רש"י על ראש השנה ט״ז א:ד׳

מהדורה: רש״י (ויקיטקסט)

« רש"י על ראש השנה ט״ז ע״א:ג׳ רש"י על ראש השנה ט״ז ע״א:ח׳ »

1 ראש השנה פתח ↗

אָמַר רָבָא: שְׁמַע מִינַּהּ תְּרֵי דִינֵי מִתַּדְנָא. אָמַר אַבָּיֵי: הִלְכָּךְ, כִּי חָזֵי אִינָשׁ דְּמַצְלַח זַרְעָא אַפְלָא — לִיקַדֵּים וְלִיזְרַע חָרְפָא. דְּעַד דְּמָטֵי לְמֵדַיְינֵיהּ — קָדֵים סָלֵיק.

2 ראש השנה פתח ↗

3 ראש השנה פתח ↗

4 ראש השנה פתח ↗

5 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה קדים סליק. וגדל קצת כו'. תימה דהרי אף שנזרעים כדרכן נגמרין בפסח דהוא זמן קציר שעורים. ורשב"ם בב"ב לו ב בד"ה פירא רבה פי' דגידול שעורים הוא בג' חדשים וצע"ק והעומר יוכיח. אך מעומר יש לדחות דהיו משתדלין בו הרבה בזריעתו בשדות המודרמות ומנונרות כדאיתא במנחות פה וע"ש בתד"ה וזורעה. ולמה לא פי' דסליק כמשמעו מלשון הסתלקות דמסלקין אותן מן השדה:

1 תרי דיני מיתדנא - קודם זריעתה וסמוך לקציר:

2 כי חזי איניש דמצלח זרעא אפלא - חטה וכוסמת שנזרעין במרחשון שאין ממהרין להתבשל:

3 ליקדים וליזרע חרפא - השעורה ממהרת להתבשל וזורעים אותה בשבט ואדר דכיון דאפלא מצלח שמע מינה לטובה נידון בפסח שעבר לפיכך ימהר לזרוע בזריעה שניה:

4 דעד דמטי למידייניה - בפסח הבא:

5 קדים סליק - וגדל קצת ואינו ממהר שוב להתקלקל:

« רש"י על ראש השנה ט״ז ע״א:ג׳ רש"י על ראש השנה ט״ז ע״א:ח׳ »