1ת"ש דתניא לא אם אמרת בנזיר טמא שכן לוקה תאמר בשבועת הפקדון שאינו לוקה עיקר' בספרי בענין וכי ימות מת עליו בפתע פתאום ולא איפשוט2בעיא דרב כהנא וכיון דלא איפשטה חע ג דאיכא עדי' ואתרו ביה קרבן מייתי מילקא לא לקי דלית לן לאפטורי' מקרבן דכתיב בהדיא ולחיוביה מלקות מספיקא:3הא דאמרינן ההוא דמייתי קרבן כי היכי דתיחול עליה נזירות בטהרה פי' דקיימא לן דנזיר טמא סותר בקודמין כלומר היכא שנדר בנזיר מאה יום ועבר מהן חמשים יום כשיטהר מטומאתו צריך הוא לישב בנזי' ק' יום ואותן חמשי' שעברו אינן עולין לו מן המנין לפי שהטומאה שותקתן כדכתיב והימים הראשונים יפלו והאי מילתא מיפרש במס' נזיר דף מ"ט ע"ב ואיתא נמי במס' נדה דף ס"ח ע"ב וכיון שכן נמצא שהקרבן שמביא אינו מביא אותו אלא להטהר בו מאותה הטומאה כדי שימנה לאחר כך נזירות בטהרה מתחלה וכן מצינו שהקרבן שמביא הטמא לשום טהרה הוא מביא אותו תדע שהרי קודם לכן אסור שיאכל בקדש עד שיביא קרבנו כדאמרינן הביא כפרתו אוכל בקדשים אלמא קרבן זה טהרה הוא עושה והיינו דאמרינן ההוא דמייתי קרבן כי היכי דתיחול עליה נזירות בטהרה כלו' להשלים בו טהרתו הוא מביאו כדי שיתחול לאחר כך נזירו' למנות בטהרה ולא השלים בו חיובו.4אמרוה רבנן קמיה דרבה אמר להו מדקא בעיא ליה לרב כהנא היכא דאיכא עדי' ואתרו מכלל דהיכא דאיכ' עדי' ולא התרו ביה מחייב קרבן ואמאי חייב כפירת דברים בעלמא הוא דכיון דאיכא עדים דידע דהאי פקדון גביה הוא כפירה לא מהניא ליה ולא מידי דהא הני סהדי מסהדי דאיכא גביה פקדונא ומפקינן ליה מיניה בסהדותייהו וכיון דכפירה לא מהניא ליה ולא מידי הויא ליה כפירת דברים ולא כפירת ממון וכיון שכן אמאי חייב בקרבן שבועת הפקדון.5אלמא קסבר רבה הכופר בממון שיש עליו עדים פטור דכפירת דברים היא ולא כפירת ממון דהא בסהדותא דהני סהדי מפקינן ליה ממונא מיניה ולא קא מהניא ליה כפירתו ולא מידי.6אמר ליה רבי חנינא לרבה תניא דמסייע לך וכחש בה פרט למודה לאחד מן האחין או לאחד מן השותפין ונשבע על שקר פרט ללוה בשטר וללוה בעדים אלמא כיון דלא קא מהניא ליה מידי משום דהא איכא עליה שטר' בההוא ממונא לא מיחייב קרבן שבועה ש"מ הכופר בממון שיש עליו עדים פטור אמר ליה משום הא לא תנן דהאי דקתני ללוה בשטר בעדים לאו למעוטי מי שכפר בעדים שיש לו שטר או עדים הוא הוא אלא למעוטי מי שהודאתו לתובע שלוה ממנו אותו ממון שנתבעו לו אלא שהתובע אומר לו הלויתיך ממון זה בשטר והלוה כופר ואומר לויתי ממך ממון זה אבל לא לויתי ממך בשטר ולא בעדים מעולם דכיון דקא מודה ליה דאית ליה גביה ההיא הלואה ובשטר בלחוד הוא דכפר ליה הויא ליה כפירת דברים בעלמ' דהא מכל מקום קא מיחייב בהודאתו למפרע הלואה.7ממאי מדקתני וכחש פרט למודה לאחד מן האחין או לאחד מן השותפין פשוט הוא:8ואם תאמ' מאי שנא האי כפירת דברים מהך כפירת דברים לא דמי דהתם איהו גופיה קא מודה בההוא ממונא ובענין שטר ועדים הוא דכפר ליה הילכך הויא ליה כפירת דברים ואלו הכא איהו גופיה כפר ליה בההוא ממונא ומשום דאיכא ביה עדים הוא דאיכא למימר דכפירת דברי' היא וכיון דמ"מ הא כפר ביה בההוא ממונא לאו כפירת דברים הוא אלא כפירת ממון.9תא שמע אינו חייב על שגגתה ומה הוא חייב על זדונה אשם בכסף שקלים מאי לאו זדון עדים כלומר שדון שהעידו בו עדים שהפקדון אצלו הוא שיודע היה בו בשעת תביעתו אלמא אכפירת דברים מתחייב לא זדון עצמו כלומר אין עליו עדים בכך.10ואם תאמר וכיון שאין עליו עדים מנא ידעינן דההוא פקדון גביה הוא כי היכי דליחייב כגון שחזר הוא עצמו והודה שהפקדון אצלו היה בשעת שבועה והיינו דאמרינן לא בזדון עצמו והודה שהפקדון הי' אצלו אבל אלו כפר ובאו עדים כיון שכפר כפירת דברים היא ופטור.11תא שמע היו שני כתי עדים וכפרה הראשונה ואחר כך כפרה השניה שתיהן חייבות מפני שהעדות יכולה להתקיים בשתיהן בשלמא שניה מתחייב דהא קא כפרה ליה ראשונ' דאשתכח דכפירת שניה השתא קא מפסיד האי ממונא והויא ליה כפירת עדות ממון אלא ראשונה אמאי והא קיימא שניה דאכתי לא כפרה עליה הויא כפירת הראשונה כפירת דברים בעלמא דהא לאו בההיא כפירה מפסיד ממונא אלא בכפירת שניה וכיון שכן הוא אי ס"ד כפירת דברים לא מחייבי עלה הכא ראשונה אמאי מחייבה אלא לאו שמע מינה דכפירת דברים נמי מחייב עלה קרבן שבועה פי' ומדלענין שבועת העדות מיחייבי עלה לענין שבועת הפקדון נמי מיחייב עלה.12ואוקמה רבינא כגון שהיתה שניה בשעת כפירת ראשונה קרובין בנשותיהן ונשותיהן גוססות מהו דתימא רוב גוססים למיתה וראוין היו להעיד בשעת כפירת הראשונה כפירת דברים בעלמא הוא ולא ליחייבו קא משמע לן דהשתא מיהא לא שכיב:13תא שמע בעל הבית שטען טענת גנב בפקדון ונשבע והוד' ובאו עדים אם עד שלא באו עדים הודה משלם קרן וחומש ואשם כדין שבועת הפקדון ואינו משלם כפל לפי שאין משלם קנס על פי עצמו ואם משבאו עדים הודה משלם תשלומי כפל ואשם פי' אשם על שבועת הפקדון ותשלומין משום דטען טענת גנב כדכתיב אם לא ימצא הגנב ודרשינן אם לא ימצא כמו שאמר אלא שהוא גנבו וכו' כדמפרש במס' ב"ק דף ס"ג ע"ב והא הכא דאיכא עדים דההוא פקדון גביה הוי דהויא ליה כפירתו כפירת דברי' בעלמא ואפי' הכי מחייב אשם אשבועתיה.14ומהדרינן הכא נמי כרבינא כלומר כגון שהיו עדים שלו קרובים בשעת שבועה ונתרחקו לאחר כן.15אמר ליה רבינא לרב אשי תא שמע חמורה ממנו שבוע' הפקדון פי' משבועת העדות שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה אשם בכסף שקלים מדקאמר חייבין על זדונה מכות מכלל דאיכא עדים דאי לאו דאיכא עדים אף על גב דאודי נמי אינו חייב מלקות על פיו לפי שאין אדם משים עצמו רשע וקאמר ליה על שגגתה אשם בכסף שקלים אלמא אע"ג דאיכא עדים דההוא פקדון גביה נינהו דהויא ליה כפירת דברים מיחייב אשם אשבועתיה.16אמר ליה רב מרדכי בר מינה דההוא וכו' פשוט הוא.17תא שמע לא אמרת בנזיר טמא שכן לוקה תאמר בשבועת הפקדון שאינו לוקה וכו' וסלקינן הא דרבה בתיובתא.18אמר רבי יוחנן הכופר בממון שיש עליו עדים פי' דהא סלקא דרבה בתיובתא דחייב:19בשטר פטור ואוקימנא משום דהוה ליה שעבוד קרקעות וכו'.20איתמר משביע עדי קרקע רבי יוחנן ורבי אלעזר חד אמר חייב וחד אמר פטור תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר פטור דאמר רבי יוחנן הכופר בממון שיש עליו שטר פטור וכדרב הונא בריה דרב יהושע משום דהוה שטר שעבוד קרקעות אלמא חיוב קרבן דשבועת הפקדון ליתא בקרקעות ומדקרבן שבועת הפקדון אינה בקרקעות קרבן דשבועת העדות משבועת הפקדון ילפינן מאואין נאמר כאן אואין ונאמר להלן אואין וכו' ואמרינן לימא ר"י ור' אלעזר בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן קמפלגי דתניא הגוזל שדה מחבירו ושטפה נהר חייב להעמיד שדה אחר דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אומר לו הרי שלך לפניך ואמרינן בהאי קמיפלגי דרבי אליעזר דריש רבוי ומיעוט דכתיב וכחש בעמיתו רבה בפקדון או בתשומת יד מיעט או מכל חזר ורבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי פי' ואפי' קרקעות ומאי מיעט מיעט שטרות וכיון דהאי קרא דכתיב ביה או בגזל איתרבי ביה אפילו קרקעות אשתכח קרקע נמי בת גזלה היא וכיון דבת גזלה היא חייב להחזיר לו גזלתו והיינו דקאמר חייב להעמיד לו שדה ורבנן דרשי כללי ופרטי וכו' מאן דמחייב בקרקע קרבן שבועת העדות סבר לה כרבי אליעזר דמרבי ליה לקרקע בהאי קרא דפקדון וכיון דאיתרבי בהאי קרא דפקדון ילפינן ליה נמי לקרבן שבועת העדות דחייב משבועת הפקדון בתחטא תחטא ומאן דפטר סבר כרבנן דלא מרבו לקרקע בהאי קרא.21ומהדרינן בהא אפילו רבי אליעזר מודה כלומר עד כאן לא מרבי רבי אליעזר לקרקע בהאי קרא אלא לענין שם גזלה בלחוד למימר דקרקע נמי או בגזל קרינן ביה וכיון דגזל מיחייב להעמיד לו שדה כדקתני בהדיא חייב להעמיד לו שדה אבל לענין קרבן שבועה מודה דפטור רחמנא או מכל ולא הכל לאפוקי קרקע דאיתרבי לענין שם גזלה דלא ליחייב עליה קרבן שבועה וכיון דקרבן שבועת הפקדון לא מחייב בקרקע לענין שבועת העדות דיליף מינה נמי לא מיחייב אמר רב פפא משמיה דרבה מתני' נמי דייקא דקתני גנבת את שורי וכו' פשוט הוא.