר שלא ע"י קינסא אחר שהדלקה במקומה עושה מצוה אתה מפרשה בכלי של נרות אחד שהוא מדליק את הראשונה ואח"כ מדליק את השניה ממנה במקומה והשלישית מן השניה וכן בכלם שאם היה מביא נרות של בית זה להדליקן בנרות של בית אחר הרי להדלקה במקומה אנו צריכים וכן אתה יכול לפרשה בשני בני אדם העומדים בבית אחד או סמוכים זה לזה שמביא את המודלקות ומדליק מהם את האחרות במקום קביעותם וחוזר ומניח את האחרות במקומן:

6 יש דברים שאין חוששין כל כך לבזוי מצוה אחר שאין מבזין בגופה והוא שאמרו שמותר להתיר ציצית מטלית ישנה ולהטילו לטלית חדשה ולא סוף דבר לדעת האומר חובת גברא הוא אלא אף לדעת האומר חובת מנא הואיל ולצורך בגד אחר הוא עושה ומ"מ כל שלא להניח בבגד אחר אסור מכיון שהישן ראוי לתשמישו הראשון אסור להפקיעו ממנו שלא לצורך מצוה ודברים אלו דוקא במתיר הקשרים וחוזר וקושרן בבגד שני אבל אם חותך הכנף ומוציא הציצית שלם וחותך כנף הבגד החדש להכניסו שלם יראה שיש בו משום תעשה ולא מן העשוי:

7 גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ שכל שאין מתכוין להם מותר אא"כ הוא פסיק רישיה ולא ימות שאסור ויש בענין זה תנאים ודברים ארוכים ובמקומות שבמסכתא זו יתרחבו בה הדברים:

8 אע"פ שהקלנו בהדלקת קינסא אע"פ שיש בו קצת ביזוי הואיל וגוף אותה מצוה בעצמה נעשית בה במקום שיש בה חשש לדבר אחר אין עושין כן והוא שאמרו מעשר שני אין שוקלין כנגדו אפילו דינרי זהב שאין כאן צורך למשקל גדול ואפי' על דעת לחלל עליהם מעשר שני אחר שהוא מקיימן מצוה וטעם האיסור משום גזירה שמא יכוין ממנו משקולת כלומר אחר שהתחיל לשקול בהן יצניעם לצורך משקולת כשיצטרך לו לשקול פעם אחרת אחר שמצאם מכוונים למשקל הצריך לו ויתחסרו הפירות וכששוקל בהם פעם אחרת נמצא מוציא מעשר לחולין בפחות מדמיו וגדולי הצרפתים גורסין שמא לא יכוין משקלותיו ומפרשין אותה בענין אחר כמו שתראה בפירושיהם ואין דבריהם נראים:

9 מנורת המקדש נחלקו בה בסדר קדשים על נרותיה כיצד היו עומדות מהם שאמרו מצפון לדרום היו מונחים ונר מערבי הוא אמצעי שנ' אל מול פני המנורה יאירו וכו' מלמד שכולן פונות כלפי אמצעי נמצאו שבצפון פונות לדרום ושבדרום פונות לצפון ואמצעי פניו למערב ומהם שאמרו ממזרח למערב היו מונחים ולדעת זה היו קורים לשניה שכנגד המזרח מערבית שהרי כלם מערביות כשתקישם אל הראשונה ומפני שאין מעבירין על המצות היו קורין לשניה מערבית שכשהיה נכנס פוגע במזרחי ואחריו בשני לו שהוא נקרא מערבי וממנה היה מתחיל ובה היה מסיים ומשניות של תמיד נר' שהם שנויות על שיטה זו והוא שאמרו במסכת תמיד פרק שלישי מי שזכה בדשון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקים מדשן את השאר ומניח את אלו במקומם מצאם שכבו מדשנן ומדליקם מן הדולקים ואח"כ מדשן את השאר ומשנה זו ודאי שנויה על דעת האומר מזרח ומערב היו עומדות וקורא השני למזרחי מערבי על הדרך שביארנו ומתוך כך היו שתי נרות אלו המזרחיים דולקי' כל היום והראשון שהוא המזרחי הגמור לא היה דולק מצד עצמו ולמצותו אלא ליעשות שני לו מערבי שאלו לא היה הראשון דולק נמצא השני מזרחי גמור ונמצא הכרח הדלקת הראשון מפני שיהא השני מערבי והשני היה דולק למצותו משום נר תמיד ואם מצא כלן כבות מדליק את המערבי ממזבח העולה ולא ממזבח הפנימי ולא מבית הכירים והוא שאמרו במסכת תמיד מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה ולא ממזבח הפנימי ופירושה בשכבו כלם הא אם היה במנורה נר דולק מדליקו ממנו וכמו שאמר למעלה מדליקן מן הדולקים:

10 ויש חולקין לומר שבכל שעה אין מדליקה אלא ממזבח העולה ואין הדברים נראים ובכבו כלם מדליק את זו ממזבח העולה והאחרות ממנה וזה שאמרו במשנה זו מניח את אלו במקומם פירושו עד שידשן את השאר ומפני שממנה היה צריך להתחיל וודאי אף המזרחי הוא מדשן בכל בקר ונותן פתילה חדשה ושמן כמדת היום ומדליק ושאר הנרות מיהא י"א שזה שנאמר בהם שמדשנן פירושו כשמצאן שכבו שאם היו דולקים לא היה מדשנם שלא נאמר להדליק כל היום אלא במערבי מצד עצמו ובמזרחי כדי לעשות שני לו מערבי הא באחרים מצאם שכבו מדשנם ומניחן עד הערב שהוא זמן הדלקה לכל ואם היו דולקים מוחטן ומניחם ולערב מכבם ומדשנם ומדליקם מנר מערבי שמצוה בהדלקה בכל יום ואף נר מערבי אחר שהודלקו האחרות ממנו מדשנו ומדליקו ואפי' בזמן שהיה הנס שלא כבה נר מערבי מאליו מ"מ בכל יום היה הוא מדשן ומכבה ומדליק שבכל ערב וערב מצות הדלקה בכלם וזהו שאמרו במסכת תמיד נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקים מדשן את המזרחי ומניח את המערבי שממנו היה מדליק את המנורה בין הערבים וענין משנה זו בבקר ר"ל שאף בבקר מכבהו ומדשנו ומדליקו כדי לעשות שני לו מערבי ונמצא סדר המנורה לדעת זה הטבה בבקר ר"ל דשון ועליו נאמר בבקר בהטיבו והדלקה בערב ואם כבו בלילה מדשנן ומדליקם לאלתר והוא שאמרו במנחות נר שכבה נתדשן שמן נתדשנה פתילה כלומר שמחדש שם שמן ופתילה אבל ביום אם היו חמשה הנרות דולקים לא היה נוגע שם עד הערב וזהו שאמרו ביומא שהטבת חמש נרות קודמת להטבת השתים שמשמען של דברים שכלם היו בהטבת שחרית פירושו כשמצאן שכבו:

11 ולמדת מ"מ בנר מערבי זה שממנו מתחיל להדליק האחרים אחר שכלה שמנן ובו הוא מסיים שאינו מדשנו עד שיודלקו כלם ואע"פ שאין שם שמן אלא כמדת חברותיה בנס היה עומד והוא שאמרו עדות היא לכל באי עולם ויש מפרשים בסדר המנורה שאף בשחרית היה מדשן כל הנרות ומטיבן ר"ל שהיה מקנח את הנר שיהא יפה ומשים בו פתילה חדשה ומדליק דכתיב בבקר בבקר בהטיבו וכן בערב ובשניהם היה מתחיל במערבי והוא שכשמוצאן דולקים מדשן את השאר ומשים שמן ופתילה והמערבי דולק ואחר שהותקנו כלם להדלקה אוחז את פתילת המערבי ונותנה בכוז עד שיחדש ויתקין בשמן ופתילה ומדליקה מן הישנה או ממזבח העולה ואח"כ מדליק את האחרות ממנה שכשם שבהדלקה ראשונה משה הטיב את כלן והדליק נר מערבי ואח"כ הדליק ממנו את כלן אף הדלקות שאחריו מהדלקה שאחר הטבה הוא מדליקן:

12 ולדעת זה הדלקה ראשונה התחילה בערב ומשעת חינוך ואילך הטבה בבקר והטבה בערב ושחרית וערבית שוים בה ושתיהן מצוה אחת אלא שבשחרית חמש קודם קטרת ושתים מאחר קטרת ובערב כלן לאחר הקטרת וי"מ שבערב היתה שם הדלקה גמורה ונתינת שמן והיא הקרויה העלאה ובבקר אין שם אלא תקון אלא שמדליק אותם שכבו ויש מפרשים שבשחרית לא היתה שם הדלקה כלל ואפי' מצאן דולקין מכבן ומדשנן לצורך ערב ולא היה שם נר דולק כל היום אלא מערבית והם קורין זו של שחרית הטבה ושל ערבית העלאה ומנו אותם בשתי מצות הטבה והעלאה ויש אומרים כן אף במערבית ואף גדולי הרבנים פירשוה כן בסוף חגיגה ואין שיטת התלמוד מכרעת לנו בזו בכדי הצורך:

13 נחלקו בגמרא בהדלקת נר חנוכה אם הדלקה עושה מצוה אם הנחה עושה מצוה ועל דעת האומר הנחה עושה מצוה אין קפדים בהדלקתה תדלק במקום שירצה ועל יד מי שירצה ובלבד שיניחנה בן דעת במקום הראוי אחר שהודלקה וכן אם היתה הנר מאליה במקום הראוי לה והודלקה שם צריך להגביהה ולחזור ולהניחה שהנחתה אחר הדלקתה היא המצוה ומ"מ הלכה שהדלקה עושה מצוה וכמו שאנו מברכים להדליק ולא להניח ומעתה צריך שידליקנה בן דעת ובמקומה הראוי הא אם הדליקה חרש שוטה וקטן אפילו במקומה או בן דעת שלא במקומה ואח"כ הניחה במקומה אין זה כלום מעתה היה תופש נר חנוכה ועומד אינו כלום וכן הדליקה לפנים והוציאה בחוץ ואף באלו אתה רשאי לצרף טעם אחר בפיסולו שהרואה אומר לצרכו הדליק וכן אתה למד מדין הדלקה עושה מצוה שעששית שהיתה דולקת והולכת כל היום למוצאי שבת צריך לכבותה ולהדליקה ואין צריך להגביהה כדי להניחה לשם מצוה: