1
שער השמיים או רציף תשע ושלושה רבעים
קראתי בכל לב, ויצא א׳
2
ויצא יעקב. יעקב יוצא מבית הוריו שאינו מקום מוגן יותר עבורו. הוא יוצא מלא תקוות להגיע למקום חדש, למצוא את זיווגו, להשתחרר מעולו של אחיו המאיים על חייו. הוא עובר דרך "שער השמיים" והאגדה, לכאורה, מתחילה. שער השמיים מזכיר את המעבר של הארי פוטר ברציף תשע ושלושה רבעים ואת הנפילה של עליסה לתוך גזע העץ: פתח לעולם אחר וחדש שמתחיל מכאן.
3
אלא שהעולם הקסום שמתגלה לעיניהן של אותן דמויות הוא תמונת המראה ושיקוף משעשע של העולם שנשאר מאחור. כשם שהארי פוטר מגלה שגם בעולם החדש יש בית ספר, בירוקרטיה, מעמדות, רשע וחוסר הגינות. וכשם שעליסה מגלה שהטיפשות והשרירות, האקסיומות החברתיות והשפלות נמצאים גם בעובי האדמה, כך מגלה זאת גם יעקב. הוא מוצא עצמו זר בארץ לא מוכרת, ופוגש את שקריו ואת תככנותו של קרובו לבן. התמונה המתגלה מפתיעה ומרתיחה.
4
לבן אינו מקיים את ההתחייבות שלו כלפי יעקב בתואנה שהחוק המקומי אינו מתיר לו לתת את הצעירה לפני הבכירה. "לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ". לבן מופיע כשומר חוק ומוסר. אומנם, בין יעקב ללבן ישנה הסכמה וחוזה מחייב. יעקב עבד שבע שנים ובסופו של דבר וללא שאיש טרח להודיע לו מראש, זכותו הופרה. אך לבן אינו כופר בהסכמה שהייתה, אלא טוען שישנו חוק מוסרי קודם. חוק שמקורו בהסכמה החברתית של בני המקום. הנורמה החברתית גוברת על ההסכמה המנוגדת לה.
5
הנורמה של קדימותה של הבכירה לנישואין אינה בהכרח העדפה לא הוגנת וייתכן שיש לה מקורות במשפט הטבעי האנושי. צדק הוא מושג לא אחיד ויכול לסבול פירושים רבים. גם הכפיפות לנורמה המוסכמת והעדפתה על פני ההסכמה הבינאישית היא סבירה. אף אנו בימינו סבורים שחופש החוזים, כלומר החופש לנסח כל תוכן אשר יאבו הצדדים ולגבשו לכלל הסכמה, מוגבל על ידי נורמות חברתיות. כך, מעסיק אינו יכול להחליט שאינו משלם פנסיה לעובד שלו, גם אם העובד יסכים לכך. החוק שולל את תוקפם של חוזה והסכמה שכאלה ואין להם שום השפעה על מערכת החיובים של הצדדים. גם בהלכה יש עקרונות דומים. למשל, איסור ריבית. גם אם שני הצדדים יסכימו על תשלום ריבית עדיין ההסכמה ביניהם לא תהיה בת תוקף. אפילו אם לא היה ניצול, ולשני הצדדים יש אינטרס בקיומו של החוזה כמות שהוא.
6
אולם בהמשך מתברר שלבן הוא מפר חוזים סדרתי. את משכורתו של יעקב החליף עשרת מונים. לולא השגחת ה' היה יעקב נותר עני וחסר כול. "אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים". חלוקת הצאן השתנתה מפעם לפעם כשלבן חשש שהבחירה בזן זה או אחר מן הצאן תתברר כבחירה הפחות משתלמת.
7
כשיעקב מודיע לנשותיו שתמה תקופה ועליו לשוב לארץ אבותיו, מתגלה טרוניית הבנות על אביהן, "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ". ורש"י מסביר: "אפילו בשעה שדרך בני אדם לתת נדוניא לבנותיו בשעת נישואין, נהג עמנו כנכריות". מסתבר שבניגוד להסכמה החברתית "הקדושה", ובניגוד ל"משפט האבות עם הבנות" אבן עזרא לבן לא שילם את נדוניית בנותיו. לבן התייחס אל בנותיו כאל נכס וכאל מטבע עובר לסוחר. דווקא מן החוק החברתי הבסיסי וההגיוני הזה לבן מתעלם. לבן מתנער מן המנהג שמבטא יחס אנושי טבעי של פריסת חסות, דאגה ואחריות. מתברר שכשהחברה אינה מאיימת עליו — לבן הוא פורע חוק. את זרותו של יעקב ואת חולשת בנותיו הוא מנצל כדי למנוע מהם את המגיע להם בדין על פי המוסר והנורמה. "הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ?" על חוק אחד לבן בהכרח יקפיד: על החוק שלפיו בנות אינן יורשות.
8
סמלי הוא סיפורה של רחל הגונבת את התרפים. מה לרחל ולתרפים של אביה? הסיפור היה יכול להיות תמוה לולא הסיום הממצה בתמונה אחת עלובה את כל אישיותו של לבן. ללבן אין א־לוהים, אין לו מצפון יש לו רק חששות חברתיים, ורדיפת כבוד, מעמד, קניין ובצע. לבן רודף אחר א־לוהיו ובאובססיה של מי שאבד לו המצפן הוא ממשמש את כלי משפחתו לא לחינם יש מי שפירש רד"ק שאין המדובר בעבודה זרה, אלא בכלי נחושת שרואים בו את שעות היום והעתיד. לבן נטול המצפון והמוסר רומס ומפר באופן בוטה את זכותן של בנותיו לפרטיות בחפשו אחרי תחליף — אחרי אלוהיו/אליליו האבודים. זהו הגיחוך בהתגלמותו. האירוניה שבהנהגתו מוצגת יפה בפי יעקב כתגובה ניצחת לתלונתו העילגת של לבן, "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי".
9
התנהגותו של לבן מזכירה נשכחות. עשיו חשב שזכות הבכורה מעניקה לו כל טוב גם אם בינו לבין יעקב נערך חוזה למכירתה. גם לבן חשב שהבכורה של לאה מעניקה לה זכויות הגוברות על ההסכמה שבינו לבין יעקב. עשיו צד את אביו בפיו ולבן אף הוא מרמה את יעקב. אין חדש בעולם החדש. אבל כמו בהארי פוטר ובעליסה, גם כאן, המעבר לעולם הקסום נתן לגיבור הזדמנות לנהוג אחרת, להתמודד עם עולם השקר החדש ממקום מרכזי ומתוך אומץ ועוז רוח. מי שמשנה את פניו הוא יעקב. ניתנה לו ההזדמנות להכיר את עצמו את תכונותיו הטובות ואת נקודות החוזק שלו. הוא נדרש להציג את האנטיתזה לעולם ההוא שהשאיר מאחוריו.
10
שער השמיים, עולם בתוך עולם, האפשרות של כל אחד מאיתנו לזהות הזדמנות. להמשיך כמעט עם אותם הנתונים, בתודעה של אדם חדש. של שינוי תדמית של עוז רוח, גבורה ומוסר.