1למי צלצלו הפעמונים2בשולי מעילו של הכהן הגדול תלויים פעמונים ורימונים המשמיעים קול בבואו אל הקודש:3פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב. וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת שמות כ״ח, לד–לה.4מן הפסוק לא ברור קולו של מי או מה ישמע, כיצד ולשם מה. ונחלקו הפרשנים בעניין זה.5לדעת הרשב"ם, הקול הנשמע הוא קשקוש הפעמונים שבשולי המעיל. וקול זה נועד להודיע לכהנים שהכהן הגדול ממשמש ובא.6שפעמוני זהב נוקשין ומכין זה לזה... ולפי שציווה הקדוש ברוך הוא וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו, לכך ציוה ה' ונשמע קולו בבואו ויתרחקו השומעים משם.7לשיטתו מדובר בעניין פונקציונלי גרידא: שריקת אזהרה, צפצוף של חיישן, להרחקת הכהנים ולפינוי המקום לקראת כניסת הכהן הגדול. הרמב"ן פירש באופן דומה: "והנה הטעם שלא יפגעו בו מלאכי א־להים". הרמב"ן סבור שצלצול הפעמונים הוא אות אזהרה למלאכים, שלא ימנעו את כניסת הכהן הגדול. הפעמון הוא קוד הכניסה לפתיחת השער.8שני הפירושים הללו משתמשים באפיונים הפיזיקליים של הקול כדי לבאר את הפסוק. על פי שניהם, קול הפעמונים יוצר דריכות לקראת הבאות.9על פי המדרש לפרשת אחרי מות, קול זה הוא בבחינת נקישה של כבוד ונימוס על דלת ביתו של הקב"ה. הכהן הגדול הנכנס אל הקודש מתדפק על הדלת בפעמוניו:10רב אמר אל תיכנס לעיר פתאום ואל תיכנס לבית פתאום... ר' יוחנן כד הוה סליק למישאל שלמיה דר' חנינה הוה מבעבע. והלא דברים קל וחומר הנכנס לבית חבירו בשר ודם צריך לבעבע כהן גדול שנכנס לבית קדשי הקדשים על אחת כמה וכמה. על שום ונשמע קולו שמות כ"ח, לה ויקרא רבה, כא.11קול הפעמונים לפי המדרש הזה הוא שאלת רשות להיכנס, סימן מוסכם שיש בו מן הנימוס ודרך הארץ המתבקשים בכל פריצה למרחב של הזולת, גם זה של הקב"ה.12במדרש אחר מוסבר כי שקשוק הפעמונים מדמה את דיבורו של האדם. הענבל שבפעמון הוא כלשון שבפה. לכל אחד מן הפרטים בלבושו של הכהן ובמעשיו יש חלק בכפרה, ותפקידם של הפעמונים לכפר על עברות שבדיבור.13רבי סימון בשם ר' נתן אמר... לשון הרע אין לו כפרה ונתנה לו תורה כפרה במה יתכפר לו בזגי המעיל... אמר יבוא הקול ויכפר על הקול ויקרא רבה, י.14השמעת הקול, על פי המדרש, היא ייצוג ווקאלי של מלמול, וחלק מריטואל שעניינו כפרה וריצוי.15בדרך אחרת הלך האבן עזרא המנתק בין הפעמונים לבין ה'קול הנשמע':16ויש אומרים כי כאשר ישרת באלה הבגדים ישמע השם קולו למלאות תפלתו בבואו אל הקדש אבן עזרא הקצר, שם.17וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ הוא ביטוי שעניינו הבטחה להיענות ה' לתפילת הכהן הגדול כשהוא בא אל הקודש. מילים אלו נקראות בדגש על הקשבת ה' לקולו החרישי של הכהן, קול פעימות לבו, קול שאינו נשמע לאוזן אדם אך בא לביטוי בכל הליכתו וכוונותיו. קול הפעמונים אולי משרת את הקול הפנימי הזה, משקף ומלווה אותו.18אפשרות אחרת מובאת בפירוש של בעל הכתב והקבלה. הוא טוען שהפעמונים למעילו של הכהן הם כציצית המוטלת בבגדו של כל אדם. אם ראיית הציצית מזכירה לאדם את תפקידו בעולמו, צלצול הפעמונים מעורר את ליבו של הכהן לעבודתו ולעבודת ה'.19ולדעתי מצות הפעמונים הוא דומה למצות ציצית, שם המצוה היא למזכרת על המצות על ידי חוש הראייה כדכתיב וראיתם אותו וזכרתם, וכאן המצוה היא להזכיר את המצות על ידי חוש השמיעה, כי לגודל מעלת הכהן הגדול ולהתחייבו במצות רבות יתירות על שאר הכהנים ועל כל ישראל, לכן נתוסף לו מזכרת על ידי חוש השמיעה על המזכרת שעל ידי חוש הראייה הכתב והקבלה שמות, שם.20יתרון התזכורת באמצעות חוש השמיעה היא ה'נדנוד' הבלתי פוסק, כתזכורת השעון המעורר שהוא מחייב קשב ברמה קבועה ושמירה על רמת מתח גבוהה ביותר של קדושה וריכוז. צלצול המכתיב את קצב החיים. קורא בתדירות להתעוררות הלב ולכיוון ההרהורים.21אם כן — זמזום חיישן, לחיצת קוד, דפיקה בדלת, ייצוג מוזיקלי של פטפוט ומעשה מכפר, או ציצית משודרגת, תזכורת נמשכת להתרכזות בקצב ובהליכה — כל אלה קיימים כאפשרות בקולם של פעמוני המעיל. לחלופין הקול הוא קולו של אהרן והפעמונים מדגישים את ההתעצמות הפנימית הזו.22לקולות השונים גם שומעים שונים, בהתאמה. לפי חלק מהפירושים השומעים הם הכהנים, לפי אחרים — הכהן הגדול עצמו, הקב"ה או המלאכים.23הפירושים השונים מייצגים בצורה אינטואיטיבית את המקובל במוזיקה באשר לתפקיד כלי ההקשה, הפעמון התוף והמצלתיים, בתזמורות לסוגיהן.24בתזמורת סימפונית, לעיתים תכופות תפקידם העיקרי הוא הדגשת קטע, הדגשת הצלילים העמומים והפיכתם לעוצמתיים אבן עזרא. זאת בנוסף למקרים שבהם הם מהווים את גוף הקטע המוזיקלי שיתר הכלים מלווים אותו ברקע כבמדרש א', לפעמים, השימוש בכלים אלו גם מדמה את פעימות הלב, ומבטא מתח ולחץ, רגעים של דריכות נפשית הרשב"ם והרמב"ן. בתזמורות המודרניות, בהיעדר מנצח, הפכו כלי ההקשה גם למכתיבי הקצב, שלפיו ינגנו יתר הנגנים את הקטע המוזיקלי הכתב והקבלה.25המקהלה הפרשנית מתייחסת יחד לשלל אפשרויות השימוש בקול הפעמון. בתמונה הנוצרת מכינוס וצירוף כל הפירושים אנו מקבלים תזמורת כלי הקשה רב משמעית. בקהל יושבים מאזינים מגוונים מפשוטי הכהונה ועד לקב"ה בכבודו ובעצמו.26ההרמוניה הזו כולה מתמצה בפסיעת הכהן בהיכל ה'. והיא זו שמעניקה משמעות לפסוק: "בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ".
