רי"ף בבא קמא ל״ח

1 שמות כב כי הוא זה ופליגא דרבי חייא בר יוסף דא"ר חייא בר יוסף דף כז. עירוב פרשיות כתוב כאן וכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב מ"ש גבי מלוה כדרבה דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה במקצת טענה ישבע חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ובכולהו בעי דלודי ליה והא דלא אודי ליה אשתמוטי קא אישתמיט גבי מלוה הוא דאינו מעיז אבל גבי פקדון מעיז וקי"ל כר' חייא בר יוסף ושמעינן מינה דלית הלכתא כרמי בר חמא דאמר ארבעה שומרין דף קז: צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת:

2 דף קח: נגנבה באונס והוכר הגנב אמר אביי אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע.

3 ורבא אמר אחד זה ואחד זה עושה עמו דין ואינו נשבע:

4 ואם קדם ונשבע ואח"כ הוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה עומד בשבועתו רצה עושה עמו דין ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין וכן הלכתא:

5 סליקו להו פרק הגוזל עצים

6 דף קיא: הגוזל ומאכיל את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם.

7 ואם היה דבר שיש לו אחריות נכסים חייב לשלם.

8 דף קיג. אין פורטין לא מתיבת המוכסים ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהן צדקה.

9 אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק:

10 דף קיד. נטלו המוכסין חמורו ונתנו לו חמור אחד נטלו לסטין כסותו ונתנו לו כסות אחרת הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן.

11 המציל מיד הגייס ומן הנהר ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו :

12 לעיל דף קח: הגוזל את אביו ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו.

13 אם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי החוב באין ונפרעין ממנו:

14 האומר לבנו קונם שאת נהנה לי אם יירשני בחיי ובמותי אם מת לא יירשנו ויתן לבניו או לאחיו:

15 אם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי החוב באין ונפרעין ממנו:

16 לעיל דף קי. הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנאמר ויקרא כה ואם אין לאיש גואל וגו':

17 גמ' דף קיא: אמר רב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה מאי טעמא כיון דלא אייאוש בעלים ברשותייהו קיימי:

18 והא דתנן הגוזל ומאכיל

19 את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם לאחר יאוש היא ואין גזלה קיימת אבל גזלה קיימת אפילו לאחר יאוש חייבים להחזיר.

20 דתנא רבי אושעיא הגוזל ומאכיל את בניו פטורין מלשלם והמניח לפניהם גזלה קיימת חייבין אין גזלה קיימת פטורין.

21 ואם הניח להן אביהן אחריות נכסים חייבין לשלם.

22 ואמרינן אין גזלה קיימת פטורין לימא תהוי תיובתיה דרב חסדא ופריק לא רב חסדא מוקים ליה לאחר יאוש.

23 והשתא דמטלטלי משתעבדי לבע"ח חייבין לשלם ממטלטלי דשבק אבוהון בין לפני יאוש בין לאחר יאוש בין אכלו בין לא אכלו דהוה ליה כמלוה על פה וקי"ל השתא דמלוה על פה גובה מן היורשין בין ממקרקעי בין ממטלטלי.

24 אבל ודאי הניח להן אביהן מעות של רבית אין חייבין להחזיר דתניא דף קיב. הניח להן אביהן מעות של רבית אע"פ שהן יודעים שהן של רבית אין חייבין להחזיר:

25 דף צד: ואם הניח להן אביהן פרה וטלית וכל דבר המסוים חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן:

26 ואמרינן עלה דף קיב. אמר רמי בר חמא זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמי רבא אמר לעולם אימא לך רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי ושאני הכא דאמר קרא ויקרא כ״ה:ל״ו אל תקח מאתו נשך ותרבית לדידיה הוא דאזהריה רחמנא לבריה לא אזהריה רחמנא.

27 והאי דאמרינן חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן הני מילי בשעשה תשובה ולא הספיק להחזיר עד שמת