1זה שהתרנו טלטול של מנורה פירושו במנורה שאין בה חוליות אבל של חוליות אסור שמא ע"י טלטולה תתפרק ויחזיר חוליותיה למקומן ונמצא עושה כלי לכתחלה לא היו שם חוליות המתפרקים אלא כעין חוליות שהם מחוברים במסמרים אלא שמתנדנדים כעין חוליות והם הקרוים חידקי אף זה אסור לטלטלה גזירה חידקי אטו חוליות ממה שכתבנו למדת שאם נתפרקה אסור להחזיר חוליות למקומן תדע שלא נאמר אלא בחוליות שיש בהחזרתן צרך לחדש דבר או לחזק ולהדק ביותר והוא כעין בנין לכתחילה שאסור אף בכלים מגזירה שמא יתקע ואף באוכלים כגון מגבן לקמן צ"ה א' אבל ברפויה קצת מותר וכבר ביארנו כן בסוף שני של י"ט:2מה שהתרנו בנר ישן לטלטלו בשבת אחר שלא הדליקו בו באותה שבת לא סוף דבר בשל שמן אלא אף בשל נפט שהוא מאוס ביותר שהרי מ"מ ראוים הם לכסות בהם את הכלי ואע"פ שהצרורות שבחצר ראויות לכסות בהם את הכלי מ"מ הנרות יש עליהם תורת כלי מה שאין כן בצרורות והרי אמרו השירים והנזמים והטבעות אע"פ שאסור לצאת בהם ברה"ר כמו שיתבאר הרי הם ככל הכלים וניטלים בחצר אף שלא כדרך מלבוש הא כל שהדליקו בה באותה שבת אסור אחר לאחר שכבה ואין צ"ל כשהיא דולקת כמו שהתבאר:3במסכת י"ט התבאר שאין רואין מומין בי"ט וכל שאין מומו ניכר מבערב אינו מן המוכן שאין דעתו עליו בין השמשות שאע"פ שנפל בו מום סובר הוא שמא אינו קבוע ואפי' מכיר בו שקבוע הרי אין התירו אלא ע"פ חכם וסובר הוא שלא יזדמן לו חכם ומ"מ מיפר אדם נדרים לאשתו בשבת לצורך השבת ואע"פ שנדרה מאתמול שהוקצה מדעתה בין השמשות כל שלא שמע בעלה עד השבת מיפר לה ומותר לה לאכול מה שנדרה עליו ואין בו משום מוקצה שכל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת ר"ל ע"מ שירצה בעלה וסומכת על הפרתו ואינה מקצה דעתה ממנו וכן נשאלים על הנדרים לחכם בשבת לצורך השבת ומותר לאכול אותו דבר שנדר עליו ואין בו משום מוקצה שהרי היו שלשה הדיוטות מספיקין לו ושלשה הדיוטות מצויים הם בכל מקום ודעתו נשואה עליהם אבל כל שהוא צריך בו חכם כגון מומי הבכור הרי הוא מוקצה גמור כמו שכתבנו וכבר ביארנוה במסכת יום טוב:4דבר שאין מתכוין על איזה צד מותר ועל איזה צד אסור ועל איזה צד מחלקין בו בין איסור תורה לאיסור סופרים וכן מוכרי כסות של כלאים על איזה צד מוכרים כדרכן כבר ביארנו הכל בפ"ב:
