רש"ש על נדה ל״ד ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על נדה ל״ד ע״א רש"ש על נדה ל״ה ע״א »

1 נדה פתח ↗

וְכִי תֵּימָא, הָכִי נָמֵי טְהוֹרָה מִדְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל טְמֵאָה מִדְּרַבָּנַן. אַטּוּ מֵי רַגְלֶיהָ מִדְּאוֹרָיְיתָא מִי מְטַמְּאוּ? אֶלָּא שְׁמַע מִינָּה: טְהוֹרָה אֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנַן. שְׁמַע מִינָּה.

2 נדה פתח ↗

וְאִיבָּעֵית אֵימָא, אָמְרִי לָךְ בֵּית שַׁמַּאי: הַאי ״לְזָכָר״ מִיבְּעֵי לֵיהּ, ״לְזָכָר״ — כֹּל שֶׁהוּא זָכָר, הַאי, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן. וּבֵית הִלֵּל, נָפְקָא לְהוּ מִ״זֹּאת תּוֹרַת הַזָּב״ — בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן.

3 רש"י פתח ↗

ה"ג ואי בעית אימא אמרי לך ב"ש האי לזכר מיבעי ליה כל שהוא זכר כו' - ול"ג נקבה כל שהיא נקבה כו' דא"כ מעינות למצורע מנא להו אלא לנקבה לרבות מצורעת למעינותיה ויליף זכר מנקבה למעינות והאי לזכר דמייתר להו לב"ה דרשי ליה ב"ש לזב קטן שמטמא בזיבה בן יומו ולא נפקא להו מאיש איש דסבירא להו דברה תורה כלשון בני אדם ותינוקת קטנה נפקא להו מאשה ואשה כדילפינן בריש פירקא ואייתר להו לנקבה דהכא לרבות מצורעת למעינותיה וב"ה נמי לא דרשי איש איש מיהו נפקא להו מזאת תורת הזב בין גדול בין קטן מטמא בזיבה:

4 רש"י פתח ↗

1 גמרא אטו מי רגלים מדאורייתא כו'. כצ"ל:

2 שם לזכר כ"ש זכר בין שהוא גדול בין שהוא קטן. כ"ה לעיל לב ב:

3 רש"י ד"ה ה"ג. ול"ג נקבה כ"ש כו' דא"כ מעיינות למצורע מנ"ל. עי' לעיל לב תד"ה לנקבה:

4 רש"י ד"ה מטמא. נמי כו' כקרי. כצ"ל בכ"ף:

« רש"ש על נדה ל״ד ע״א רש"ש על נדה ל״ה ע״א »