1ההוא דשכיב ושבק ערבא כלומר האי מלוה דשכב לבתר דשכב לוה ושבק ערבא אתו בני מלוה קא תבעי ליה לערבא סבר רב פפא למימר האי נמי הבו דלא לוסיף עלה פירוש כלומר דהא דרב ושמואל היכא דאתו בנו מלוה ותבעי להו לבני לוה הוא אבל הכא דלא תבעי להו לבני לוה אלא לערבא הוא דתבעי תוספת היא על מימרא דרב ושמואל ולית לן לאוסופי לה דקא אמרינן הבו דלא לוסיף עלה.2אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע האי ערבא לאו בתר יתמי אזיל פירוש וכיון דאי תבעי ליה אזיל ערב ותבע להו לבני לוה אין גובין בני מלוה כלל ואפילו מן הערב כרב ושמואל.3ההוא דשכיב ושבק אחא כלומר ההוא מלוה דשכיב לבתר דשכיב לוה ולא שבק בנים אלא אח סבר רמי בר חמא למימר הבו דלא לוסיף כלומר כי עבדינן כרב ושמואל היכא דשבק המלוה בנים כדקא אמרינן אין אדם מוריש שבועה לבניו אבל היכא דלא שבק בנים אלא אחים תוספת על הא דרב ושמואל ולא מוספינן לה דהא אמרינן דלא לוסיף עלה הילכך האח נשבע שלא פקדהו אחיו וגובה אמר ליה מה לי פקדנו אחא כלומר דברי רב ושמואל אינו על הבנים ממש אלא על היורשין בין שהיו בני' או אחין וכיון שכן לאו תוספת היא על דבריהם ממש.4מתני' ואלו נשבעין שלא בטענה וכו' פרישנא להאי מתני' בגמרא הכי ואלו נשבעין שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא פירוש שכיון שאלו כגון דקתני במתני' נתבעין הן וקיימא לן שכל נתבע שמתחייב שבועה מן התורה כגון מודה במקצת ועד אחד מעידו וכדומה להן אין חייבין אותה שבועה אלא כשאומר לו התובע ברי לי שיש לי אצלך כך וכך אבל אם אינו אומר ברי לי אלא שמא אין מתחייב התובע שבועה על כך.5וקתני בהאי מתני' דהני ודאי אף על גב דתביעות התובע אותן טענת שמא היא חייבין להשבע לו כעין דאוריי'.6ודייקינן מאי שנא הני שהן נשבעין ונשבעין ולא משלמין מכל נשבעין ולא משלמין שבעולם שאין נשבעין על טענת שמא.7ומהדרינן משום דמורו פירוש כיון שהן מתעסקין בצרכי בעל הבית מורו ואמרי תורא מדיישיה אכיל לפיכך רמו רבנן שבוע עלייהו ואפי' טענת שמא.8אמר רב יוסי בר מניומי אמר רב נחמן והוא שיש ביניהם טענת שתי כסף ואוקימנא הכי והוא שיש ביניהן כפירת טענה שתי כסף כלומר והוא שחושד אותן בעל הבית בכך שתי כסף שהן כפירת טענה והן כופרים בו ואומרין לא נטלנו לך כלום.9פיסקא חלקו השותפין והאריסין אינו יכול להשביען פירוש אינו יכול להשביען על טענת שמא אלא על טענת ברי.10איבעיא להו מהו לגלגל בדרבנן פירוש קיימא לן דמגלגלים בשבועה שהיא מן התורה כדגרסינן בפרק האשה נקנית דף כ"ז ע"א אמר עולא מנין לגלגול שבועה מן התורה וכו' וקא מיבעיא לן השתא מהו לגלגל בדרבנן כלומר בשבועה שאינה מן התורה אלא מדרבנן כגון אלו הנשבעין ונוטלין דקתני בהאי פרקין וכגון אלו הנשבעין שלא בטענה.11ופשטינן לה מהא דתניא לוה הימנו ערב שביעית ולמוצאי שביעית נעשה לו שותף פירוש ונתחייב לו מדרבנן שבועה על טענת שמא אין מגלגלין בה פירוש אם יש ביניהן טענה וכפירה באותה מלוה שהיתה לו ערב שביעית אין מגלגלין אותה בשבועה זו שנתחייב לו עכשיו מדרבנן לאחר שביעית מפני שאותה מלוה מעיקרא שהיתה לו עליו קודם שביעית כבר השמיטתו שביעית טעמא דלוה הימנו ערב שביעית דאתיא שביעית משמטא ליה הא בשאר שני שבוע מגלגלין שמע מינה דמגלגלין ואפילו בשבועה שהיא מדרבנן ודחינן לא תימא הא בשאר שני שבוע מגלגלין אלא אימא הא נעשה לו שותף ערב שביעית ולמוצאי שביעית לוה הימנו ונעשית ביניהן טענה וכפירה באותה מלוה ונתחייב בה שבועה מן התורה מגלגלין בה עסק אותה שותפות שהיתה ביניהם ערב שביעית משום דלא משמטא שביעית אלא חוב שהוא ודאי דקרינא ביה לא יגוש אי נמי שבועה שהיא מן התורה דכתיב וזה דבר השמיטה אפילו דבור משמיט אבל שבועה שהיא מדרבנן לא משמיט דהא לא קרינא ביה לא יגוש:12ואקשינן והא בהדיא קא תני לה וכו'.13ואסיקנא אלא שמע מינה דמגלגלין בדרבנן שמע מינה.