רש"י על ראש השנה ה׳ א

1 טעון לינה - ליל חולו של מועד:

2 ופנית בבקר - בי"ט לא קאמר קרא שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה:

3 ות"ק ורבי שמעון - דדרשי ליה האי קרא לבל תאחר דאילו ר' אלעזר בר' שמעון לא קשיא מידי דאיהו יליף בל תאחר מחג הסוכות לחודיה אייתר ליה חג המצות וחג השבועו' להקישא לתשלומין:

4 מנה ימים - שנא' במדבר י״א:כ׳ עד חדש ימים:

5 וקדש חדש - בקרבנות מה חדש קדושו אחד ממנויו ביום ראש חדש הוא מקריבן זמן הוקבע להם אחד מן הימים שהוא נמנה על ידם:

6 אף עצרת - הבאת קרבנותיה באחד ממנוייה והרי היא נמנית על ידי שבועים שנאמר ויקרא כ״ג:ט״ו שבע שבתות תמימות תהיינה:

7 אימא חד יומא - דכתיב תספרו חמשים יום שם:

8 ופסח בר מיקרב ברגלים הוא - דקאמר ליה תנא לעיל בבל תאחר דשלש רגלים והרי אינו יכול להקריבו אלא בי"ד בניסן:

9 שלמי פסח - בשלא קרב בזמנו שאבד ונתכפר באחר הוא נעשה שלמים כדנפקא לה בפסחים דף צז: ואותן שלמים אם אחרן ג' רגלים עובר: