רש"ש על נדה ל״ג

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור נדה ל״ג
1 אִילֵּימָא תַּחְתָּיו דְּזָב — מִ״וְּאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ״ נָפְקָא! אֶלָּא: הַנּוֹגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה הַזָּב תַּחְתָּיו, וּמַאי נִיהוּ — עֶלְיוֹן שֶׁל זָב.
2 ״וְהַנּוֹשֵׂא״ נָמֵי יִטְמָא, וּמַאי נִיהוּ — נִישָּׂא. מַאי טַעְמָא? ״וְהַנִּשָּׂא״ כְּתִיב.
3 נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה, וֶהֱבִיאוֹ לִידֵי טוּמְאָה קַלָּה, לוֹמַר לָךְ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין.
4 אֵימַר נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה, דְּלֹא מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, אֲבָל אָדָם אוֹ בְּגָדִים לִיטַמֵּא? אָמַר קְרָא ״יִטְמָא״, טוּמְאָה קַלָּה מַשְׁמַע.
5 וְתַחְתּוֹנוֹ שֶׁל בּוֹעֵל נִדָּה מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו״,
6 יָכוֹל יַעֲלֶה לְרַגְלָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים״.
7 וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו״? שֶׁיָּכוֹל לֹא יְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו״ — מָה הִיא מְטַמְּאָה אָדָם וּכְלִי חֶרֶס, אַף הוּא מְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס.
8 אִי מָה הִיא עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, אַף הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְכׇל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא״.
9 שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְכׇל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְכׇל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר וְגוֹ׳״ — נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה וֶהֱבִיאוֹ לִידֵי טוּמְאָה קַלָּה, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין.
10 פָּרֵיךְ רַב אַחַאי: אֵימָא נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה וֶהֱבִיאוֹ לְטוּמְאָה קַלָּה — דְּלָא לִיטַמֵּא אָדָם לְטַמּוֹיֵי בְּגָדִים, אֲבָל אָדָם וּבְגָדִים לִיטַמֵּא! אָמַר רַב אַסִּי: ״יִטְמָא״ — טוּמְאָה קַלָּה מַשְׁמַע.
11 אֵימָא: ״וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו״ — כָּלַל, ״וְכׇל הַמִּשְׁכָּב״ — פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא!
12 אָמַר אַבָּיֵי: ״יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים״ מַפְסֵיק הָעִנְיָן, הָוֵי כְּלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה, וְכׇל כְּלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט.
13 רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם דָּנִין, ״וְכׇל״ — רִיבּוּיָא הוּא.
14 מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יַעֲקֹב: אֵימָא כְּהִיא, מָה הִיא — לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין מַגָּעָהּ לְמִשְׁכָּבָהּ, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים לְחוּמְרָא, אַף הוּא — לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין מַגָּעוֹ לְמִשְׁכָּבוֹ, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים לְקוּלָּא!
15 אָמַר רָבָא: ״עָלָיו״ — לְהַטְעִינוֹ מַשְׁמַע.
16 מִפְּנֵי שֶׁהֵן בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת וְכוּ׳. אַטּוּ כּוּלְּהוּ בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת נִינְהוּ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה: בִּנְשׂוּאוֹת שָׁנוּ.
17 וְהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל דָּם וְכוּ׳. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם הֵן יוֹשְׁבוֹת עַל כׇּל דָּם וָדָם — תַּקָּנָה גְּדוֹלָה הִיא לָהֶן,
18 אֶלָּא שֶׁרוֹאוֹת דָּם אָדוֹם וּמַשְׁלִימוֹת אוֹתוֹ לְדָם יָרוֹק.
19 דָּבָר אַחֵר: יוֹם שֶׁפּוֹסֶקֶת בּוֹ — סוֹפַרְתּוֹ לְמִנְיַן שִׁבְעָה.
20 מַתְקֵיף לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא: וְתִסְפְּרֶנּוּ, וַאֲנַן נָמֵי נִיסְפְּרֵיהּ, דְּקַיְימָא לַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ!
21 אָמַר רָבָא: אִם כֵּן, שִׁכְבַת זֶרַע דסתר דְּסָתְרָה בְּזִיבָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? וְהָא מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ!
22 אִי דַּחֲזַאי בְּפַלְגָא דְּיוֹמָא — הָכִי נָמֵי, הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? דַּחֲזַאי סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה.
23 וְלֵיקוּם וְלֵימָא לֵיהּ לִקְרָא, כִּי כְּתִיבָא — סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה כְּתִיבָא? אִין, עַל כׇּרְחָךְ שִׁבְקֵיהּ לִקְרָא, דְּאִיהוּ דָּחֵיק וּמוֹקֵי אַנַּפְשֵׁיהּ.
24 בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: פּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע, מַהוּ שֶׁתִּסְתּוֹר בְּזִיבָה? רוֹאָה הָיְתָה וְסוֹתֶרֶת,
25 אוֹ דִילְמָא נוֹגַעַת הָיְתָה וְלָא סָתְרָה?
26 אָמַר רָבָא: לְפוּם חוּרְפָּא שַׁבֶּשְׁתָּא! נְהִי נָמֵי דְּסָתְרָה, כְּמָה תִּסְתּוֹר? תִּסְתּוֹר שִׁבְעָה? דַּיָּה כְּבוֹעֲלָהּ!
27 תִּסְתּוֹר יוֹם אֶחָד ״וְאַחַר תִּטְהָר״? אֲמַר רַחֲמָנָא: ״אַחַר״ — אַחַר לְכוּלָּן, שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם.
28 וְלִיטַעְמָיךְ, זָב גּוּפֵיהּ הֵיכִי סָתַר? ״לְטׇהֳרָתוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא: שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן!
29 אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר? שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאַת זִיבָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן, הָכָא נָמֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאַת זִיבָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן.
30 וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ וְכוּ׳. רַב פָּפָּא אִיקְּלַע לִתְוָאךְ, אֲמַר: אִי אִיכָּא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הָכָא, אֵיזִיל אֲקַבֵּל אַפֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ הָהִיא סַבְתָּא: אִיכָּא הָכָא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן, וְרַב שְׁמוּאֵל שְׁמֵיהּ, וְתָנֵי מַתְנְיָתָא. יְהֵא רַעֲוָא דְּתֶהְוֵי כְּוָותֵיהּ!
31 אֲמַר: מִדְּקָמְבָרְכִי לִי בְּגַוֵּויהּ, שְׁמַע מִינַּהּ יְרֵא שָׁמַיִם הוּא. אֲזַל לְגַבֵּיהּ, רְמָא לֵיהּ תּוֹרָא, רְמָא לֵיהּ מַתְנְיָתָא אַהֲדָדֵי: תְּנַן ״אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁטּוּמְאָתָהּ סָפֵק״ — אַלְמָא מִסְּפֵיקָא לָא שָׂרְפִינַן תְּרוּמָה.
32 וּרְמִינְהִי: עַל שִׁשָּׁה סְפֵקוֹת שׂוֹרְפִין אֶת הַתְּרוּמָה, עַל סְפֵק בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ!
33 אָמַר רַב פָּפָּא: יְהֵא רַעֲוָא דְּלִתְאֲכִיל הַאי תּוֹרָא לִשְׁלָמָא, הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? בְּכוּתִי חָבֵר.
34 כּוּתִי חָבֵר — בּוֹעֵל נִדָּה מְשַׁוֵּית לֵיהּ?
35 שַׁבְקֵיהּ, וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא מְשַׁנֵּית לֵיהּ בְּכוּתִי שֶׁטָּבַל וְעָלָה, וְדָרַס עַל בִּגְדֵי חָבֵר, וַאֲזוּל בִּגְדֵי חָבֵר וּנְגַעוּ בִּתְרוּמָה?
36 דְּאִי מִשּׁוּם טוּמְאַת עַם הָאָרֶץ — הָא טְבֵיל לֵיהּ, וְאִי מִשּׁוּם בּוֹעֵל נִדָּה — סָפֵק בָּעַל בְּקָרוֹב, סָפֵק לֹא בָּעַל בְּקָרוֹב.
37 וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר בָּעַל בְּקָרוֹב, סָפֵק הִשְׁלִימַתּוּ יָרוֹק, סָפֵק לֹא הִשְׁלִימַתּוּ, וְהָוֵי סְפֵק סְפֵיקָא, וְאַסְּפֵק סְפֵיקָא לָא שָׂרְפִינַן תְּרוּמָה.
38 וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ, דְּאָמַר מָר: בִּגְדֵי עַם הָאָרֶץ מִדְרָס לַפְּרוּשִׁין! אֲמַר לֵיהּ: בְּכוּתִי עָרוֹם.
39 מַתְנִי' בְּנוֹת צַדּוּקִין, בִּזְמַן שֶׁנָּהֲגוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן — הֲרֵי הֵן כְּכוּתִיּוֹת. פָּרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל — הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעוֹלָם הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת, עַד שֶׁיִּפְרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן.
40 גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: סְתָמָא מַאי? תָּא שְׁמַע: בְּנוֹת צַדּוּקִין, בִּזְמַן שֶׁנּוֹהֲגוֹת לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן — הֲרֵי הֵן כְּכוּתִיּוֹת. הָא סְתָמָא — כְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת! אֵימָא סֵיפָא: פֵּרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי יִשְׂרָאֵל — הֲרֵי הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת. הָא סְתָמָא — כְּכוּתִיּוֹת! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ.
41 תָּא שְׁמַע, דִּתְנַן: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לְעוֹלָם הֵן כְּיִשְׂרְאֵלִיּוֹת, עַד שֶׁיִּפְרְשׁוּ לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶן. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: סְתָמָא כְּכוּתִיּוֹת. שְׁמַע מִינַּהּ.
42 תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּצַדּוּקִי אֶחָד שֶׁסִּפֵּר עִם כֹּהֵן גָּדוֹל בַּשּׁוּק, וְנִתְּזָה צִנּוֹרָא מִפִּיו וְנָפְלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל עַל בְּגָדָיו, וְהוֹרִיקוּ פָּנָיו שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, וְקָדַם אֵצֶל אִשְׁתּוֹ.
43 אָמְרָה לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁנְּשֵׁי צַדּוּקִים הֵן, מִתְיָרְאוֹת מִן הַפְּרוּשִׁים, וּמַרְאוֹת דָּם לַחֲכָמִים.
44 אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בְּקִיאִין אָנוּ בָּהֶן יוֹתֵר מִן הַכֹּל, וְהֵן מַרְאוֹת דָּם לַחֲכָמִים, חוּץ מֵאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה בִּשְׁכוּנָתֵינוּ, שֶׁלֹּא הֶרְאָת דָּם לַחֲכָמִים וּמֵתָה.
45 וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם צִנּוֹרָא דְּעַם הָאָרֶץ! אָמַר אַבָּיֵי: בְּצַדּוּקִי חָבֵר. אָמַר רָבָא: צַדּוּקִי חָבֵר בּוֹעֵל נִדָּה מְשַׁוֵּית לֵיהּ? אֶלָּא אָמַר רָבָא:
פירוש רש"ש על נדה ל״ג
1 גמרא אמר אביי וטמא ז' ימים מפסיק כו'. כצ"ל:
2 שם בנישואין שנו. כצ"ל:
3 שם בפיסקא והן יושבות על כל דם כו'. כצ"ל:
4 רש"י ד"ה אימא בסופו. יהו בגדים טמאים ולא הוא. תמוה דהא אפי' משכב הזב אם נגעו בו בגדים לא נטמא הוא. ועמש"כ פכ"ח דכלים מ"ו:
5 רש"י ד"ה וכ"ח בהיסט. כדכתיב וכלי חרס אשר כו'. כצ"ל:
6 שם בא"ד ואמרינן במכלתין איזהו כו'. לעיל ו ובשבת פג מביא זה מת"כ. ועמש"כ לעיל שם:
7 רש"י ד"ה אבל אדם ובגדים. או אדם אם יגע בו או בגדים אם יגע בהם. כצ"ל:
8 רש"י ד"ה אף הוא לא תחלוק כו'. לא יטמאנו לטמא בגדים. ל"ד דקושייתו הוא דאף אדם או כלי לא יטמא אלא או"מ כמשכבו:
9 רש"י ד"ה אם הן יושבות על כל דו"ד. ושתתחיל מנינה כו'. כצ"ל:
10 תד"ה מה היא. עי' מהרש"א. ואישתמיטתיה דהנושא את המדרס אפי' קודם פרישתו אף שמטמא בגדים וכלים ומטמא שנים ופוסל אחד. מ"מ אינו מטמא אדם וכ"ח כמו נושא את הנבלה עי' תוס' רפ"ג דחגיגה ד"ה הנושא. ולאחר פרישתו אף בגדים שהוא לבוש אינו מטמא עי' רפ"ה דזבים. מ"מ יותר מוחוור למחוק תיבת ומדרס מדברי התוס'. וגם כי במדרס אין חילוק בין נוגע לנושא כדאיתא שם מ"ו:
11 תד"ה סופרתו. וא"ת ר' יוסי דאמר בכ"צ מקצת היום כו'. כצ"ל:
12 תד"ה רואה. עי' מהרש"א. ומה שתמה הס"ט על תירוצו השני ע"ש. לק"מ דהכי פריך רבא תסתור שבעה דהיינו גם יום אתמול שפסקה בו דיה כבועלה. תסתור יום א' דהיינו מקצת היום קודם שפלטה. ויום אתמול תעלה לה ואחר תטהר א"ר כו' והכא מקצת היום שקודם פליטתה מפסקת ביניהם:
13 גמרא ואחר תטהר א"ר אחר אחר לכולן כו'. הר"ן בפ"ב דשבועות גורס אחר אחד לכולן וע"ש ביאורו:
14 שם רמי כו' רמי ליה תורא כו'. נל"פ ע"פ שמצינו בב"ק דף עא והאי דל"א לך באורתא דלא אכלי בישרא דתורא וע"ש בתוס'. משמע דבשר שור מפקח לכן רמי ליה תורא טרם ששאל ממנו:
15 שם מפני שטומאתן ספק. כצ"ל:
16 שם ספק השלימתו לדם ירוק כו'. כצ"ל:
17 תד"ה ורמינהו. ברייתא דעל ו' ספיקות כו' וכן לקמן קרו לה ברייתא. הגרי"פ הגיה מתניתין. ועמש"כ בנדרים כו בס"ד:
18 תד"ה בכותי. כדאמר בת"כ והנושא ת המדרס ה"ה מטמא שנים ופוסל א'. וכ"ה במ"ו פ"ה דזבים. אבל לפמש"כ בעצמם בפסחים יז דאוכל הוה אה"ט לאוכלין ומשקין אבל לא לטמא כלים. ועי' מה שהבאתי שם כה"ג בשם הר"ש והרע"ב בפכ"ח דכלים מ"ו. אין מזה ראיה. ומ"מ הדין אמת דמטמא בגדים וכלים כדמייתו בחגיגה רפ"ג ע"ש: