רי"ף בבא קמא ל׳

1 אשה חופפת וטובלת.

2 ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות. ותיקן טבילה לבעלי קריין:

3 שיהו קוראין במנחה בשבת משום יושבי קרנות:

4 ושיהו קוראין בתורה בשני ובחמישי דמעיקרא הוה מתקנא תלתא גברי תלתא תלתא פסוקי דתנן שמות ט״ו:כ״ב וילבו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר ישעיהו נ״ה:א׳ הוי כל צמא לכו למים כיון שהלכו ג' ימים בלא תורה עמדו ותקנו להם נביאים שביניהן שיהו קורין בשבת ומפסיקין באחד בשבת וקורין בב' ומפסיקין ג' וד' וקורין בחמישי ומפסיקין בע"ש כדי שלא ילכו שלשה ימים בלא תורה ועזרא תקן תלתא גברי עשרה פסוקים כנגד עשרה בטלנין.

5 ודנין בשני ובחמישי דשכיחי דאתו למיקרי בסיפר':

6 ושיהו מכבסין בחמישי משום כבוד שבת.

7 ושיהו אוכלין שום בע"ש משום עונה דכתיב תהילים א׳:ג׳ אשר פריו יתן בעתו ואמר רב יהודה זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת:

8 ושתהא אשה משכמת ואופה כדי שתהא פת מצויה לעניים:

9 ושתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעותא:

10 דף פב. ושיהו רוכלין מחזרין בעיירות משום תכשיטי נשים שלא יתגנו על בעליהן:

11 לא דף פג. יגדל אדם את הכלב אלא אם כן היה קשור בשלשלת אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר ביום קושרו ובלילה מתירו:

12 סליקו להו פרק מרובה

13 דף פג: החובל בחבירו חייב בחמשה דברים בנזק בצער בריפוי בשבת בבושת בנזק כיצד סימא את עינו קטע את ידו שיבר את רגלו רואין בכאילו הוא עבד נמכר בשוק כמה היה יפה וכמה הוא יפה צער כוואו בשפוד או במסמר ואפילו על צפרניו מקום שאין עושה חבורה אומדים כמה אדם כיוצא בזה רוצה ליטול ולהיות מצטער כך ריפוי הכהו חייב לרפאותו עלו בו צמחים מחמת מכה חייב ושלא מחמת מכה פטור חיתה ונסתרה חייב לרפאותו חיתה כל צורכה אין חייב לרפאותה:

14 גמ' ירושל' תני החובל בחברו ה' נותן לו ה' ד' נותן לו ד' שלשה נותן לו שלשה שנים נותן לו שנים אחת נותן לו אחת וה"ד הכהו על ידו וקטעה נותן לו ה' נזק צער ריפוי שבת בושת הכהו על ידו וצמתה נותן לו ארבעה צער ריפוי שבת בושת הכהו על ראשו וצבתה נותן לו ג' צער ריפוי בושת הכהו במקום שאינו נראה נותן לו שנים צער ריפוי הכהו בטימוס שבידו נותן לו א' בושת:

15 דף פד. ההוא תורא דאלס ידא דינוקא אתא לקמיה דרבא אמר להו זילו שיימוהו כעבדא אמרו ליה רבנן והא מר הוא דאמר כל הנישום כעבד אין גובין אותו בבבל אמר להו נפקא מינה דאי תפס רבא לטעמיה דאמר רבא נזקי שור בשור ונזקי שור באדם גובין אותו בבבל נזקי אדם באדם

16 נזקי אדם בשור לא האלהים בעינן וליכא נזקי שור בשור ונזקי שור באדם נמי האלהים בעינן וליכא דפ פד: התם שליחותיהו קא עבדינן מידי דהוי אהודאות והלואות אדם באדם נמי שליחותיהו קא עבדינן ואסיקנא כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא ואית בה חסרון כיס אבל מילתא דשכיחא ולית בה חסרון כיס אי נמי אית בה חסרון כיס ולא שכיחא לא עבדינן שליחותייהו הלכך אדם באדם אע"ג דאית בה חסרון כיס כיון דלא שכיחא לא עבדינן שליחותיהו:

17 ושור בשור גובין אותו בבבל והא אמר רבא שור שהזיק אין גובין אותו בבבל דאזיק מאי אילימא דאזיק אדם מאי איריא שור דאזיק אדם אפילו אדם דאזיק אדם נמי אין גובין אותו בבבל אלא פשיטא דאזיק שור וקאמר אין גובין אותו בבבל אמרי התם בתם והכא במועד והאמר ר' אבא אין מועד בבבל כי קאמר רבא נזקי שור בשור גובין אותו בבבל בשן ורגל דמועדין מתחילתן נינהו מנהג שתי ישיבות שאע"פ שאין גובין קנס בבבל מנדין אותו עד דמפייס ליה לבעל דיניה וכד יהיב ליה שיעור מאי דחזי למיתב ליה שרו ליה לאלתר בין איפייס מארי דיניה בין לא איפייס:

18 דף פה. כמה אדם רוצה ליטול וכו' צער במקום נזק היכי שיימינן אמר אבוה דשמואל כמה אדם רוצה ליטול לקטוע לו ידו לקטוע לו ידו לאו צער לחודיה הוא כולהו ה' דברים איכא ואסיקנא אלא אומדין כמה אדם רוצה ליתן לקטוע לו ידו המוכתב למלכות בין סייף לסם האי ליטול ליתן מיבעי ליה אמר רב הונא בריה דר' יהושע ליטול זה מה שנתן זה:

19 הכהו חייב לרפאותו וכו' תניא הרי שעבר על דברי רופא ואכל דבש וכל מיני מתיקה מפני שדבש וכל מיני מתיקה קשין למכה והעלה מכתו גרגותני יכול יהא חייב לרפאותו ת"ל שמות כא רק ואי א"ל אסייך אנא א"ל רמיאת עלי כי אריא ארבא ואי א"ל אית לי אסיא דאמגן א"ל אסיא דאמגן מגן שוי ואי א"ל אית לי אסיא רחיקא א"ל אסיא רחיקא עינא עויר ואי אמר ליה האיך הב לי לדידי ואנא מסינא נפשאי א"ל פשעת בנפשך וקא שקלת מינאי טפי ואי א"ל קוץ לי מיקץ אמר ליה פשעת בנפשך וקרו לי שור המזיק תאנא וכולן משתלמין במקום נזק:

20 מתני' דף פג: שבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שכבר נתן לו דמי ידו ודמי רגלו בושת הכל לפי המבייש והמתבייש דף פו: המבייש את הערום המבייש את הסומא המבייש את הישן חייב וישן שבייש פטור נפל מן הגג והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור על הבושת שנאמר דברים כ״ה:י״א ושלחה ידה והחזיקה במבושיו אינו חייב על הבושת עד שיהא מתכוין:

21 גמ' דף פח: אמר רבא קטע לו את ידו נותן לו דמי ידו ושבת רואין אותו כאילו הוא שומר קישואין שיבר את רגלו נותן לו דמי רגלו ושבת רואין אותו כאילו הוא שומר על הפתח