רש"י על ראש השנה י״ב

1 שינה עליהם כו' - לקמן פריך מאי שינה:

2 היינו דכתיב שני - שהרי אייר שני לחדשים:

3 שני לדין - שנגזרה גזירה עליהן בתשרי שלפניו:

4 הכי גרסינן בשלמא לר' יהושע היינו דשינה - דהעלה מזל כימה ביום ועוד שינה לתגבורת מעיינות:

5 וחמת המלך שככה - וסתם חמה רותחת היא כדכתיב וחמתו בערה בו:

6 חכמי ישראל מונין למבול כר' אליעזר - מונין שנות נח ובריאת עולם ושנות הדורות כר' אליעזר מונין מתשרי תחלת השנים ולא משום דסבירא להו בתשרי נברא העולם אלא דתשרי ראש השנה לשנים ובניסן נברא העולם כדקתני:

7 ולתקופה כרבי יהושע - כשמונין תקופת החמה והלבנה מונין מניסן לומר שמניסן נבראו ובתחלת ליל רביעי שמשה חמה בניסן לפיכך אין תקופת ניסן נופלת אלא בד' רביעי היום לפי שלעולם יום ורביע בין תקופת שנה זו לתקופה שכנגדה לשנה הבאה וכן מולדות הלבנה מונין מולד ניסן ראשון בליל רביעי בתשעה שעות ותרמ"ב חלקים:

8 אף למבול - כלומר למנין שנות הדורות מתחילין מניסן למנות ומבול באייר ירד ע"כ משתאמר באחת ושש מאות בראשון שחרבו המים ניסן הוא שהרי משפט דור המבול שנים עשר חדש:

9 ולירקות - מעשר ירק לענין חדש וישן שאין תורמין מירק הנלקט ערב ר"ה על הנלקט אחר ר"ה:

10 ולנדרים - לקמן ע"ב מפרש:

11 תנא דרבנן - השמיעך שיש ר"ה קבוע לענין חדש וישן במעשר ירק דרבנן והדר תנא מעשר דגן שאף לו יום קבוע לחדש וישן שלו:

12 ותנא דידן - דתנא לירקות ולא תנא למעשרות:

13 תנא דרבנן - ואשמועינן דיום קבוע לו כ"ש דאורייתא:

14 ירק הנאגד - שדרכו באגודות:

15 משיאגד - הוי גורנו למעשר ואסור לאכול ממנו עראי עד שיעשר:

16 ליקט ירק - אשמועינן דירק בתר לקיטה אזיל לענין מעשר ואף על פי שגדל בשנה אחת אם נלקט בשתי שנים הוי חדש וישן שאין תורמין מן החדש על הישן דכתיב דברים יד שנה שנה:

17 שניה - מה שנלקט בשנה שניה של שמיטה מעשר ראשון ללוי ומעשר שני בירושלים ומה שנלקט בשנה שלישית מעשר ראשון ומעשר עני:

18 מנא הני מילי - דבשלישית אינו נוהג בה מעשר שני:

19 שנה שאין נוהג בה אלא אחד - מן המעשרות שנהגו בשתי שנים שלפניה:

20 הא כיצד מעשר ראשון - יתן כדרך שנתן עד הנה:

21 ומעשר עני - יוסיף במקום מעשר שני כדכתיב דברים כ״ו:י״ב לגר ליתום ולאלמנה והוא מעשר עני:

22 או אף מעשר ראשון יבטל - ושנת המעשר חד קאמר ההיא דמפרש ואזיל ללוי לגר ליתום ולאלמנה והוא מעשר עני שאף לוי בכלל עני שאין לו חלק בארץ:

23 ובא הלוי - למעשר ראשון כל זמן שבא וכו' והא בשנה שלישית כתיב מקצה שלש שנים וגו ובא הלוי וגו':

24 ה"ג תנו רבנן המודר הנאה וכו' - ולא גרסינן מנלן:

25 לשון בני אדם - שאין אדם נודר אלא על לשון שהוא רגיל לדבר ודרך בני אדם לקרות תשרי ר"ה:

26 התלתן - מין תבלין פיניגר"י:

27 משתצמח - אחר שנת צמיחתו הוא מתעשר ולא אחר שנת לקיטתו:

28 משתצמח לזרעים - שהזרע צומח בתוכו:

29 התבואה - דגן ותירוש קרויין תבואה דכתיב במדבר י״ח:ל׳ כתבואת גורן וכתבואת יקב:

30 והזיתים - יצהר משיביאו שליש מתעשרין אחר שנה שהגיעו בו לשליש בישולם אם שניה אם שלישית:

31 מנא הני מילי - אתבואה ואזיתים קאי דמעשר דידהו דאורייתא ומנלן דבתר שליש אזלי דאילו ירק דאזיל ביה רבנן בתר לקיטה ואילן דאזיל בתר חנטה מעשר דידהו מדרבנן ולא מבעיא בהו מנלן ולקמן ראש השנה דף יד. מפרש בהו טעמייהו ירק משום דגייזו ליה כל שעתא והדר צמח וגדל על מי גשמים של שנת לקיטתו אזיל ביה בתר לקיטה אילן גדל על מי שנה שחנט בה שע"י שרף שבא באילן לפני חנטה פירותיו חונטין ובו נגמרין ששרף האילן עולה ונכנס בפרי תמיד וממנו גדל:

32 מאי עבידתיה - לקרות חג הסוכות שבסוף שבע שנים שנת השמיטה הרי כבר יצאה השמיטה מר"ה וכבר נכנסת שמינית:

33 אלא לומר לך כו' - וה"ק קרא יש לך דבר שהוא של שמינית והוא אסור כשביעית ואיזו זו תבואה שהביאה שליש ולקמן פריך ממאי דבדעייל שליש קאמר: