רש"י על ראש השנה ח׳ ב

1 שהחדש מתכסה בו - לרחוקים כגון שחרית לבני מערב וערבית לבני מזרח לפי שקטנה היא סמוך לחידושה:

2 אלא אם כן קדשו החדש כו' - וה"ק אם קבעו ישראל את חק החדש יהא משפט להקב"ה:

3 מלך וציבור - כשהקב"ה דן אותם מלך נכנס תחילה:

4 משפט עבדו - שלמה קאמר ליה:

5 דליפוש חרון אף - בשביל עונות צבור:

6 מנלן - ששנת שמיטה מקודשת מר"ה ואסור בעבודת הקרקע:

7 וקדשתם שנת החמשים מה ת"ל - מכיון שאמר שבע שבתות שנים והעברת שופר בחדש השביעי יודע אני שהיא שנת החמשים:

8 לא נפטרים לבתיהן - דכתיב תעבירו שופר והדר וקראתם דרור:

9 ולא משתעבדין - דכתיב וקדשתם את שנת החמשים:

10 ועטרותיהן בראשיהן - אם רצה לשום עטרה בראשו להראות שיצא חפשי:

11 שנים אתה מקדש - כששנת יובל נכנסה מצוה על ב"ד לומר מקודשת השנה:

12 ואי אתה מקדש שום חדש - כר"א בר"ש דאמר לקמן בפרק שני ראש השנה ד ' כד. בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו אין מקדשין אותו ויליף טעמא מהכא:

13 לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים - דילפינן מיניה שמתקדשת מתחלתה:

14 יכול כך מתקדשת בסופה - אחר ראש השנה ותמשוך עד יום הכפורים:

15 ואל תתמה - אם משמרין אותה בתוך שנה שלאחריה:

16 שהרי מוסיפין מחול על קודש - כדאמרינן לקמן בשמעתין:

17 ת"ל יובל היא - מיעוטא היא: