רי"ף בבא קמא כ״ט

1 איתמר נמי אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן גנבתי ובאו עדים שגנב פטור שהרי חייב עצמו בקרן וכן הלכתא:

2 דף עח: מתני' מכרו חוץ מאחד ממאה שבו או שהיתה לו בו שותפות השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה:

3 דף עט. גנב ברשות הבעלים וטבח ומכר חוץ מרשותן או שגנב חוץ מרשותן וטבח ומכר ברשותן או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותן משלם תשלומי ארבעה וחמשה אבל אם גנב וטבח ומכר ברשותן פטור:

4 גמ' דף עח: מכרו חוץ מאחד ממאה וכו' ת"ר הגונב את הקיטעת ואת החיגרת ואת הסומא וכן הגונב בהמת שותפין חייב ושותפין שגנבו פטורין והא תניא שותפין שגנבו חייבין אמר רב נחמן לא קשיא כאן בשותף שטבח לדעת חבירו כאן בשותף שטבח שלא לדעת חבירו:

5 תנו רבנן גנב ונתן לאחר וטבח גנב ונתן לאחר ומכר גנב דף עט. והקדיש גנב והקיף גנב והחליף גנב ונתן לאחר במתנה גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהקיפו גנב ושלח סבלונות לבית חמיו חייב מאי קמ"ל אשמעינן רישא גנב ונתן לאחר וטבח דיש שליח לדבר עבירה ואע"ג דבכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה הכא יש שליח לדבר עבירה מ"ט וטבחו או מכרו מה מכירה לא אפשר דלאו ע"י אחר אף טביחה ע"י אחר נמי מיחייב אשמעינן סיפא גנב והקדיש מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים

6 ולאו הכי הלכתא דקי"ל במתני' דתנן דף עד: גנב והקדיש ואחר כך טבח משלם תשלומי כפל ואין משלם תשלומי ד' וה' ואי קשיא לך מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים התם מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דשמעון הכא מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן:

7 מתני' דף עט. היה מושכו ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאוהו מרשות הבעלים ומת חייב נתנו לבכורות בנו לבעל חובו לשומר חנם לשואל לשוכר ולנושא שכר והיה מושכו ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאוהו מרשות הבעלים ומת חייב:

8 גמ' בעי אמימר תקנו משיכה

9 בשומרין או לא תקנו משיכה בשומרין אמר רב יימר תא שמע נתנו לבכורות בנו לבעל חובו לשומר חנם ולשואל לנושא שכר ולשוכר היה מושכו ברשות הבעלים ומת פטור מאן פטור שומר שמע מינה תיקנו משיכה בשומרין ש"מ איתמר נמי אר"א כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין ותניא נמי הכי כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרין וכשם שהקרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה כך שכירות קרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה:

10 מתני' דף עט: אין מגדלין בהמה דקה בא"י אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל ואין מגדלין תרנגולין בירושלים מפני הקדשים ולא כהנים בא"י מפני הטהרות לא יגדל אדם חזירין בכל מקום ולא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת אין פורשין נשבים ליונים אא"כ היה רחוק מן הישוב ל' ריס:

11 גמ' דף פ. ת"ר רועה שעשה תשובה אין מחייבין אותו למכור מיד אלא מוכר על יד על יד וכן מי שנפלו לו כלבים וחזירין בירושתו אין מחייבין אותו למכור מיד אלא מוכר על יד על יד וכן מי שנדר נדר ליקח בית ולישא אשה בא"י אין מחייבין אותו ליקח מיד אלא עד שימצא את ההגון לו ומעשה באשה אחת שהיה בנה מצר לה וקפצה ונשבעה כל מי שיבא עלי איני מחזירתו וקפצו עליה בני אדם שאינן מהוגנין לה וכשבא דבר זה אצל חכמים אמרו לא נתכוונה זו אלא להגון לה ת"ר י' תנאין התנה יהושע דף פא. א שמרעין בחורשין ב ומלקטין עצים משדותיהם ג ומלקטין עשבים מכל מקום חוץ משדה תלתן ד וקוטמין נטיעה מכל מקום חוץ מגרופיות של זית.

12 ה ומעין היוצא בתחלה בני העיר מסתפקין ממנו ו ומחכין בימה של טבריא ובלבד שלא יפרוש קלע ויעמיד את הספינה.

13 ז ונפנין לאחורי גדר ואפילו בשדה מלאה כרכום.

14 ח ומהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה.

15 ט ומסתלקין לצדדי הדרכים מפני יתדות הדרכים.

16 י והתועה בין הכרמים מפסג ועולה מפסג ויורד.

17 ומת מצוה קונה מקומו. איתמר אמר רב אדא אמר רב נחמן תנאין שהתנה יהושע אפילו בבבל ושמואל אמר אפי' בחוצה לארץ:

18 ומת מצוה קונה מקומו והוא שאינו מוטל על המצר אבל אם היה מוטל על המצר מתוך שניתן רשות לפנותו מפנין לכל מקום שירצה הני חד סרי הויאן אמרי מהלכין בשבילי הרשות שלמה אמרה:

19 דף פב. עשרה תקנות תקן עזרא. שיהו א קוראין במנחה בשבת ב וקוראין בב' ובה'.

20 ג ושיהו בתי דינין קבועין בב' ובה' ד ומכבסין בה' בשבת.

21 ה ואוכלין שום בערב שבת. ו ושתהא אשה משכמת ואופה.

22 ז ושתהא אשה חוגרת בסינר. ח ושתהא