רש"י על ראש השנה כ״ג

1 אתו למיטעי - השתא בני הגולה אמרי כו' אבל השתא דלא עבדינן אלא אחסר כי עבדינן למוצאי שבת ידעי דחסר הוא:

2 ועבדינן אמלא - ואנן רגילין לעשות כל שאר המלאין:

3 מידע ידעי דחסר הוא - ומחמת איסור שבת שאירע בליל משואותיו נמנעו מלהשיא:

4 דאיתנוסי - בשכרות של משתה השבת:

5 וליעביד אמלא ולא אחסר - וכי מקלע ר"ח חסר בערב שבת ולא עבדינן מידע ידעי דחסר הוא ולא תלו בשכרות אלא במידי דשכיח דכל חדשים חסרין לא עבדינן והא נמי לא עבוד:

6 אמר אביי משום ביטול מלאכה כו' - ולא גרסינן גזירה אי אמרת נעביד אמלא ולא אחסר אין לך ר"ה שאין מתבטלין בני הגולה ממלאכה שני ימים יום ל' שמא היום ר"ה ויום שלשים ואחד שמא עיברו את החדש והיום ר"ה אבל כי עבדינן משואות אחסר לאור יום ל' ידעי שביום שלשים נקבע ויעשו מלאכה למחר ואין בטלין שני ימים אלא במעובר:

7 כיצד היו משיאין כו': אמר רב אדרא - כך שם האילן כדאמרינן במסכת ביצה דף טו: יטע בהן אדר:

8 תורניתא - פיניי"א בלע"ז:

9 ברתא - בוס"ו בלע"ז:

10 שאגא - ש"פ בלע"ז:

11 בוטמי - אולמ"י בלע"ז:

12 בלוטי - צירקוו"ה בלע"ז שגדילין בו פירי שקורין גליאנד"ה:

13 כסיתא - מין עץ העולה בקרקע הים ושמו קוראל"ו:

14 ערי - לויר"ו שם האילן ואת פריו קורין ביי"ש:

15 דולבי - קשטאניי"א:

16 וצי אדיר לא יעברנו - לנחל שעתיד לצאת מבית המקדש:

17 זו בורני גדולה - ספינה שקורין דרומונ"ט:

18 היכי עבדי - אותה בורני גדולה למאי עבידא:

19 חלא - חול:

20 עד דשכנא - שוליה שוכנים בקרקעית הים ועודנה נראית למעלה מן המים דבמקום שהאלמוגים גדילים בים אין הים עמוק כל כך:

21 בר אמוראי - מלומד לשוט בנהרות:

22 וקטר אטוני דכיתנא - חבילי פשתן שהן קשין לינתק וקושר ראשו אחד בשורש האילן וראשו אחד בבורני:

23 ושקלי - הנך גברי חלא דספינתא ושדו לאבראי והיא עולה מתוך המים ועוקרת שרשי האילן:

24 פרוותא - פורט"ו בלע"ז ובלשון משנה נמל:

25 מסקן מרגנייתא - מקרקעית הים על ידי בר אמוראי:

26 ומקרייא פרוותא דמשמהיג - אותה של פרסיים נקראת נמל של מלוכה:

27 ונקיתי דמים לא נקיתי - אם באתי לנקות את העכו"ם משאר עונות לא אנקם מדמם של ישראל:

28 אף חרים וכייר וגדר - היו משיאין המשואות בראשי הרים שלהן:

29 ביני ביני - דהנך דמתני' הוו קיימין הנך:

30 באידך גיסא - א"י לצד בבל שני צדדים של א"י נמשכין לצד בבל:

31 בין כל אחת ואחת - דהנך דמתניתין:

32 איסתתום דרכי - ואחזו ההולכין דרך עקלתון:

33 בסירים - קוצים:

34 מתני' חצר גדולה היתה בירושלים כו' כל העדים מתכנסין - ביום השבת שחללוהו לבוא ולהעיד:

35 לא היו זזין משם - לפי שיצאו חוץ לתחום והיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ד' אמות:

36 מן הנהר - שהוא גדל פתאום ושוטף את בני העיר ואת הילדים:

37 גמ' ויעזקהו - סייגו בגדר אבנים סביב סביב בעיגול כמו טבעת:

38 לישנא דצערא - על שם שאסורין כאלו בזיקין שאין זזין משם כל היום:

39 סעודות גדולות - אלמא לא הוה להו צערא:

40 מתני' כיצד בודקין את העדים כו' לפני החמה - החמה הולכת לעולם ממזרח לדרום ומדרום למערב וממערב לצפון שנאמר הולך אל דרום וסובב אל צפון והלבנה אינה נראית ביום שלשים לעולם אלא סמוך לשקיעת החמה שמתוך שהיא דקה וקטנה אינה נראית בעוד שהחמה בגבורתה מדלא קתני למזרחה או למערבה שמע מינה אין נראית להם בדרום וקא ס"ד שהיו שואלין את העדים אם ראוה מהלכת לפני החמה או לאחריה לצפונה של חמה ראיתם אותה או לדרומה של חמה ובגמרא פריך לפני החמה היינו לצפונה שהרי אין נכון לבדוק ולשאול אם לדרומה אלא בזמן ששניהן החמה והלבנה במערב שאם הם בדרום אינה יכולה להיות לא לצפונה ולא לדרומה אלא או למזרחה או למערבה וכשהן במערב אם לפני החמה היא זהו לצפונה שהרי לצד צפון הם הולכין ואם לאחריה היא הרי זה לצד דרום:

41 כמה היה גבוה - מן הארץ לפי ראיית עיניכם:

42 לאין היה נוטה - ראשי הפגימה לאיזה צד נוטין לצד צפון כזה או לצד דרום כזה :

43 אם אמר לפני החמה לא אמר כלום - מפרש בגמרא:

44 גמ' היינו לפני החמה היינו לצפונה - הא חדא מילתא היא כדפרישית לעיל:

45 פגימתה לפני החמה - פונה לצד החמה או לצד אחר ועלה קתני סיפא אם אמר לפני החמה לא אמר כלום דמעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה:

46 דלא לימרו עובדיה - העובדין את החמה: