רש"י על ראש השנה כ״ו

מהדורה: רש״י (ויקיטקסט)

מפרשים:
1 מקצתן נעשין עדים - ויעידו בפני חבריהם דגבי דיני נפשות עדות בעינן דכתיב דברים י״ז:ו׳ על פי שנים עדים יומת המת לא יומת וגו':
2 ומקצתן נעשין דיינים - אבל המעידים לא ישבו וידונו עמהם דהראוי להעיד אית ליה לרבי טרפון נעשה דיין אבל עד עצמו לית ליה דנעשה דיין וגבי עדות החדש גופה נמי לא אכשרנא במתני' להיות העדים נעשים דיינים דאם כן למה לי יושיבו מחבריהם יעידו בפני יחיד ואחר כך ישבו הם עמו ויקדשו והכי אמרינן ליה בפרק שני דכתובות דף כא::
3 כולן עדים הם - ראוים להעיד:
4 והצילו העדה - יהפכו בזכותו:
5 מתני' כל השופרות - בין של איל בין של יעל:
6 שהוא קרן - אינו קרוי שופר וגבי יוה"כ שופר כתיב ויקרא כ״ה:ט׳ והעברת שופר תרועה ובפרק בתרא דף לד. גמרינן ר"ה מיובל:
7 בקרן היובל - ויובל דיכרא הוא כדמפרש בגמרא:
8 גמ' אקרו קרן ואקרו שופר - אקרו קרן כדאמרן ואקרו שופר דכתיב במתן תורה שמות י״ט:י״ט במשוך היובל וגו' וכתיב ויהי קול השופר:
9 וקרני ראם קרניו - של בכור שורו קרן אשכחן דאקרי:
10 ותיטב לה' - תפלתי משופר ובשור קא משתעי קרא:
11 שור שהוא פר - ביום שנקרא שור היה גדול כפר זהו שור של מעשה בראשית שביום שנברא נברא בקומתו ושור בן יומו קרוי שור שנאמר ויקרא כ״ב:כ״ז שור או כשב או עז ופר אינו נקרא עד בן שלש:
12 אין קטיגור - זהב העגל ושופר של פרה נמי קטיגור דעגל הוא:
13 הואיל ואישתני - להיות דם ואין מראית הפר ניכר:
14 חוטא בל יקריב - האדם לא יקריבנו הלום שהוא חטא בו:
15 חוטא בל יתנאה - להתקשט בו בקרבו הלום:
16 כיון דלזכרון קא אתי כלפנים דמי - שופר נמי אע"ג דלית ביה משום חוטא בל יקריב ולית ביה משום חוטא בל יתנאה כיון דלזכרון קא אתי כבגדי כהן גדול שלפנים דמי:
17 גילדי גילדי - בכל שנה ושנה ניכרת תוספתו והוא כמין גלד מוסיף על גלד ראשון בתכליתו של ראשון תחילת השני:
18 גמולה - מובדלת:
19 טוחות - לשון חלוקות:
20 שכוי - לשון ראיה כמו וישקף בראשית יט ומתרגמינן ואיסתכי:
21 קבען פלניא - גזלני פלוני:
22 במה קבענוך - המעשר והתרומה אתם קובעים אותי:
23 מאי סירוגין - ששנינו במגילה דף יז. קראה סירוגין סירוגין:
24 פסקי - לפרקים שאינן נכנסין יחד:
25 מאי חלוגלוגות - ששנינו בפ"ק דיומא דף יח. כל שבעת הימים לא היה אוכל השום והחלוגלוגות:
26 פרפחיני - ירק שקורין עורקקל"י:
27 סלסלה - חפוש והפך במטמונים של תורה:
28 והוה דרינא טונא - נושא משוי:
29 מתני' שופר של ראש השנה של יעל פשוט - מפרש טעמא בגמרא דמידי דתפלה בעי פשיטות:
30 יעל - שטיי"ן בו"ק:
31 ופיו מצופה זהב - בשל מקדש קאמר:
32 שופר מאריך - לאחר שחצוצרות פוסקין תקיעתן נשמע קול השופר:
33 ובתעניות - דאמרינן במס' תענית דף טו: תקעו הכהנים תקעו:
34 בשל זכרים - אילים שסתמן כפופין:
35 ושתי חצוצרות באמצע - שני שופרות להן אחד מכאן ואחד מכאן והן באמצע:
36 שמצות היום בחצוצרות - דלכנופיא בעלמא נינהו וכל כנופיא בחצוצרות דכתיב במדבר י׳:ב׳ והיו לך למקרא העדה:
37 שוה היובל לראש השנה לתקיעה - בפשוטין ואף על גב דתקיעתו ביובל לא לתפלה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים והשמטת מכירת שדות אפילו הכי כדר"ה בעי למעבדי' דגמרינן לה לגזירה שוה שביעי שביעי בפ' בתרא דף לד.:
38 ולברכות - דבעי למימר תשע ברכות ביום הכפורים של יובל:
39 ר' יהודה אומר כו' - טעמא מפרש בגמ':
40 וביובלות בשל יעלים - וגזירה שוה לא גמיר:
41 גמ' ושל כל השנה - של תעניות:
42 קמ"ל - בר"ה אית ליה כרבי יהודה אבל ביובל לית ליה משום גזירה שוה:
43 במאי קמיפלגי - תנא קמא ורבי יהודה:
44 כמה דכייף איניש - בתפלתו פניו כבושין לארץ טפי עדיף משום והיו עיני ולבי שם מלכים א ט׳:ג׳ הלכך בראש השנה דלתפלה ולהזכיר עקידת יצחק בא בעינן כפופין ויובלות שהן לקרוא דרור בעינן פשוטין וגזירה שוה לית ליה:
45 כמה דפשיט טפי עדיף - משום נשא לבבנו אל כפים איכה ג׳:מ״א הלכך בראש השנה בפשוטין דלתפלה הוא ודיוה"כ נמי משום דשוייה בגזירה שוה ובתענית דלכנופיא לא איכפת לן ועבדינן כפופין להכירא ולר' לוי אית ליה כר' יהודה דלתפלה בעינן כפופים וביום הכפורים סבירא ליה דשוה היובל לראש השנה כרבנן הלכך תרווייהו בעינן כפופים: