רש"ש על נזיר מ״א ב

1 תד"ה ואיצטריך. כדאמר בעלמא כו' זה המשוה צדעיו כו'. הוא במכות כ ב:

2 תד"ה ואי כתב. ועוד כיון דגלי כו'. ה"ה שידחה ב' לאוין כו'. פה מצאתי ישוב למה שהעליתי בפסחים מז ב דבריהם דשם בצ"ע. אבל לקמן ס"ד מ"ח מוכח דרק רי"ש אית ליה האי סברא ור"ע ל"ל. וכ"כ התוס' שם בסוף הסוגיא: