מפרשים:
1 לרב דינא הכי שתיק רב והלכתא שמין ההוא מנא תבירא כמה הוה שוה מעיקרא קמי דאיתבר וכמה הוא שוה השתא לבתר דאיתבר ושקיל מרי נרגא לנרגא דיליה וממלא ליה ההוא שואל דמי נרגא שלימא ואם אמר מחמת מלאכה נשברה ולא שינה בה משתבע דלא שינה בו ופטור והכא דמחייב לשלומי משום דמודי דפשע בה ושינה בו:
2 דף יא: אמר עולא א"ר אלעזר בכור שנטרף בתוך שלשים יום אין פודין אותו וכן תני רמי בר חמא מתוך שנאמר במדבר י״ח:ט״ו אך פדה תפדה את בכור האדם יכול אפילו נטרף בתוך שלשים יום ת"ל אך חלק:
3 ואמר עולא אמר רבי אלעזר האחין שחלקו מה שעליהן שמין פירוש שקנו מנכסי אביהן קודם חלוקה מה שעל בניהם ובנותיהם אין שמין:
4 ובירושלמי פ"ק דקדושין ה"ד אמרו שבגדים של בניהם ובנותיהם של רגל ושל שבת שמין:
5 אמר רבא פעמים אפי' מה שעליהן נמי אין שמין והיכי משכחת לה בגדול אחי דניחא להו דלישתמעון מיליה ואמר רבא שומר שמסר לשומר חייב ול"מ שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעי לשמירתו אלא אפילו שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו חייב מ"ט דאמר ליה אנת מהימנת לי בשבועה היאך לא מהימן לי בשבועה:
6 דף יג: נכסים שהם של בני ברית למעוטי מאי למעוטי דעובד כוכבים:
7 נכסים המיוחדין למעוטי מאי א"ר יהודה למעוטי זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק במתניתא תנא פרט לנכסי הפקר כגון דנגחיה תורא דהפקר לתורא דידן ומקמי דליתפסיה קדם וזכה בו אחר דפטור רבינא אמר למעוטי נגח ואחר כך הקדיש נגח ואחר כך הפקיר תניא נמי הכי יתר על כן א"ר יהודה אפילו נגח ואח"כ הקדיש אפילו נגח ואח"כ הפקיר פטור שנא' שמות כ״א:כ״ט והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית
8 עד שתהא מיתה והעמדה בדין וגמר דין שוין כאחת:
9 חוץ מרשות המיוחדת למזיק דא"ל תורא דידך ברשותי מאי בעי:
10 ורשות הניזק והמזיק: אמר רב חסדא אמר אבימי חצר השותפין והבקעה חייב בה על השן ועל הרגל והכי קאמר חוץ מרשות המיוחדת למזיק דפטור ורשות הניזק והמזיק וכשהזיק חב המזיק לשלם וכו' ור' אלעזר אמר חצר השותפין והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל והכי קאמר חוץ מרשות המיוחדת למזיק דפטור ורשות הניזק והמזיק נמי פטור וכשהזיק חב המזיק לשלם לאתויי קרן דף יד. איני והא תני רב יוסף חצר השותפין והפונדק חייב בה על השן ועל הרגל ותיובתא דר' אלעזר
11 אמר לך ר"א ותסברא והא תניא ארבעה כללות היה אומר ר"ש בן אלעזר בניזקין כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל למזיק ולא לניזק פטור בכל לזה ולזה כגון חצר השותפין והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל על הנגיחה ועל הנגיפה ועל הנשיכה ועל הרביצה ועל הבעיטה תם משלם ח"נ מועד משלם נ"ש לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהם חייב בה על השן ועל הרגל ועל הנגיחה ועל הנשיכה ועל הנגיפה ועל הרביצה ועל הבעיטה תם משלם ח"נ מועד משלם נזק שלם קתני מיהת חצר השותפין והבקעה פטור בה על השן ועל הרגל קשיא אהדדי לא קשיא כי תניא ההיא בחצר המיוחדת לזה ולזה בין לפירות בין לשוורים ודרב יוסף בחצר המיוחדת לפירות ואינו מיוחדת לשוורים דיקא נמי דקתני הכא פונדק דומיא דפונדק דהא פונדק מיוחד לפירות ואינו מיוחד לשוורים והכא דומיא דבקעה דבקעה מיוחדת בין לפירות בין לשוורים ש"מ וכן הלכתא:
12 גופא ד' כללות היה רשב"א אומר בניזקין כל שהוא רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל חייב על הכל לא קתני אלא חייב בכל מני ר' טרפון היא דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם אימא סיפא לא לזה ולא לזה כגון חצר שאינה של שניהם מאי לא לזה ולא לזה אילימא לא לזה ולא לזה כלל אלא לאחר והא בעינן ובער בשדה אחר וליכא אלא לאו לא לזה ולא לזה אלא דחד וקתני סיפא תם משלם חצי נזק ומועד משלם נ"ש אתאן לרבנן דאמרי קרן בחצר הניזק ח"נ הוא דמשלם רישא ר"ט וסיפא רבנן
13 אין דהא א"ל שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתני' ותא אבתראי רישא ר"ט וסיפא רבנן רבינא משמיה דרבא אמר כולה ר"ט היא ומאי לא לזה ולא לזה לא לזה ולא לזה לפירות אלא לחד ולזה ולזה לשוורים דלגבי שן הויא לה כחצר הניזק ולגבי קרן הויא לה רה"ר.
14 אי הכי ארבעה