1מהפכות2דרישת משה מפרעה לשלח את עם ישראל היא דרישה מתבקשת ופשוטה. הניצול והפגיעה בערכים האנושיים הבסיסיים שמלווים את השעבוד — חייבים להיפסק. הסירוב השאנן והשחצנות הבוטה של פרעה מקדירים את פני השמיים. כמו שכתב שיקספיר "שמיים כה קודרים, לא יתבהרו ללא סערה".3מצרים סופגת מכה אחר מכה. ננסה לדמיין לרגע את מצבה, לחוש את דופק הלב ואת תחושות אזרחי האימפריה השרויה בעיצומה של דעיכה. קשה לשחזר רגשות והלכי נפש, אך דיבובם של התיאורים היבשים עשוי ליצור תמונה. הקשבה למאורעות תגלה את ההתרופפות המוסרית ואת ההיחלשות הפיזית הפוקדת אותם, צעד אחר צעד, בתהליך איטי ומתמשך.4הפגיעה במקורות המים תחילה מעוררת דאגה, עננה מאפילה על הביטחון הקיומי הבסיסי. חרדה קיומית מרחפת באוויר. מתקפת הצפרדעים מוסיפה טרדה והצקה המעודדת לעצבנות בתוספת לאובדן השגרה השלווה. הצחנה ברחובות שבעקבות המכה מעודדת גסות וניוול, גורמת לשקיעה של כבוד האדם. הכינים המכרסמות בגוף האדם ובכל אשר לו מביאים איתם עליבות גופנית, פצעים וחטטים. תורים ארוכים בבתי המרקחת. מחסור במשחות ותרופות, עליית מחירי התרופות, מרמור בקרב מעמד הבינים. מזיקים בשדות נשיכת נחשים ועקרבים מגבירים את הטירוף הפושה בכל. הפגיעה ברכוש והשמדתו: הסוסים, החמורים, הגמלים, הבקר והצאן, וגם התפשטות מגפת השחין — כל אלה מותירים את האנשים רעבים ללחם וחסרי פרנסה ומשען. גם השמיים אינם מאירים פנים והברד מכה ומכלה כל חלקה ירוקה. השממה פושה בכול, גם הקור והקיפאון. השלמת מלאכת השמדת השדות ויבולם נעשית כבר על ידי הארבה הממלא את החלל.5המדרש מיטיב לתאר את המתרחש בלב המצרים באותה עת, וחושף את ממדי האסון:6אמר ר' יוחנן: כיון שבא ארבה שמחו המצריים אמרו נקבץ ונשלק ונאכל ונמלא בהם את החביות, אמר להם הקדוש ברוך הוא רשעים! במכה שהבאתי עליכם אתם שמחים?! שמות רבה, יג; מדרש אגדה, שמות.7מהתמונה עולה שאזרחי מצרים מסתובבים מזי רעב ברחובות, לבושי סחבות תרים אחר מזון ומזור לכאבם. מתגעגעים לטעמו של סיר הבשר ולריח תבשילים, ועדיין, את ה"סטרטאפיסטים" הללו שרואים בארבה הזדמנות — מכנה המדרש "רשעים". מפני שברור שבמצב הזה הרשעים הם אלו שמספסרים בדברים שבימים כתיקונם הם בעלי ערך שולי והופכים כל ביצה למטיל זהב. הכסף מאבד מערכו עד מהרה, האינפלציה גוברת ויחד אתו אובד ערכו של המוסר והערכים. אנשים רומסים בתמורה למעט הרווחה. אנשים הגונים וישרים יורדים מנכסיהם והרשעים מזהים הזדמנויות לטרף קל ומתגדלים. כשהשאלטר יורד, החושך והעלטה מכסים את הכול, האיבה לשלטון שאמור היה לתת מענה גוברת מרגע לרגע. העם מאבד אמון במנהיגיו. זה השלב שבו מתרחשת האנרכיה. על אובדן האמון הזה נוספות השמועות על השחיתות השלטונית, על המקורבים שהיה להם מידע פנימי על העומד להתרחש, שגם הצליחו לגונן על בהמתם. על כך שהחרטומים ייעצו לפרעה להיכנע אך הוא כשל באדישותו למצוקה ברחובות, ועוד הוא מנהל משא ומתן קטנוני עם משה במחיר ראשי בני עמו.8על פי המתואר בתהילים "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם", ובשונה מפשט פסוקי פרשתנו, המהפכה מתרחשת מוקדם ולפני מכת בכורות, העם המצרי לא המתין למות בכורותיו. המידע על המתת הבכורות הצפויה דולף, והבכורות הם אלו שנאבקים על חייהם. מאבקם מעורר לניסיון דיכוי ולמלחמת אזרחים של ממש.9וכך מובא במדרש:10כששמעו כל הבכורות כך, נתכנסו אצל אביהם, אמרו להם כל מה שאמר משה בא עלינו, עתה אין אתם מבקשים שנחיה, בואו ונוציא את העבריים מבינותינו וילכו להם, והם משיבים אותם ואומרים אפילו כולנו מתים אין אנו משלחים אותם, מה עשו הבכורים? נכנסו בפלטורין של פרעה והיו צווחין ומקלסין לפרעה, ואומרים לו בבקשה ממך יצאו העם הזה שלא יבא עלינו רעה ועליך ואנו מתים, אמר למשרתיו צאו והכום וקפחו שוקים שלהם, אני אומר או נפשי תצא או נפשותיהם של עבריים, ואתם אומרים הוציאו אותם, מה עשו הבכורות נטל כל אחד ואחד חרבו והרגו את אבותיהם, מיד נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא, וזהו שנאמר למכה מצרים בבכוריהם תהילים קל"ו, י, ולא נאמר למכה בכורי מצרים מדרש אגדה, בא, י״א, ה.11כשהמוות מגיע לבתי המצרים הם יוצאים לרחובות בהפגנות המוניות ובתביעה להכיר בכך שיש ה' אחד. הם מבינים כי המשטר כשל והשקפותיו שגויות מיסודן.12אי־אפשר לעורר לשינוי מדיני, לרענן אמונות ישנות ולגבש תפיסה חברתית חדשה באמצעות שלטון מבוסס. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות התעוררות איטית גוברת של עם מתמרד. באמצעות קולות אופוזיציונים המוכנים להלום ולהשמיע את התנגדותם. בסופו של דבר, על מנת להביא את פרעה לשלוח את בני ישראל, חייבים לשכנע את העם המצרי לצאת לרחובות ולהפגין למען שילוחם.13מתוך הזעזועים המדיניים, מתוך התערערות השלטון במצרים, מתוך שפלות המשעבדים ומתוך התוהו ובוהו המוסרי הערכי והאנושי, נבעט עולם הערכים הישן ותחתיו נברא עולם ערכים חדש. הטוב מתברר מהרע. מבהיק אורו של עם.14ויהי בחצי הלילה.
