רש"י על ראש השנה ג׳

1 אלא וייראו - נתגלו:

2 כדריש לקיש - כי גוע נתינת טעם הוא לדבר שלפניו נתגלו העדה לפי שגוע אהרן שלשון כי בד' לשונות משמש במקרא פעמים בא במקום אם פעמי' בא במקום דילמא שמא פעמי' בא במקום דהא שנותן טעם לדבר פעמים בא במקום אלא וסותר את דבור שלפניו כי יהיה להם דבר שמות י״ח:ט״ז כי תפגע שם כג כי יקרא קן דברים כ״ב:ו׳ כולן לשון אם הם וכן כי תבאו שמות יב כי תלכון שם ג כי תכלה דברים כו כי תשא שמות ל וכל המשמשין במקום כאשר ובמקום אשר כולן לשון אם הם שמצינו בכמה מקומות אם משמש לשון כאשר ולשון אשר כמו ואם יהיה היובל במדבר ל״ו:ד׳ שהרי בודאי יהיה ואם תקריב מנחת בכורים ויקרא ב׳:י״ד הרי זה וכאשר תקריב שהרי חובה הוא וכן אם כסף תלוה שמות כ״ב:כ״ד אם יבלענו ממקומו איוב ח׳:י״ח המדבר בשלות רשעים דילמא כגון כי תאמר בלבבך דברים ז׳:י״ז שמא תאמר רבים הגוים האלה לא תאמר כן לא תירא מהם כי תאמרו מה נרדף לו איוב י״ט:כ״ח וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית ויקרא כ״ה:כ׳ כי תראה חמור שונאך וחדלת שמות כ״ג:ה׳ כי תראה והתעלמת והרבה כאלו לשון שמא הן לא צחקתי כי יראה בראשית י״ח:ט״ו ה"ז לשון דהא לפי שיראה ויאמר לא כי צחקת שם ה"ז לשון אלא כי גוע אהרן כשאתה קורא וייראו הרי זה לשון דהא הודו לה' כי טוב תהילים קי״ח:א׳ שהרי טוב לא תקפוץ את ידך וגו' דברים ט״ו:ז׳ אלא פתוח תפתח:

3 סייח - עייר בן סוס:

4 ערוד - חמור הבר:

5 ואימא אב ואימא אדר - דכל חדשים שבין אב לשבט פקע לן לעיל מדקאי באב וקרי ליה שנת ארבעים כו':

6 מאי שני - דהדר כתב פעם אחרת בקרא בשני מהכא שמעי' דשני לירח שמונין בו למלכים:

7 שני בחדש בהדיא הוי כתיב ביה - כדכתיב בכמה מקומות באחד לחדש וכתיב בשנה השלישית בעשור לחדש:

8 שני בשבת לא אשכחן דכתיב ביה קרא - דהדר ביה קרא בשני:

9 תניא כוותיה דר' יוחנן - בכולי קראי דאייתי לעיל:

10 ויבא חנני - מירושלים בא שכבר עלו בני הגולה מימות כורש והיו שם בימיו ובימי אחשורוש וארתחשסתא זהו דריוש שאחר אחשורוש שנבנה הבית בשנת שתים לדריוש והרבה נשארו בבבל ונחמיה בן חכליה היה שר המשקים למלך בשושן הבירה:

11 בששי בשנת שתים - שניהם בנבואת חגי נבדק במקרא ולא נמצא כתוב בפסוק שני בשנת שתים אך י"ל שלפסוק של מעלה הימנו קאי שכתוב בו בשנת שתים:

12 כורש מלך כשר היה - כלומר על שם שהיה כשר קראוהו כורש ושמו מעיד עליו לפיכך מנו לו כמלכי ישראל:

13 חדא - דאם מניסן מנינן קשו קראי אהדדי:

14 באותו זמן לשנה הבאה - ע"כ שביעית היא לו ממה נפשך:

15 וכתיב בעזרא ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך - ואי מנו לו מניסן שמינית היא:

16 ועוד - אנן בדריוש קיימינן ואת אמרת כורש מלך כשר היה:

17 הוא כורש כו' - אף דריוש שאחר אחשורוש נקרא כורש:

18 החמיץ - נעשה רשע כשעלה עזרא כבר החמיץ:

19 ומי החמיץ - כשעלה עזרא:

20 והכתיב - באגרת ששלח ביד עזרא לפחות שהיו לו בארץ יהודה: