1מתני' דף ל. השופך את המים ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר את גדרו בקוצים וגדר שנפל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו:2גמ' תניא כל אלו שאמרו פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן בימות החמה אין להם רשות בימות הגשמים אע"פ שיש להן רשות אם הזיקו חייבין לשלם:3המצניע את הקוץ ואת הזכוכית וכו' א"ר יעקב א"ר יוחנן לא שאנו אלא מפריח אבל מצמצם פטור מצמצם מאי טעמא פטור א"ר אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרך בני אדם להתחכך בכותלים:4תנו רבנן המצניע קוצותיו וזכוכיותיו בתוך כותלו של חברו ובא בעל הכותל וסתר את את כותלו ונפלו ברשות הרבים והזיקו חייב אמר רבי יוחנן לא שאנו אלא בכותל רעוע אבל בכותל בריא פטור המצניע וחייב בעל הכותל אמר רבינא זאת אומרת המכסה בורו בדליו של חבירו ובא בעל דלי ונטל את דליו והזיק חייב בעל הבור:5ת"ר חסידים הראשונים היו מצניעין קוצותיהן וזכוכיותיהן בתוך שדותיהן ומעמיקין להן ג' טפחים כדי שלא תעלם המחרישה רב ששת שדי להו בנורא רבא שדי להו בדגלת:6אמר רב יהודה האי מאן דבעי למהוי חסידא ליקיים מילי דנזיקין רבינא אמר מילי דאבות ואמרי לה מילי דברכות:7מתני' המוציא תבנו וקשו לרה"ר לזבלים והוזק בהן אחר חייב בנזקו והקודם בהן זכה ההופך הגלל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו:8גמ' לימא מתני' דלא כר' יהודה דתניא רבי יהודה אומר בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה"ר וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ ופריק רב נחמן בר יצחק מתני' שלא בשעת הוצאת זבלים ודברי הכל ואפילו הכי ליתא לדר' יהודה דפטר בשעת הוצאת זבלים דהא אוקימנא בסוף בבא מציעא דף קיח: בשיטה דאמר אביי רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה ורבי שמעון כולהו סבירא להו כל שנתנו חכמים רשות והזיק פטור מלשלם וכל כי האי גוונא לית הלכתא כחד מינייהו:9מתני' מכילתין דף לא. שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון הראשון חייב בנזקו של שני דף לא: זה בא10בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.11היה בעל קורה ראשון ובעל חבית אחרון נשברה חבית בקורה פטור דף לב. ואם עמד בעל קורה חייב ואם אמר לו לבעל חבית עמוד פטור.12היה בעל חבית ראשון ובעל קורה אחרון נשברה חבית בקורה חייב ואם עמד בעל החבית פטור ואם אמר לו לבעל הקורה עמוד חייב.13וכן זה בא בנרו וזה בא בפשתנו: שנים שהיו מהלכין ברה"ר אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם רצין והזיק זה את זה פטורין:14דף לב: המבקע ברה"י והזיק זה את זה המבקע ברה"י והזיק ברה"ר ברה"ר והזיק ברה"י ברה"י והזיק ברה"י אחר חייב:15גמ' שני קדרין וכו'. אוקמא דף לא. רבי יוחנן בשהיה לו לעמוד ולא עמד ולפיכך חייב ואפילו לרבנן דאמרי נתקל לאו פושע הוא הכא כיון שהיה לו לעמוד ולא עמד נפיק ליה מדין אנוס וקם ליה בדין פושע אבל אם לא היה יכול לעמוד פטור ולא אמרינן היה לו להזהיר משום דטרוד הוא וכן הלכתא16ואי קשיא לך ההיא קמייתא דף כח. נשברה כדו ולא סילקה דאמר' אנוס הוא ולא מחייב ואע"ג דהוה ליה לסלק ולא סילק התם בנשברה כדו ולא סילקה כיון דאנוס הוא בשעת נפילה הוו להו הנך מים וחרסים כהפקר דאתי ממילא ולפיכך אע"פ שהיה יכול לסלקם ולא סלקם פטור דמשעת נפילה איתפקרו להו אבל הכא איהו גופיה נפל ובגופיה איתקיל חבריה הלכך אף על פי שהוא אנוס בשעת נפילה אם יכול לעמוד ולא עמד חייב דגופיה לא הוי הפקר והשתא הואיל ויכול לעמוד ולא עמד לאו אנוס הוא:17תניא הקדרין והזגגין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל הראשון ונפל ונתקל השני בראשון והשלישי בשני ראשון חייב בנזקו של שני ושני חייב בנזקו של שלישי ואם מחמת ראשון נפלו ראשון חייב בנזקי כולם ואם הזהירו זה את זה כולם פטורים וכולם חייבים על נזקי גופן ופטורין על נזקי ממונן אמר רבא ראשון חייב בנזקי שני בין דאיתזק
