רש"י על ראש השנה ל״ג

1 ואין חותכים אותו - אם בא לתקנו לא בדבר שהוא משום שבות כלי שאין דרכו לחתוך בו שופרות כגון מגלא שרפ"א בלע"ז דתיקון כלאחר יד הוא ואין בו אלא משום שבות:

2 סכינא - דדרכו בכך והוי מלאכה גמורה:

3 תינוקות הוא דלא מעכבין - דבעי לחנוכייהו:

4 הא נשים מעכבין - דפטורות לגמרי דמצות עשה שהזמן גרמא הוא וכי תקעי איכא בל תוסיף:

5 בני ישראל סומכין - דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וגו' וכתיב בההוא ענין וסמך ידו וגו':

6 סומכות רשות - אלמא אף על גב דפטרינהו קרא ליכא איסורא וה"ה למצות עשה שהזמן גרמא:

7 קטן שהגיע לחינוך - מתעסקין בהן שילמדו וכל שכן שאין מעכבין:

8 מתעסק הוא דלא - שאינו מתכוין לתקיעה ואפילו דלאו מצוה אלא מנבח נבוחי או שהיה נופח בשופר ועלתה בידו תקיעה אבל תוקע לשיר שמתכוין לתקיעה בעלמא יצא:

9 תנא סיפא נמי מתעסק - ולעולם השומע מן המשמיע לעצמו שלא נתכוון להוציא את השומעין לא יצא:

10 מתני' סדר תקיעות שלש כו' - אחת למלכיות ואחת לזכרונות ואחת לשופרות:

11 שלש של שלש שלש - תקיעה ותרועה ותקיעה לכל אחת ואחת:

12 שלש יבבות - שלש קולות בעלמא כל שהוא:

13 תקע בראשונה - פשוטה שלפני התרועה תקע כדרכה:

14 ומשך בשניה - תקיעה של אחר התרועה משך כשתים לצאת בה ידי שתים שהיה צריך לעשות זו פשוטה שלאחריה דמלכיות ופשוטה שלפניה דזכרונות:

15 אין בידו אלא אחת - דפסוקי תקיעה אחת לשתים לא מפסקינן:

16 מי שבירך - התפלל תפלת מוספין ובירך תשעה ברכות:

17 תוקע ומריע ותוקע שלש פעמים - תוקע ומריע ותוקע בשביל מלכיות וכן בשביל זכרונות וכן בשביל שופרות:

18 גמ' תנא דידן קא חשיב דכולהו בבי - והכי קאמר שיעור שלש תקיעות כשלש התרועות:

19 ותנא ברא קא חשיב דחדא בבא - שיעור התקיעה כשיעור התרועה ותרוייהו חדא מילתא אמרי:

20 שברים - ארוכים מיבבות:

21 אמר אביי בהא ודאי פליגי - אע"ג דאוקימנא דברישא לא פליגי על כרחך בהא סיפא פליגי דלית לשנויי בה מידי והיינו פלוגתא:

22 דמתרגמינן - תרועה יבבה ובאימיה דסיסרא כתיב נמי האי לישנא ותיבב:

23 מאן דאמר שברים סבר גנוחי גנח - כאדם הגונח מלבו כדרך החולים שמאריכין בגניחותיהן:

24 ילולי יליל - כאדם הבוכה ומקונן קולות קצרים סמוכין זה לזה:

25 שאין תלמוד לומר בחדש השביעי - דהא כתב לן בכמה מקומות דיום הכפורים בחדש השביעי הוא והכא יוה"כ כתיב:

26 והעברת - פשוטה משמע העברת קול אחד:

27 ביוה"כ תעבירו - הרי העברה תחילה וסוף ותרועה כתיבא בינתים: