1אמר רב הונא לכל מגלגלין חוץ משכיר פירוש שאם יבא לגלגל עליו בשבועה שתקנו לו חכמים שישבע ויטול נמנע ואינו נשבע ונמצא מפסיד שכירותו והולך לביתו בפחי נפש ורב חסדא אמר לכל אין מקילין חוץ משכיר שמקילין כלומר לכל אין פותחין להן בטענה כדי לפוטרן משבועה שחייבו אותן חכמים אם הם נשבעין ולא משלמין או שתקנו להם חכמים אם הן נשבעין ונוטלין חוץ משכיר שמקילין עליו ופותחין לו בטענה כדי לפוטרו מאותה שבועה שתקנו לו חכמים ויטול שכירותו בלא שבועה והיינו דאמרינן מאי בינייהו איכא בינייהו לפתוח לו.2פיסקא והשביעית משמט את השבועה דייקינן בגמרא מנא הני מילי אמר רב גידל אמר רב דאמר קרא וזה דבר השמיטה שמוט וגומר אפילו דבור משמט פירוש ואף על פי שאינו חוב ממון דקרינא ביה לא יגוש אלא חוב שבועה אפילו הכי משמט דחוב שבועה נמי לא יגוש קרינא ביה דהא קא נקיט ליה ואמר קום אשתבע לי:3סליק פירקא בס"ד4פרק שמיני ארבעה שומרין5מתני' ארבעה שומרין הן וכו' אמר לשומר חנם וכו' עד זה הכלל כל המשנה מחיוב לפיטור וכו' פירוש מחומש ואשם לפי שלא חייבה תורה חומש ואשם אלא למי שהיה חייב לחבירו ממון וכפר בו ונשבע לשקר והודה אחר כך דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון וגומר או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אותו בראשו וחמישיתו יוסף עליו ואת אשמו יביא וגומר אבל מי שהיה חייב מדרך זה וחייב עצמו מדרך אחרת או שהיה פטור מדרך זו ופטר עצמו מדרך אחרת וכל שכן אם היה פטור וחייב עצמו ונשבע לשקר והודה אינו חייב על כך חומש ואשם הילכך שומר חנם שנשבע לשקר ואחר כך הודה לעולם אינו חייב חומש ואשם אלא אם הודה שאכלו לפי שפטור על הכל ואינו חייב אלא בשאכלו.6שומר שכר שנשבע לשקר ואחר כך הודה אינו חייב חומש ואשם אלא אם טען שמת או נשבר או נשבה והודה אחר כך שנגנב או שאבד או שאכלו לפי שחייב הוא בגניבה ואבידה וכל שכן שאכלו והרי פטר עצמו במיתה ושבורה ושבויה.7שואל לעולם אינו חייב חומש ואשם אלא באיני יודע מה אתה שח בלבד לפי שחייב הוא על הכל ואינו יכול לפטור עצמו אלא באיני יודע מה אתה שח בלבד.8ואם תשאל והרי יכול לפטור עצמו במתה מחמת מלאכה ואם כן אמאי לא קתני במתניתן לענין שואל היכן שורי אמר לו מת מחמת מלאכה והוא שמת שלא מחמת מלאכה או שנשבר או שנשבה או שנגנב או שאבד משביעך אני ואמר אמן חייב כדקתני לענין איני יודע מה אתה שח.9יש להשיב דמתני' חדא מתרי אנפי נקט וכיון דקתני איני יודע מה אתה שח ממילא שמעת דהוא הדין נמי לטענת מתה מחמת מלאכה דתרוייהו פוטר עצמו בהן נינהו.10אי נמי היינו טעמא דלא קתני מתה מחמת מלאכה משום דלא איכפל תנא לאפלוגי במתה וכל שכן מתה מחמת מלאכה דלא שכיחא היא.11אמר רב כולן פטורין משבועת השומרין כלומר פטורין מקרבן שבועת השומרין וחייבין בשבועת בטוי דאי במזיד אשתבע לה חייב מכות ואי בשוגג אישתבע לה חייב בקרבן עולה ויורד ואף על גב דהאי קרא דכתיב ביה חומש ואשם הא כתיב עושק וגזל ותשומת יד או מכל אשר ישבע עליו לשקר היינו טעמא דקרי לה שבועת השומרין משום דבפקדון פתח הכתוב תחלה דכתיב וכחש בעמיתו בפקדון. ושמואל אמר אף פטורין משבועת בטוי. במאי קא מפלגי וכו' פשוט הוא.12אמר רבי אמי כל שבועה שהדיינין משביעין אותה אין חייבין עליה משום שבועת בטוי שנאמר או נפש כי תשבע לבטא בשפתים וגומר וכריש לקיש דאמר כי משמש בארבע לשונות פירוש והוה ליה הא דאמר רחמנא כי תשבע כלומר אם תשבע דמשמע אם תשבע מעצמה.13ור"א אמר כולן פטורין משבועת השומרין וחייבין משום שבועת ביטוי פי' דקסבר דהאי דכתב רחמנא כי תשבע לאו מעצמה משמע אלא משמע בין מעצמה בין שלא מעצמה כענין דכתיב אדם כי יקריב מכם קרבן דמשמע בין קרבן חובה בין קרבן נדבה:14חוץ מאינו יודע מה אתה שח שבשואל ובגנבה ואבידה שבשומר שכר ושבשוכר כלומר שאין חייבין בקרבן שבועת ביטוי שהוא קרבן עולה ויורד אלא בקרבן שבועת השומרין שהרי כפרו ממון כמו שאמרנו פירוש והוא הדין נמי בשומר חנם אם טען בכולן ואחר כך הודה שאכלו שהרי גם הוא כפרו ממון והאי דלא קאמר לה רבי אלעזר חדא דכיון דקאמר שואל ושומר שכר הוא הדין נמי לשומר חנם לענין אכלו שהרי גם הוא כופר ממון הוא ועוד דכי קא מיירי רבי אלעזר בשפטר עצמו מחיוב שאינו שוה בכל השומרים הוא דקא מיירי כגון שואל שפטר עצמו באיני יודע מה אתה שח מחיוב מתה ושבורה שאינו שוה בכל השומרים והוא הדין לגניבה ואבידה וכגון שומר שכר שפטר עצמו בשבורה ומתה מחיוב גנבה ואבדה שאינו שוה בשומר חנם אבל שומר חנם שפטר עצמו בטענת גנבה ואבדה מחיוב אכלו כיון שהוא חיוב ששוה בכל השומרים לא איירי בה.15סליק פרקא וסליקא מסכתא בריך רחמנא דסייען