רש"ש על נדה ס״ז

1 תד"ה לפלוף. דוקא שבתוך העין כו'. כצ"ל:

2 תד"ה פתחה הב'. ועוד דכל הני שמעתתא דרבא כו' כולן כצ"ל היו בבבל כו' ועוד דאבוה דשמואל כו' ועוד דכולהו בלשון נקבה כו'. קשה מאי האי דאינהו איירי בנדה לבעלה. הרי הגמרא אמרה דלית הלכתא כוותייהו אלא דלא מחמרינן בהני חומרות רק לטהרות אבל לבעלה לא. ואולי דלישנא דכי איתמר משמע ליה לרש"י דר"ל דאינהו גופייהו לא אמרו אלא לטהרות:

3 בא"ד וכן פרש"י בתשובתו כו'. אולי צ"ל ולכן פרש"י כו':

4 בא"ד ובפ"ט כו' גבי ואלו חוצצין באדם מחשב כו'. כצ"ל. עמש"כ לעיל בד"ה בית הקמטים. ועוד תימה דהא ראוי לביאת מים בעינן כדמסקינן לעיל. וכבר הרגיש בזה הרב"י בסי' קצ"ח על הסמ"ג שהביא ג"כ דברי ר"ת הללו. אמנם קשה מאי אשמעינן רבא דהא דיניה מוכח ממתניתין דקתני דבה"ס שבאשה חוצצין. ונלע"ד דהתם במתניתין אקילקי דתני ברישא הוא סבוך שערות קאי. ור"ל קלקי דבה"ס שבאשה וכ"מ מפי' הרע"ב והשערות שבאותו מקום אינן בבה"ס אלא במקום גלוי. ועי' בס"ט שם ס"ק כג:

5 בא"ד ובסילתא ופתחה עיניה כו'. נראה להגיה ת' ובסילתא. וכחול:

6 גמרא וליגזור נמי כו' משום מיעוטו המקפיד. בעירובין ובסוכה איתא א"נ משום רובו שאינו מקפיד:

7 שם רבא במחוזא משום אבולאי. בגליון בשם המהרש"א הגי' רבה. אמת שכ"מ בתוס'. אבל מחוזא הוא עירו של רבא. ושל רבה הוא פומפדיתא עיין סה"ד:

8 שם שכן אשה חופפת בע"ש וטובלת במוצאי שני יו"ט של ר"ה כו'. קשה הלא ר"ה הי' בבבל שהיו עושין שני יו"ט של גליות והל"ל סתם במוצאי שני יו"ט. ולשון התוס' לקמן בד"ה הא דאפשר והם שני יו"ט סתם. ועיין ס"ט סימן קצ"ט ס"ק י"ח:

9 תד"ה משום. ומיהו אור"ת כו' וליכא למיחש כו'. כצ"ל:

10 בא"ד ור"ת אוסר דתרי קולי כו'. כצ"ל: