רי"ף בבא קמא מ״ב

1 קסבר עשו בו תקנת השוק והלכתא כר' יוחנן דקסבר עשו בו תקנת השוק:

2 אמר רבא גנב מפורסם לא עשו בו תקנת השוק:

3 איתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהקיפו לא עשו בו תקנת השוק מאי טעמא דאמרינן ליה לאו אדעתא דהאי מידי דיהיב לך יהבת ליה זוזי:

4 משכנתא שוה מאתן במאה עשו בו תקנת השוק .

5 שוה מאה במאה אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק מר זוטרא אמר עשו בו תקנת השוק זביני שוה בשוה עשו בו תקנת השוק שוה מאה במאתן רב ששת אמר לא עשו בו תקנת השוק רבא אמר עשו בו תקנת השוק והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק לבר מגנב ופרע בחובו וגנב ופרע בהקיפו דלא עשו בו תקנת השוק:

6 אביי בר נאזי חמוה דרבי הוה מסיק ביה ארבע זוזי בההוא גברא גנב ואייתי גלימא יהב ליה ויהב ליה ארבעה זוזי אחריני אתא לקמיה דרבינא א"ל ארבעה זוזי קמא גנב ופרע בחובו הוא לא בעית למיתבא ליה הני ארבעה זוזי בתראי ודאי זיל הב ליה ושקול גלימך מתקיף לה רב כהן דלמא גלימא מהנהו ארבעה זוזי קמאי יהבה ניהליה דהוה ליה גנב ופרע בחובו ארבעה בתראי הימוני הימניה כדמעיקרא איגלגל מילתא ומטת לקמיה דרבא אמר להו הלכתא כרב כהן:

7 נרשאה גנב ספרא זבנא לפפונאי בתמנן זוזי אזל פפונא זבניה לבר מחוזא במאה ועשרים לסוף הוכר הגנב אמר אביי אזיל מריה דספרא יהיב ליה לבר מחוזא תמנן ושקיל סיפריה ואזיל בר מחוזא שקיל ארבעין מפפונא מתקיף לה רבא השתא בלוקח מן הגנב עשו תקנת השוק בלוקח מן הלוקח לא כל שכן אלא אמר רבא מרי ספרא יהיב ליה לבר מחוזא מאה ועשרים ושקיל ספרא ואזיל מארי ספרא שקיל ארבעין מפפונא ושקיל תמנן מן גנבא וכן הלכתא:

8 זה בא בחביתו של יין וכו': דף קטו: אמאי לימא ליה אנא מהפקירא קא זכינא כדאמר רבי ירמיה בשעקל בית הבד כרוך עליה מתני' נמי בשעקל בית הבד כרוך עליה אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו דף קטז. ולימא ליה משטה אני בך מי לא תניא הרי שהיה בורח מבית האסורים והיתה מעבורת לפניו ואמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא א"ל משטה אני בך אמרי הא לא דמיא אלא לסיפא אמר לו טול דינר בשכרך והעבירני נותן לו שכרו משלם.

9 מ"ש רישא ומ"ש סיפא אמר רמי בר חמא סיפא בצייד ששולה דגים מן הים עסקינן דא"ל אפסדתן מיהא כוורי בזוזא:

10 שטף נהר חמורו וחמור חבירו וכו': בעא מיניה רב כהנא מרב ירד להציל ועלה שלו מאליו מהו א"ל ההוא משמיא הוא דרחימו עליה כי הא דרב ספרא הוה קא אזיל בההיא שיירתא לוינהו אריה כל אורתא הוו שדו ליה חמרא דחד מינייהו ההיא אורתא דמטא גבי רב ספרא שדייה ניהליה לחמריה לא אתא אריה קדים רב ספרא למחר זכה ביה בחמריה א"ל רב אחא מדפתי לרבינא למה ליה לרב ספרא דאקדים זכה ביה פשיטא

11 כי אפקריה אדעתא דאריה אפקריה אדעתא דכ"ע לא אפקריה א"ל לרווחא דמילתא הוא דעבד:

12 בעא מיניה רב מרבי ירד להציל ולא הציל מהו א"ל זו שאלה היא אין לו אלא שכרו איתיביה השוכר את הפועל דף קטז: להביא לו כרוב ודורמסקין לחולה ומצאו שמת או שהבריא נותן לו שכרו משלם א"ל התם עביד שליח שליחותיה הכא לא עביד שליח שליחותיה:

13 ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות ואם שכרו תייר לפניהם מחשבין אף לפי נפשות.

14 ולא ישנו ממנהג החמרין. ורשאין החמרין להתנות כל מי שתאבד לו חמור מעמידין לו חמור אחר אבדה בכוסיא פירוש בפשיעה אין מעמידין לו שלא בכוסיא מעמידים לו ואם אמר תנו לי ואני אשמור אין נזקקין לו פירוש אם אמר תנו לי דמי חמור שלי שאיני רוצה ליקח חמור ואני אשמור עמכם כבראשונה אין נזקקין לו פשיטא לא צריכא דאית ליה חמרא אחרינא מהו דתימא אמר להו הא אית לי חמרא אחרינא בהדייכו קמ"ל דאמרי ליה אתרי מסרת נפשך טפי אחר לא מסרת נפשך טפי :

15 תנו רבנן ספינה שהיתה מהלכת בים ועמד עליה נחשול לטובעה והקלו ממשאה מחשבין לפי משוי ואין מחשבין לפי ממון.

16 ולא ישנו ממנהג הספנין. ורשאין הספנין להתנות ביניהן כל מי שתאבד לו ספינה מעמידין לו ספינה אחרת אבדה בכוסיא אין מעמידין לו שלא בכוסיא מעמידין לו ואם פירש למקום שאין הספנין הולכין אין מעמידין לו

17 ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה ועמד אחד והציל הציל לאמצע ואם אמר לעצמי אני מציל הציל לעצמו היכי דמי אי דיכולין להציל אפי' אמר נמי ולא כלום הוא ואי דאינן יכולין להציל אפי' לא אמר נמי אמר רמי בר חמא הכא בשותפין עסקינן וכגון זה שותף חולק שלא מדעת חבירו אמר מיפלג פליג לא אמר לא פליג ורבא אמר הכא בפועל עסקינן וכדרב דאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום אמר מהדר הדר ביה לא אמר לא הדר ביה רב אשי אמר הכא ביכולין להציל ע"י הדחק לא אמר אמרי ליה אי אמרת לן הוה מסרינן נפשין אמר ניתיבו אינהו אסוחי אסחו דעתייהו:

18 הני תלתא פירושי הלכתא נינהו.

19 תוספתא בני חבורה שמחלו עליהן מוכסין מחלו לאמצע ואם אמרו משום פלוני מחלנו מה שמחלו מחול לו:

20 מתני' הגוזל את השדה ונטלוהו מסיקין אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחרת שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך:

21 גמ' אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה היכי דמי אילימא דאנסוהו לכולהו ארעתא דידיה ולא אנסיה לכולהו ארעתא ואנסוהו להא נמי בהדייהו מרישא שמעת מינה אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך הא לאו מכת מדינה היא חייב להעמיד לו שדה הכא במאי עסקינן כגון דאנסוהו ואמרי ליה אחוי ארעתך ואחוי נמי ההיא בהדייהו:

22 ההוא גברא