רש"י על ראש השנה כ״ז

1 ופיו מצופה זהב כו' במקום הנחת פה פסול - שהתקיעה בזהב ולא בשופר:

2 לכך מאריך בשופר - תירוצא הוא:

3 וממילא כו' - דמה לי סוף בלא תחילה ומה לי תחילה בלא סוף ומשום דבעי לאותובי אתרוייהו דייק הך דיוקא:

4 תקע בראשונה - בפשוטה שלפני התרועה:

5 ומשך בשניה כשתים - לפי שהיה צריך לתקוע כאן ב' תקיעות רצופות אחת לפשוטה לאחריה דמלכיות ואחת לפשוטה לפניה דזכרונות:

6 בור ודות - חדא נינהו אלא שהבור בחפירה והדות בבניין על הקרקע צישטרנ"א בלע"ז:

7 פיטס - חבית גדולה פונטי"ן בלע"ז:

8 מחד גברא - דומיא דזכור ושמור:

9 הא לא דמיא - הא מילתא דשופר לא דמיא אלא לסיפא:

10 י' קורין - וי' קולות יש כאן שאי אפשר להם לצמצם דיבורם בתיבה אחת שלא יהא אחד לאחור ואחד לפנים:

11 דחביבה עליה - חדשה היא לו:

12 התורה חסה - דכתיב ויקרא י״ד:ל״ו וצוה הכהן ופנו את הבית שלא יטמאו כלי חרס שבתוכו שאין להם טהרה במקוה:

13 למיעבד עובדא - בחצוצרות ושופר:

14 מקום שיש שופר - כגון ר"ה ויובל:

15 מקום שיש חצוצרות - כגון תעניות:

16 וכך הנהיג - כמשנתינו שופר וחצוצרות:

17 בשערי מזרח ובהר הבית - חדא מילתא היא בשערי מזרח בהר הבית וי"א בשערי מזרח בעזרת נשים:

18 מתני' שופר שנסדק ודבקו - בדבק שקורין גלו"ד:

19 פסול - דהוה ליה כשני שופרות:

20 גמ' העמידו על גלדו - גלד דק:

21 מבפנים פסול - שהתקיעה בזהב:

22 אם קול חיצון שמע לא יצא - דאיכא מחיצות הפנימי מפסקת התקיעה:

23 ככתונא - כהפיכת חלוק לעשות פנימי חיצון:

24 שקיצר את הרחב - ברותחין:

25 והעברת - דרך העברתו כדרך שהאיל מעבירו בראשו בבהמה מחיים:

26 דיבק שברי שופרות כו': במינו כשר - אם אינו מעכב את התקיעה:

27 נסדק - כולו וכן נסדק לרחבו כל רחבו להקיפו:

28 אם נשתייר בו - מן מקום הסדק עד מקום הנחת פה שיעור תקיעה כשר חשיב ליה כמאן דאשתקיל כוליה והוה ליה ארוך וקצרו:

29 צרור - לשון יבש רו"ייש בלע"ז:

30 קדחו - נקבו וקס"ד נקב הנחת פה קאמר:

31 שקדחו בזכרותו - כשהוא מחובר בבהמה עצם בולט מן הראש ונכנס לתוכו ומוציאין אותו מתוכו וזה לא הוציאו אלא נקב את הזכרות:

32 אותן העומדין בבור יצאו - שהן קול השופר לעולם שמעו:

33 איכא דרמי להו מירמא - יש תלמידים שאין שונין להא דרב הונא בענין לא שנו לפרושי מתניתין אלא רמו מירמא מתניתין וברייתא אהדדי ועלה קאי רב הונא ומשני: