מפרשים:
1 הונא הדר בחצר חברו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר משום שנאמר ישעיהו כ״ד:י״ב ושאיה יוכת שער.
2 אמר מר בר רב אשי לדידי חזי לי ומנגח בי תורא רב יוסף אמר ואיתימא רב הונא ביתא דמיתבא יתבא מאי בינייהו א"ב דקא משתמשי ביה בתיבנא וציבי ודוקא בחצר דלא קיימא לאגרא ואע"ג דההוא גברא עביד למיגר מאי טעמא זה נהנה וזה לא חסר הוא אבל בחצר דקיימא לאגרא צריך להעלות לו שכר ואע"ג דלא עביד למיגר דהא חסריה ממונא:
3 ההוא גברא דבנה אפדנא אקילקלתא דיתמי אגביה רב נחמן לאפדנא מיניה לימא קסבר רב נחמן הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר ההוא מעיקרא קדמנאי הוו דיירי ויתבי ביה דהבו להו ליתמי דבר מועט אמר ליה רב נחמן זיל פייסינהו
4 ליתמי לא אשגח ביה אגביה ר"נ לאפדנא מיניה:
5 מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה: אמר רב ובמחזרת ושמואל אמר אפילו מחזרת נמי פטורה ושמואל היכי משכחת לה דמיחייבה כגון דשבקתה לרחבה ואזלה וקמה לה בצידי הרחבה:
6 דף כא: מתני' הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלמין נזק שלם מפני שהן מועדין.
7 הכלב שנטל את החררה והלך לו לגדיש ואכל את החררה והדליק את הגדיש על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק:
8 גמ' תנו רבנן הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ממעלה למטה ושברו כלים חייבין ממטה למעלה פטורים מנזק שלם וחייבין בחצי נזק דף כב. ובדאפיך מיפך כלבא בסיקרא וגדיא בסירכא אבל כלבא בסירכא וגדיא בסיקרא בין ממעלה למטה בין ממטה למעלה חייבין נזק שלם ובן אדם ותרנגול שדילגו בין ממעלה למטה ובין ממטה למעלה חייבין נזק שלם אדם מועד לעולם ותרנגול אורחיה הוא:
9 כלב שנטל