1שנאמר בראשית כ׳:ז׳ ועתה השב אשת האיש וגו' ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר בראשית כ׳:י״ז ויתפלל אברהם אל האלהים וגו'.2האומר לחבירו סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב על מנת לפטור חייב קרע את כסותי שבר את כדי חייב על מנת לפטור פטור עשה כן לאיש פלוני ע"מ לפטור חייב בין בגופו בין בממונו:3גמ' תנו רבנן כל אלו שאמרו דמי בשתו אבל צערו אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנאמר בראשית כ׳:ז׳ ועתה השב אשת האיש וגו':4גרסינן בפרק נגמר הדין דף נח: אמר ר' שמעון בן לקיש כל המגביה ידו על חבירו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע שנאמר שמות ב׳:י״ג ויאמר לרשע למה תכה רעך הכית לא נאמר אלא תכה דף צג. ע"ש דאיתא אמר רב חנן המוסר דין וכ"ה ברי"ף דר"ה סי' תתקלו ע"ש וכ"ה בדפו"' אמר רבי יוחנן כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנא' בראשית ט״ז:ה׳ ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב בראשית כ״ג:ב׳ ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה והנ"מ דאית ליה דיינא בארעא אמר רב יצחק אוי לו לצועק יותר מן הנצעק תניא נמי הכי אחד הצועק ואחד הנצעק במשמע אלא שממהרין לצועק יתר מן הנצעק .5אמר ר' אבהו לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין שאין לך נרדפין בעולם יותר מתורים ובני יונה והכשירן הכתוב לגבי המזבח:6גרסינן בפרק שואל אדם מחבירו שבת דף קמט: אמר רבי יעקב ברה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו למחיצה של הקב"ה מנ"ל מהכא משלי י״ז:כ״ו גם ענוש לצדיק לא טוב לא טוב הוא אלא רע וכתיב תהילים ה׳:ה׳-ו׳ כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע לא יגור במגורך רע:7האומר סמא את עיני וכו': אמר ליה רב יוסף בר חמא לרבא מ"ש רישא ומ"ש סיפא ואסיקנא אמר רבי יוחנן יש לאו שהוא כהן ויש הן שהוא כלאו תניא נמי הכי הכני ופצעני ע"מ לפטור א"ל הן יש הן שהוא כלאו ויש לאו שהוא כהן שבר את כדי קרע את כסותי על מנת לפטור ואמר ליה לאו הרי הוא לאו שהוא כהן ורמינהי שמות כב לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע לשמור ולא לחלק לעניים אמר רבה לא קשיא הא דאתא לידיה בתורת קריעה והא דאת' לידיה בתורת שמירה:8ההוא ארנקא דצדקה דאתא לפומבריתא אפקדיה רב יוסף גביה דההוא גברא פשע ביה אתו גנבי גנבוה חייביה רב יוסף א"ל אביי והא תניא לשמור ולא לחלק לעניים אמר ליה עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא:9סליקא להו פרק החובל10דף צג: הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאו בגדים משלם כשעת הגזלה גזל פרה מעוברת וילרה רחל טעונה וגזזה משלם דמי פרה עומדת לילד ודמי רחל טעונה העומדת להגזז פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה זה הכלל כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה:11גמ' דף צה. ת"ר הגוזל את הרחל וגזזה או שילדה משלם אותה ואת גזותיה ואת ולדותיה דברי ר"מ ר' יהודה אומר גזלה חוזרת בעיניה ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף במאי קא מיפלגי דף צה: ר' יהודה ור"ש אמר רב זביד בשבח שעל גבי גזלה קא מיפלגי רבי יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה דנגזל הוי ור"ש12סבר דגזלן הוי ורב פפא אמר דכולי עלמא שבח שע"ג גזלה דגזלן הוי אלא למחצה לשליש ולרביע איכא בינייהו ר' יהודה סבר שבח שעל גבי גזלה כוליה דגזלן הוי ורבי שמעון סבר למחצה לשליש ולרביע הוא דשקיל גזלן והא דתנן גזל פרה ונתעברה אצלו וילדה רחל ונטענה אצלו וגזזה משלם כשעת הגזלה הוא הדין דאפילו לא ילדה נמי כשעת הגזלה הוא דמשלם ואיידי דנסיב רישא ילדה תנא סיפא נמי ילדה ומתניתין רבי יהודה היא תניא כותיה דרב פפא ר"ש אומר רואין אותה כאילו היא שומא אצלו בכסף למחצה לשליש ולרביע והלכתא כרבי יהודה ואליבא דרב פפא דתניא כותיה:13דף צד: ת"ר הגזלנין ומלוי רבית שהחזירו אין מקבלין מהן והמקבל מהן אין רוח חכמים נוחה הימנו וה"מ בשאין גזלה קיימת אבל גזלה קיימת מקבלין מהן:14דף צו. א"ר פפא גזל והשביח ומכר גזל והשביח והוריש מה שהשביח מכר ומה שהשביח מוריש:15בעי רבא השביח לוקח מהו בתר דבעיא הדר פשטה מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו:16בעי רבא השביח עובד כוכבים מהו א"ל רב אחא מדפתי לרבינא תקנתא לעובד כוכבים ניקום ונעביד א"ל לא צריכא כגון דזבנה ניהליה לישראל א"ל סוף סוף הבא מחמת העובד כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים א"ל לא צריכא כגון דגזלה ישראל וזבנה לעובד כוכבים ואשבח עובד כוכבים והדר עובד כוכבים וזבנה לישראל מי אמרי' כיון דמעיקרא ישראל ולבסוף ישראל עבדו רבנן תקנתא או דלמא כיון דאיכא עובד כוכבים באמצע לא עבדי להו רבנן תקנתא תיקו:17דף צו: וא"ר פפא האי מאן דגזל עפרא מחבריה ועבדי לבינתא לא קני מ"ט הדר משוי ליה עפרא לבינתא ועבדה עפרא קני מאי אמרת הדר עביד ליה לבינתא ההיא לבינתא אחריתי היא:
